ננס על גבי ענק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ננס על גבי ענק הוא משל מחכמי אומות העולם המובא פעמים רבות בספרי גדולי ישראל בתורת הנגלה ובתורת החסידות, על מנת להמחיש את מעלתם של הדורות האחרונים על הראשונים, על אף ירידת הדורות.

מקור המשל[עריכה]

בפעם הראשונה מובא משל זה בתשובתו של רבי ישעיה דטראני (הרי"ד), בבואו לחלוק על אחד מגדולי ישראל שקדמוהו, שם מתנצל ואומר:

י.png שמעתי מחכמי הפילוסופים - שאלו לגדול שבהם ואמרו לו: "הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו, והלא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות, והאמת אתנו. היאך יכון הדבר הזה?!"

השיבם אמר להם: "מי צופה למרחוק, הננס או הענק? הוי אומר - הענק, שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס. ואם תרכיב הננס על צוארי הענק, מי צופה יותר למרחוק? הוי אומר - הננס, שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק. כך אנחנו - ננסים רוכבים על צוארי הענקים, מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקים עליה, ומכח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים. ולא שאנו גדולים מהם"

י.png
תשובות הרי"ד, תשובה ס"ב

משל זה מובא בשמו גם בספר "שבלי הלקט"[1], וכן בספר "מגילת אסתר" על ספר המצוות לרמב"ם[2]. גם בעל ה"חוות דעת" רבי יעקב מליסא מביא משל זה בהקדמתו לספרו[3] (אם כי שם מוסיף ואומר שדורותינו אלו גרועים מאשר הננס שבמשל, כיוון שאנו חלושי ראות; ולכן אפילו על כתפי הענק קשה לנו לראות היטב).

בתורת החסידות[עריכה]

הרבי הרש"ב[4] מביא משל זה כדוגמא לעבודה בדרך אור ישר - עבודה שאינה בכח עצמו, אלא רק בכח הגילוי המאיר מלמעלה.

הרבי מביא משל זה פעמים רבות, על מנת לבאר באמצעותו את הכח של דורנו לחדש בתורה, היות שיש לנו את הכוחות שנצברו בדורות הקודמים[5]. הרבי מוסיף שבנוגע ללימוד התורה בדורותינו ישנו כח גדול עוד יותר מאשר במשל - כיון שבנמשל מדובר בכך שאנו לומדים את תורתם של חכמי הדורות הקודמים, ונעשים כתלמידיהם. ומכיון שישנו ציווי ללמד לתלמידים - וציווי זה מופיע בפסוק "ושננתם לבניך", המופיע בהמשך ל"ואהבת את ה' אלוקיך", אהבת ה' הקשורה לאהבת ישראל - הרי זה כאילו ה"ענק" (חכמי הדורות הקודמים) מעמיד בעצמו את ה"ננס" (דורותינו אלו) על כתפיו, ומתוך אהבה אמיתית[6].

כמו כן מבאר הרבי על ידי המשל ענינים נוספים:

  • העובדה שבדורותינו זכינו לגילוי ענינים חדשים בתורה, וכן גם בחכמות חיצוניות, על אף שנשמות הדורות הללו נמוכות יותר[7].
  • האור שנמשך בכל חג מחדש, בדוגמת הענין שאירע בו בפעם הראשונה, שאינו אלא בכוחה של הפעם הראשונה[8].
  • נתינת הכח שישנה לכל אחד מאיתנו להוסיף בעבודת ה' בזכות עבודתם של רבותינו נשיאנו, על אף שאיננו יכולים להידמות אליהם[9].
  • מעלת דורותינו אלו, שאף על פי ש"איננו יכולים להדמות לאבותינו"[10], בכל זאת יש לנו מעלה על אבותינו - שהם עבדו את ה' בעבודת הצדיקים, ואילו לדורות אלו ישנה מעלה דוקא מצד הירידה, של עבודת הבעלי תשובה[11].

בעיקר, מביא הרבי את המשל כהסבר לכך שהדור שלנו הוא זה שיזכה לגאולה האמיתית והשלימה, למרות שלכאורה הוא הדור הנחות ביותר. באותו אופן מתבארים גם דברי הרמב"ם[12] שעל ידי מצוה אחת יכול יהודי להכריע את כל העולם לכף זכות ולהביא את הגאולה - כיון שמצוה זו מצטרפת לחשבון כל הפעולות שנעשו בדורות הקודמים, כננס על גבי ענק[13].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בהקדמה.
  2. בהקדמה.
  3. [הקדמת המחבר].
  4. המשך תרס"ו עמוד ת.
  5. שיחת ח"י אלול תשל"ח. וכן בש"פ בלק תשמ"א, שמבאר שם שזהו הטעם ש"הלכה כבתראי" דוקא.
  6. שיחת ח"י אלול שם.
  7. שיחת ליל שמחת תורה תשכ"ג.
  8. שיחת ש"פ פנחס תשי"ז.
  9. שיחת י"ט כסלו תשכ"ח - בנוגע לנתינת הכח מגאולת י"ט כסלו; ח"י אלול תשל"ח הנ"ל - בנוגע לנתינת הכח מח"י אלול. וראה גם בשיחת ל"ג בעומר תשמ"ב בנוגע לנתינת הכח מרשב"י לילדי ישראל.
  10. כלשון הרבי הריי"צ בשיחת ג' תמוז תרפ"ז.
  11. ש"פ בלק תשמ"א הנ"ל.
  12. הלכות תשובה פרק ג, הלכה ח.
  13. ראה שיחות: י"ט כסלו תשכ"ח הנ"ל. אחרון של פסח תשמ"ב. ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ו. ליל י"ב סיון תשמ"ז. ועוד.