ארי הלברשטם
הת' אהרן יוסף הלברשטאם (נולד בקיץ תשל"ז), נרצח ביום ראשון כ"ג באדר תשנ"ד בידי ערבים טרוריסטים על גשר ברוקלין כאשר חזר מבית הרפואה בית ישראל ללוות את הרבי.
תוכן עניינים
תולדות חיים
ארי נולד בקיץ תשל"ז לאביו ר' חס"ד הלברשטאם, משב"ק בביתו של הרבי והרבנית ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא ע"ה. בגלל היותו בנו של המשב"ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי. "בכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו", כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה (סוכות תשע"ד). ארי למד בליובאוויטשער ישיבה בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין. לעיתים קרובות היתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים.
הרצחו
רקע
בשנת תש"נ הגה שמעון פרס את "התרגיל המסריח" על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של יצחק שמיר. לאור קריאתו של הרבי חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת אגודת ישראל, ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.
ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מארץ ישראל על ידי "התרגיל המסריח", ותכננו לעשות זאת כנגד הרבי בדרכו מבית חיינו - 770 לביצוע ניתוח להסרת קטרקט בעיניו בבית הרפואה 'בית ישראל' שבמנהטן.
בפורים תשנ"ד ירה ברוך גולדשטיין בערבים במערת המכפלה.
הרצח
ביום שלישי י"ח באדר תשנ"ד החליטו קבוצת בחורים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו לבית הרפואה בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל. ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את תפיליו ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.
בשעה 10:30, ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי, נצמד עם רכבו לוואן שהסיע את התלמידים וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה, נחום ששונקין. חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון כ"ג אדר נפטר מפצעיו ארי הלברשטאם.בן 16 היה בפטירתו.
הלווייתו התקיימה ברחוב איסטרן פארקווי מחוץ ל-770 והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי בניו יורק. קברו, הינו הקבר השביעי מה'אוהל'.
בי' בסיוון תשע"ג דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.
בחקירתו של הרוצח ראשיד באז, התברר שתכנן תחילה לפגוע ברבי עצמו כנקמה על אירוע הירי הגדול בפורים תשנ"ד שערך ונרצח בו ר' ברוך גולדשטיין הי"ד במערת המכפלה (כדי למנוע טבח המוני אות תיכננו לבצע ערביי חברון באותו יום). המחבל קישר בין ר' ברוך גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששמה של רעייתו לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.
הנצחתו
הרצח זעזע את הקהילה החב"דית בעולם, ואת ניו יורק בכלל. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.
- ראש עיריית ניו יורק דאז, מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.
- הוקמה "קרן זכרון ארי הלברשטאם". הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:
- מוזיאון הילדים היהודי בקראון הייטס. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.
- אמבולנס של ארגון הצלה קראון הייטס.
- מרכז חב"ד בקינגס הייווי.
- ספר תורה שנכת לעילוי נשמתו
- חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.
- בעקבות הארוע, הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין 770.
עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העליה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם[1].
ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)
אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:
- המהרשל.
- ה'חכם צבי'.
- ה'שר שלום' מבעלז.
הצדיקים הקדושים נבג"מ מבית:
- זלאטשוב.
- ליזענסק.
- ראפשיץ.
- צאנז.
- פרימישלאן.
משפחתו
- אביו - הרב חס"ד = חנניה סיני דוד הלברשטאם.
- אמו - מרת דבורה (העכט).
- אחיו - ר' יהושע הלברשטאם.
- אחיו - ר' מענדל הלברשטאם.
- אחותו - מרת חנה (אפפלבאום).
- אחותו - מרת שרה (גוטניק).
- סביו - רבי מאיר הלברשטאם ע"ה, האדמו"ר מטשעקווא, הרה"ח ר' פרץ העכט ע"ה.
לקריאה נוספת
בנימין ליפקין, על הכוונת, סיפור הרצח.
קישורים חיצוניים
- אתר ההנצחה לזכרו של ארי (באנגלית)
- סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין באתר לזכרו של ארי (באנגלית)
- דיווחי התקשורת על הרצח
- צעקת שמע ישראל של הילד שהרבי "הכיר אישית"
