הבאת המשיח

כחלק עיקרי מהאמונה היהודית בביאת המשיח והציפיה לכך, מוטלת על כל עם ישראל החובה והאחריות לפעול על ידי מעשיהם ועבודתם את הבאת המשיח, ובכוחם להצליח ואכן להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

אחריותו של כל יהודי להבאת המשיח - שהיתה קיימת לאורך כל שנות הגלות - מתחזקת במיוחד בדור הנוכחי, הדור האחרון של הגלות, ובמיוחד לקראת סיומו. תפנית חשובה באחריות זו היתה באמירת השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח ניסן תנש"א, ובה מסר אחריות זו לכל אחד ואחד.

מהות העבודה

ערך מורחב – עבודת הגלות

מטרתה הפנימית של הגלות היא שעל ידי הירידה בה וההתגברות על הקשיים והניסיונות בעבודת ה' יגלו בני ישראל אור אלוקי נעלה יותר, ובכך יביאו את הגאולה האמיתית והשלימה. ולכן כל עבודת בני ישראל בגלות מכוונת למטרה זו של הבאת המשיח.

פעולתו האישית של כל יהודי

העבודה להביא את המשיח הינה עבודתו של כל יהודי ויהודי. אחריות זו נמסרה לידי כל יהודי - אף שנשיא הדור יכול לעשות זאת בכוחות עצמו, בכל זאת הוא משתף את כל אנשי הדור בעבודה הטעם לכך

עבודתו של יהודי פועלת לא רק את הבאת המשיח, אלא את כל הגילויים הנפלאים שיהיו בגאולה - כולל אלו שמצד עצמם הם למעלה מכל שייכות עם הנבראים ועבודתם.

כאשר יבוא המשיח הוא יודה לכל יהודי על עבודתו ופעולתו בזמן הגלות עבור הבאת הגאולה.

כוחו של כל יהודי להביא משיח

הרמב"ם פוסק:

צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חצייו זכאי וחצייו חייב . .

עשה מצוה אחת - הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה

את דברי הרמב"ם אלו הביא הרבי בשיחותיו אינספור פעמים, וביאר אותם. הרבי מסביר את הכח שיש לכל יהודי על ידי פעולה אחת להביא את משיח, כיון שבפעולה זו הוא מגלה את עצם הנשמה שלו - בחינת היחידה, ועל כך חל הכלל ש"העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"; וממילא ברור שגילוי זה פועל את הגילוי הכללי של העצם, בגאולה; ואדרבה, מתעוררת התמיהה לאידך גיסא - איך ייתכן שלאחר גילוי העצם כזה עוד לא באה הגאולה?

במקום אחר מדמה זאת הרבי לפצצת אטום, שאותה יכול להפעיל אפילו אדם קטן שאינו מבין ויודע מה מהותה, וברגע אחד לפעול הרס בכל העולם - ומרובה מידה טובה, שמכך ניתן להבין בשכל אנושי (ולא רק באמונה) כיצד יכולה פעולה אחת של יהודי להביא גאולה לכל העולם.

בדורנו זה, שהוא הדור של עקבתא דמשיחא והנמוך ביותר מבין כל אלו שקדמוהו - עלולה להתעורר עוד יותר השאלה כיצד דור נחות כזה יכול להביא את המשיח. על כך מבאר הרבי שזהו כמשל הננס על גבי ענק - שאף על פי שהננס רואה למרחק קצר, הרבה פחות מהענק, עם זאת כשיעמוד על כתפי הענק יוכל לראות למרחק, אפילו יותר מהענק. כך גם בדורנו מצטברים הכוחות שנפעלו בזכות עבודתם של כל הדורות הקודמים, ומספיקה פעולה אחת של דורנו להביא את המשיח.

ענין נוסף מציין הרבי, שדוקא בזכות היותנו הדור הנמוך ביותר לכן בכוחנו להעלות את כל הדורות שלפנינו, כיון שעל ידי העליה של התחתון ביותר מתעלים ממילא כל החלקים שמעליו.

אחריותו של כל יהודי להביא משיח

בנוסף לכך שבכוחו של כל אחד ואחת להביא את המשיח, הוא צריך לדעת שזוהי אחריות שלו, ולא להטיל את העבודה על אחרים; וכמו כן להתמקד בעבודה הפרטית שלו, במצב שבו הוא נמצא, ולא לחשוב מה היה יכול לעשות לו היה במקום ובמצב אחר - כיון שדוקא על ידי שיהפוך את עניניו הפרטיים לגאולה, הוא יביא את הגאולה הכללית. אחריות זו הולכת ומתגברת ככל שמתקרבים יותר לגאולה.

בכמה וכמה שיחות התייחס הרבי בחריפות לגישה כביכול אין צורך לפעול כדי להביא את המשיח - כיון שזהו תפקידו של הקב"ה וממילא "חשבון" שלו, ואין כל דרישה הלכתית מיהודי לפעול במטרה להביא את המשיח. הרבי התייחס לכך כאל חשיבה גלותית של יהודי השקוע בעצמו ובמילוי רצונותיו, וזו הסיבה שאין לו את האכפתיות לכך שהשכינה ובני ישראל נמצאים בגלות, ומוכרחים לצאת ממצב זה במהירות הכי גדולה .

הרבי הדגיש שעבודה זו של הבאת המשיח אינה בסתירה לאיסור חז"ל "שלא ידחקו את הקץ" - כי אין מדובר בפעולות של השבעות מלאכים וכדומה, אלא בהוספה בקיום התורה ומצוות, רק שיש בזה כוונה לזרז את הגאולה^{[דרוש מקור]}.

ענינים מסוגלים להבאת המשיח

אף שעל ידי כל ענין של תורה ומצוות מזרזים את הגאולה, ישנם ענינים מסויימים שלגביהם מבואר שישנה סגולה מיוחדת בהם להבאת המשיח:

• ציפיה לגאולה ותביעת הגאולה:
• אמונה וביטחון:
• לימוד התורה:
  • וחלקים מסויימים בה: לימוד משניות, לימוד חסידות, לימוד לקוטי תורה ותורה אור, לימוד עניני גאולה ומשיח
• לחדש חידושי תורה:
• הפצת היהדות:
• הפצת המעיינות חוצה:
• צדקה:
• אהבת ישראל:
• פריה ורביה:
• שמחה:
• הודיה לה' על הניסים:

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==