אהבת ה'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אהבת השם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אהבת ה' היא מצוות עשה מן התורה לאהוב את הקב"ה, מקור המצווה הוא מהפסוק: ואהבת את ה' אלוקיך, אהבת ה' הינה אחד מהיסודות והנקודות המודגשות יותר, בתורת החסידות, החל מתקופת הבעש"ט.

מאמרים רבים בחסידות עוסקים בסוגיה זו של אהבת ה'. במה מתבטא אהבה זו, כיצד מגיעים לאהבה זו.

אחד השאלות החוזרות על עצמם אינספור פעמים בחסידות היא, כיצד ניתן לצוות על האדם לאהוב משהו\מישהו, אהבה הינה הרי משיכת הלב ולא הסבר שכלי, וכמה תשובות לשאלה זו, אך נקודת ההסבר היא שהציווי הוא על האדם - להתבונן ולהתעמק בדברים המעוררים את האבה לה', דהיינו לימוד חסידות, ועבודת התפילה.

דרגות באהבת ה'[עריכה]

בתניא[1] מבואר כי ישנן 6 דרגות כלליות (עניינים כלליים) באהבת ה':

אהבת עולם[עריכה]

נמשכת מן ההתבוננות באור האלוקי השורה בעולמות. ומשולה לרשפי אש, כלומר, תשוקה עזה שהאור האלוקי יתגלה ויאיר אצלי.

אהבה רבה[עריכה]

[2]. אהבה זו מקורה בעצם הנפש, ונמצאת בשווה אצל כל איש ישראל צדיק כרשע ללא הבדל. אהבה נעלית זו לא יכולה להתעורר ע"י התבוננות, אלא היא ניתנת במתנה למי שהוא שלם ביראה[3]. אהבה זו משולה גם היא לאש, אך לא רשפי אש של מדורה בוערת, אלא אש שקטה – שלהבת נר, שבוערת בשקט ובדביקות. על שתי האהבות דלעיל קשה לומר שהן "קרובות מאד" (שזוהי מטרת התניא, להסביר אין הוא קרוב מאד לקיים את התורה "לשמה", מתוך רגש פנימי). הראשונה משום שמצריכה הן ידיעה רחבה, והן העמקה ותקיעת הדעת בהתמדה, והשניה מתגלה רק אצל יחידי סגולה. לכן ממשיך התניא לבאר, שישנן שתי אהבות נוספות שהן אכן קרובות מאד. לכאורה, הטעם שהתניא לא מתחיל עם האהבות לקמן הוא משום החסרון שבהן – שאינן מתבטאות ברגש ממשי בלב ואינן משולות כלל לאש. למרות ש(ועקב התבוננות הנ"ל) האדם מתנהג כאילו הוא אוהב, הרי שבפועל אינו מרגיש דבר בליבו - הוא רק מתנהג על פי המסקנה אליה הגיע בהתבוננותו.

אהבת נפשי איויתיך[עריכה]

כאדם חסר עייף וחסר כח בסוף היום, שמתאוה לחיות וכח חדשים. כך כשמתבונן שחיי נשמתו הם מהקב"ה תתעורר בליבו אהבה להשם. אהבה זו כלולה משתי האהבות הקודמות, כי מצד אחד היא ירושה לנו מאבותינו (כדוגמת אהבה רבה), אך מצד שני מתעוררת ע"י התבוננות (כמו אהבת עולם).

אהבת כברא דאשתדל[עריכה]

לאהוב את הקב"ה כמו בן שאוהב את אביו, ומתעוררת ע"י ההתבוננות בכך שהקב"ה הוא "אבינו" הוא הוליד את נשמתינו. גם היא כקודמתה כלולה מאהבת עולם ואהבה רבה (מאותו הטעם), אך נעלית הרבה יותר: אהבת נפשי אויתיך היא אהבה מתוך ישות, מתוך הרגשת עצמו, קרבת אלקים לי טוב, האהבה סובבת סביב טובת עצמו. ואילו אהבת כברא דאשתדל היא מתוך ביטול עצמו – העיקר הוא האהוב (הקב"ה).

אהבת כמים הפנים[עריכה]

מכאן[4] מתחיל הרבי לבאר סוג שונה לגמרי של אהבה, הכולל בתוכו את כל המעלות לעיל: הן שהיא ברגש גלוי, הן שבאה על ידי התבוננות, והן שקרובה לכל אחד - ויתירה מזו "קרובה מאד מאד". ההתבוננות המביאה לידי אהבה זו משולה לבבואה במים המחזירה חיוך לאדם המחייך אליה. הנמשל הוא התבוננות בחסדים שגומל איתי השם למרות שאינני ראוי להם (כאדם המוטל באשפה ומגיע אליו המלך בכבודו ובעצמו ומוציא אותו ורוחץ אותו וכו'). לכאורה יש לומר, שמשום מעלותיה של אהבה זו מאריך בה רבינו הזקן על פני ארבעה פרקים שלימים.

אהבת כלות הנפש[עריכה]

אחרי ככלות הכל גם באהבה הקודמת (כמים הפנים, מכיון שגם היא באה מצד החסדים) יש חסרון: שהיא אינה כרשפי אש (למרות שהיא חזקה ותקיפה "כאש בוערה", "בדביקה וחשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא" - האופי שלה הוא באופן של "תשתפך נפשו כמים"). האהבה איתה מסיים הרבי את סוגי אהבת השם היא אהבת "כלות הנפש" שבאה על ידי התבוננות באלוקות שלמעלה מהעולמות, והיא שונה במהותה מכל 5 האהבות הקודמות: כל האהבות הקודמות מגיעות (בכללות) מצד קו הימין, מצד החסד – ואילו אהבה זו באה מצד הגבורות. אמנם בחיצוניות היא דומה לאהבת עולם (שבאה כאמור, ע"י התבוננות באור האלוקי שמלובש בעולמות), אך במהותן הן הפוכות: בעוד אהבת עולם באה מתוך ישות – קרבת אלקים לי טוב, אהבת כלות הנפש באה מצד הביטול. אהבה זו משולה אמנם גם היא לרשפי אש (כמו אהבת עולם), אך כאן לא מדובר על תשוקה שאלוקות יתגלה אצלי אלא הפוך – "כשלהבת עזה העולה למעלה וליפרד מהפתילה והעצים", צמאון עצום "כשלהבת היוצאת מן הבזק", המביא לבחינת חולת אהבה ועד כלות הנפש.

הדרך להגיע לאהבת ה'[עריכה]

הדרך להגיע לאהבת ה' היא על ידי התבוננות בגדולת ה'. שהמידות מושפעות מן השכל, וכאשר מרחיב בדעתו בעניני גדולת ה' איך הקב"ה ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, אזי נמשך באהבת ה'.

שורש לרמ"ח מצוות עשה[עריכה]

אהבת ה' ויראת ה' הם שורש של המצוות, שאהבת ה' היא שורש לרמ"ח מצוות עשה, ויראת ה' היא שורש לשס"ה מצוות לא תעשה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · האמנת אלקות · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים
  1. הבא לקמן על פי "ביאורים בתניא, פרקים מב עד נ'
  2. לעיתים נקראת אהבה זו אהבה טבעיתעל שם שהיא טבע בנפשות ישראל, ולעיתים (לפני שיצאה מהעלם הנפש הבהמית לגילוי) נקראת אהבה המסותרת
  3. בתניא פרק מג נאמר שאהבה רבה היא אהבה בתענוגים, אך במקומות שונים בחסידות מבואר שזהו רק בכללות, ובפרטיות הן שתי מדריגות שונות
  4. פרק מו ואילך