הבדלים בין גרסאות בדף "אהבה כרשפי אש"
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מ |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (קיצור הפתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אהבה ויראה}} | {{אהבה ויראה}} | ||
| − | '''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[ | + | '''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבת השם]] המשתייכת ל[[אהבה המסותרת]]{{הערה|שם=א}} ונחשבת לתוקף האהבה{{הערה|שם=ג}}. מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]], משוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]]{{הערה|שם=ב|תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד}} שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה השני [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]. |
==שמה== | ==שמה== | ||
גרסה מ־00:06, 16 בינואר 2022
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
אהבה כרשפי אש הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה באהבת השם המשתייכת לאהבה המסותרת[1] ונחשבת לתוקף האהבה[2]. מקורה הוא בלוויים, משוייכת לקו השמאל ועניינה הוא רצוא[3] שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי כלות הנפש. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה השני אהבה כמים שמקורה הוא מקו הימין ובעבודת הכהנים.
תוכן עניינים
שמה
אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמרוב אהבתו את הקדוש ברוך הוא כל תשוקתו היא להתנתק מהעולם הזה להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי כלות הנפש[4]. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שבנפש הבהמית, הנר נמשל לנפש האלוקית והפתילה זוהי התפילה שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - הנפש הבהמית עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות[5], דדבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה באופנים וחיות הקודש שבמרכבה[6].
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה לאהבה כמים) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"[2]. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך[7].
עניינה
ובפרטיות יותר אהבה זו מתבטאת על-ידי כך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות[8][9], לרוב התבוננות זו באה בשעת התפילה[10] ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי יסוד האש שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת רצוא (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל[2]. אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת שוב שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת ציצית תפילין וכו'[6].
הרבי אומר שאהבה זו היא האהבה שעל-ידה פועלים את המעמד ומצב של הגאולה[11].
אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה באתערותא דלעילא ללא שום עבודה מצד האדם[12] ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת אתערותא דלתתא)[13].
אהבה כרשפי אש זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדם במשך כל היום[14].
שורשה
אהבה כרשפי היא בחינה באהבה המסותרת שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת[1]. ומקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת הלוויים בקו השמאל בספירות בינה גבורה והוד, ובמיוחד נמשכת מספירת הבינה בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת לרצוא בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי כלות הנפש[3]. אדמו"ר הזקן ממשיל את האהבה כרשפי אש לזהב המסמל את מידת הגבורה שבאהבה[15] בשונה מאהבה כמים הנמשלת לכסף המסמלת את קו הימין והחסד שבה[4]. ליצחק אבינו היה אהבה כרשפי אש[16].
אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש[17]. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם בתפילה בבחינת אהבה כרשפי אש[18]. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על אהבה כמים[19].
אצל האדם עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת בחלל הימני שבלב[20] שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה[10] ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות בפסוקי דזמרה, אהבת עולם והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל[6].
על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם האצילות בעולם הזה[21], וכן על-ידי עבודה באהבה זו ממשיך מלמעלה בחינת המשכת האורות בכלים שהם האור של סדר השתלשלות[22].
אצל המלאכים
למרות שאין אצל המלאכים עניין עשייה בשל היותם רוחניים ועשיית מצוות זהו דבר גשמי וחומרי עניין האהבה כן שייך אצלם. אהבה כרשפי אש פועלת בעיקר אצל השרפים שרוצים ומשתוקקים לאלוקות בבחינת רצוא (בחינת האהבה רבה) וזוהי סיבת שירתם של השרפים לשוב ולהיכלל בשורשם בבחינת שוב[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 תורת מנחם, חלק ה', עמוד קצ"ז
- ↑ 2.0 2.1 2.2 תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66
- ↑ 3.0 3.1 3.2 תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד
- ↑ 4.0 4.1 לקוטי אמרים תניא פרק נ'
- ↑ תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 לקוטי תורה נשא כ"ח, ג.
- ↑ המשך תער"ב חלק שלישי עמוד א'שלה
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: "שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש"
- ↑ 10.0 10.1 ראה לקוטי תורה פרשת במדבר ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. אור התורה במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84
- ↑ ראה אהבה כזאת בלקוטי אמרים תניא פרק מ"ג
- ↑ כמו בפרק נ"ג בתניא
- ↑ לקוטי תורה שיר השירים ל"א,ב. אור התורה פרשת במבדר, כרך ג' עמוד תתסח, ועוד
- ↑ ראה תורה אור על פרשת מקץ, ל' ד. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 64, ועוד
- ↑ לקוטי שיחות מפתח עניינים אות י' - יצחק.
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד 305
- ↑ תניא פרק י"ב
- ↑ תורת מנחם חלק י"ב עמוד 68
- ↑ תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253
