הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת התורה"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת וא"כ ישנן שלושה ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "לעסוק בדברי תורה". י שהמביאים ראיה לכך שהיא לא נחשבת לברכה בפני עצמה, היא מכיון שהיא לא פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"{{הערת שוליים|וכמו ברכות ההבדלה.}}, ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו{{הערת שוליים|ראה שם סעיף ה'.}}, ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.{{הערת שוליים|את ראייתם של הראשונים מברכות ה[[הבדלה]] הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".}} [[אדמו"ר הזקן]] מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות [[אמן]] על הברכה הראשונה אחרי "לעסוק בדברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב". | חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת וא"כ ישנן שלושה ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "לעסוק בדברי תורה". י שהמביאים ראיה לכך שהיא לא נחשבת לברכה בפני עצמה, היא מכיון שהיא לא פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"{{הערת שוליים|וכמו ברכות ההבדלה.}}, ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו{{הערת שוליים|ראה שם סעיף ה'.}}, ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.{{הערת שוליים|את ראייתם של הראשונים מברכות ה[[הבדלה]] הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".}} [[אדמו"ר הזקן]] מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות [[אמן]] על הברכה הראשונה אחרי "לעסוק בדברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב". | ||
| − | "אשר נתן לנו את תורתו" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - | + | "אשר נתן לנו את תורתו" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־23:29, 12 במרץ 2014
ברכות התורה הם ברכות הודיה על לימוד התורה, וצריך להזהר בה מאוד מפני שברכתה מורה על חשיבות התורה בעיני הלומד, ומכאן שהוא עוסק בה לשמה[1]
גם נשים מברכים עליה.[2]
חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת וא"כ ישנן שלושה ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "לעסוק בדברי תורה". י שהמביאים ראיה לכך שהיא לא נחשבת לברכה בפני עצמה, היא מכיון שהיא לא פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"[3], ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו[4], ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.[5] אדמו"ר הזקן מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות אמן על הברכה הראשונה אחרי "לעסוק בדברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב".
"אשר נתן לנו את תורתו" ביאר אדמו"ר הזקן - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".
הערות שוליים
- ↑ ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן מ"ז סעיף א'.
- ↑ שם סעיף י'.
- ↑ וכמו ברכות ההבדלה.
- ↑ ראה שם סעיף ה'.
- ↑ את ראייתם של הראשונים מברכות ההבדלה הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".
