הבדלים בין גרסאות בדף "אהבה כרשפי אש"
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←עניינה) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (ניסוח ותיקונים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אהבה ויראה}} | {{אהבה ויראה}} | ||
| − | '''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]] | + | '''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]], סוג אהבה זו מתבטא בהשתוקקות וצמאון רב של היהודי לאלוקות ולדברים של קדושה ולעלות בדרגות רוחניות (כמו ה[[אש]] - שכל רצונה הוא לעלות מעלה ולהדבק בשרשה הרוחני). |
| + | |||
| + | בשרשה הרוחני אהבה כרשפי אש משתייכת ל[[אהבה המסותרת]]{{הערה|שם=א}} ונחשבת לתוקף האהבה{{הערה|שם=ג}}. מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]], משוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]]{{הערה|שם=ב|תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד}} שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה המקביל [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]{{הערה|שם=קי|ראה בקישורים חיצוניים}}. | ||
==שמה== | ==שמה== | ||
| − | [[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של חסיד מתבונן בתפילה. האהבה כרשפי אש נפעלת אצל היהודי במהלך ועל-ידי ההתבוננות בשעת התפילה]] | + | [[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של חסיד מתבונן בתפילה. האהבה כרשפי אש נפעלת אצל היהודי בעיקר במהלך ועל-ידי ההתבוננות בשעת התפילה]] |
| − | אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי | + | אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי לאחר התבוננותו בגדולת השם, ולאחר שרואה עד כמה [[השם]] גדול והוא קטן נפעלת אצלו אהבה ותשוקה להדבק באלוקות, אהבה גדולה כל-כך ממש "כרשפי אש" - כמו תשוקתה של האש להעלות מעלה מעלה. אהבה זו נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא עדיין רחוק מאלוקות ולכן יש לו תשוקה עזה כל כך - "כשפי אש" - להיכלל בקדושה. אך כאשר היהודי עולה מעלה בדרגותיו הרוחניות לדרגות נעלות יותר גם דרגת האהבה שלו עולה, במצב כזה שיהודי כבר אינו רחוק מאלוקות האהבה שלו נקראת [[אהבה בתענוגים]], והיא נקראת כך כי כשם שבעולם הגשמי אדם יכול "להתענג" וליהנות רק ממה שהוא מבין על בוריו, או כבר נמצא אצלו בידיים כך גם אהבה בתענוגים נפעלת אצל יהודי שדרגתו גבוהה כל-כך עד שהוא "מבין" ו"שייך" לאלוקות ולכן יכול להתענג עליה. וזה כאמור דרגה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש שנפעלת אצל יהודי שהוא רחוק עדיין מאלוקות. |
| + | |||
| + | אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמשתוקק וצמא לאלוקות ומרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות, בקיצוניות אהבה זו יכולה להביא לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|שם=נש}}. | ||
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}. | עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}. | ||
| שורה 10: | שורה 14: | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
{{ציטוט-צף|ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", '''צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש''', עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת|תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור)}} | {{ציטוט-צף|ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", '''צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש''', עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת|תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור)}} | ||
| − | + | הביטוי של אהבה זו הוא בכך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו, ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: {{ציטוטון|שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש}}}}, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. [[אור התורה]] במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל{{הערה|שם=ג}}. | |
אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש}}. | אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש}}. | ||
גרסה מ־01:54, 3 בינואר 2024
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
אהבה כרשפי אש הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה באהבה של יהודי כלפי הקדוש ברוך הוא, סוג אהבה זו מתבטא בהשתוקקות וצמאון רב של היהודי לאלוקות ולדברים של קדושה ולעלות בדרגות רוחניות (כמו האש - שכל רצונה הוא לעלות מעלה ולהדבק בשרשה הרוחני).
בשרשה הרוחני אהבה כרשפי אש משתייכת לאהבה המסותרת[1] ונחשבת לתוקף האהבה[2]. מקורה הוא בלוויים, משוייכת לקו השמאל ועניינה הוא רצוא[3] שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי כלות הנפש. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה המקביל אהבה כמים שמקורה הוא מקו הימין ובעבודת הכהנים[4].
תוכן עניינים
שמה
אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי לאחר התבוננותו בגדולת השם, ולאחר שרואה עד כמה השם גדול והוא קטן נפעלת אצלו אהבה ותשוקה להדבק באלוקות, אהבה גדולה כל-כך ממש "כרשפי אש" - כמו תשוקתה של האש להעלות מעלה מעלה. אהבה זו נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא עדיין רחוק מאלוקות ולכן יש לו תשוקה עזה כל כך - "כשפי אש" - להיכלל בקדושה. אך כאשר היהודי עולה מעלה בדרגותיו הרוחניות לדרגות נעלות יותר גם דרגת האהבה שלו עולה, במצב כזה שיהודי כבר אינו רחוק מאלוקות האהבה שלו נקראת אהבה בתענוגים, והיא נקראת כך כי כשם שבעולם הגשמי אדם יכול "להתענג" וליהנות רק ממה שהוא מבין על בוריו, או כבר נמצא אצלו בידיים כך גם אהבה בתענוגים נפעלת אצל יהודי שדרגתו גבוהה כל-כך עד שהוא "מבין" ו"שייך" לאלוקות ולכן יכול להתענג עליה. וזה כאמור דרגה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש שנפעלת אצל יהודי שהוא רחוק עדיין מאלוקות.
אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמשתוקק וצמא לאלוקות ומרוב אהבתו את הקדוש ברוך הוא כל תשוקתו היא להתנתק מהעולם הזה להידבק ולהיכלל באלוקות, בקיצוניות אהבה זו יכולה להביא לידי כלות הנפש[5]. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שבנפש הבהמית, הנר נמשל לנפש האלוקית והפתילה זוהי התפילה שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - הנפש הבהמית עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות[6], דבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה באופנים וחיות הקודש שבמרכבה[7].
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה לאהבה כמים) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"[2]. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך[8].
עניינה
| " | ואיזו היא דרך העבודה שעל ידה פועלים את המעמד ומצב דלעתיד לבוא? – הרי כיון שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו", צריכה להיות העבודה בדרכו של יצחק, אהבה כרשפי אש, עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה של שכל וטעם ודעת | " |
– תורת מנחם, חלק י"ב עמוד 84 (ההדגשות אינם במקור) | ||
הביטוי של אהבה זו הוא בכך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו, ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות[9][10], לרוב התבוננות זו באה בשעת התפילה[11] ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי יסוד האש שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת רצוא (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל[2].
אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת שוב שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת ציצית תפילין וכו'[7].
הרבי אומר שאהבה זו היא האהבה שעל-ידה פועלים את המעמד ומצב של הגאולה[12].
אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה באתערותא דלעילא ללא שום עבודה מצד האדם[13] ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת אתערותא דלתתא)[14].
אהבה כרשפי אש זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדם במשך כל היום[15].
שורשה
אהבה כרשפי היא בחינה באהבה המסותרת שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת[1]. ומקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת הלוויים בקו השמאל בספירות בינה גבורה והוד, ובמיוחד נמשכת מספירת הבינה בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות[4]. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת לרצוא בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי כלות הנפש[3]. אדמו"ר הזקן ממשיל את האהבה כרשפי אש לזהב המסמל את מידת הגבורה שבאהבה[16] בשונה מאהבה כמים הנמשלת לכסף המסמלת את קו הימין והחסד שבה[5]. ליצחק אבינו היה אהבה כרשפי אש[17].
אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש[18]. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם בתפילה בבחינת אהבה כרשפי אש[19]. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על אהבה כמים[20].
אצל האדם עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת בחלל הימני שבלב[21] שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה[11] ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות בפסוקי דזמרה, אהבת עולם והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל[7].
על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם האצילות בעולם הזה[22], וכן כ-תוצאה מהעבודה של יהודי באהבה זו נמשך מלמעלה בחינת המשכת האורות בכלים שהם האור של סדר השתלשלות[23].
אצל המלאכים
למרות שאין אצל המלאכים עניין עשייה בשל היותם רוחניים ועשיית מצוות זהו דבר גשמי וחומרי עניין האהבה כן שייך אצלם. אהבה כרשפי אש פועלת בעיקר אצל השרפים שרוצים ומשתוקקים לאלוקות בבחינת רצוא (בחינת האהבה רבה) וזוהי סיבת שירתם של השרפים לשוב ולהיכלל בשורשם בבחינת שוב[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 תורת מנחם, חלק ה', עמוד קצ"ז
- ↑ 2.0 2.1 2.2 תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66
- ↑ 3.0 3.1 3.2 תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד
- ↑ 4.0 4.1 ראה בקישורים חיצוניים
- ↑ 5.0 5.1 לקוטי אמרים תניא פרק נ'
- ↑ תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 לקוטי תורה נשא כ"ח, ג.
- ↑ המשך תער"ב חלק שלישי עמוד א'שלה
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: "שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש"
- ↑ 11.0 11.1 ראה לקוטי תורה פרשת במדבר ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. אור התורה במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84
- ↑ ראה אהבה כזאת בלקוטי אמרים תניא פרק מ"ג
- ↑ כמו בפרק נ"ג בתניא, להרחבה ראה בקישורים חיצוניים
- ↑ לקוטי תורה שיר השירים ל"א, ב. אור התורה פרשת במדבר, כרך ג' עמוד תתס"ח, ועוד
- ↑ ראה תורה אור על פרשת מקץ, ל' ד. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 64, ועוד
- ↑ לקוטי שיחות מפתח עניינים אות י' - יצחק, תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד 305
- ↑ תניא פרק י"ב
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 68
- ↑ תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253
