ברכת התורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכות התורה הם ברכות הודיה על לימוד התורה, וצריך להזהר בה מאוד מפני שברכתה מורה על חשיבות התורה בעיני הלומד, ומכאן שהוא עוסק בה לשמה[1]

גם נשים מברכים עליה.[2]

חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת ואם כן ישנן שלושה ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "לעסוק בדברי תורה". י שהמביאים ראיה לכך שהיא לא נחשבת לברכה בפני עצמה, היא מכיון שהיא לא פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"[3], ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו[4], ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.[5] אדמו"ר הזקן מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות אמן על הברכה הראשונה אחרי "לעסוק בדברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב".

"אשר נתן לנו את תורתו" ביאר אדמו"ר הזקן - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".

הערות שוליים

  1. ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן מ"ז סעיף א'.
  2. שם סעיף י'.
  3. וכמו ברכות ההבדלה.
  4. ראה שם סעיף ה'.
  5. את ראייתם של הראשונים מברכות ההבדלה הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".