הבדלים בין גרסאות בדף "רפאל נחום כהן"
(הרחבה ועריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''רפאל נחום כהן''' | + | הרב '''רפאל נחום כהן''' ([[כ"ב כסלו]] [[תש"ז]]-[[י"ב אייר]] [[תשע"ד]]) היה עסקן חב"די רב פעלים, יד ימינו של יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] שהקים בשנת [[תשמ"ז]] את אגף הסניפים של הארגון, והיה אחראי לכינונם של רוב בתי חב"ד ברחבי הארץ. |
| − | + | ==תולדות חייו== | |
| − | + | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב בכסלו]] [[תש"ז]] לאביו הרב החסיד [[אברהם הערש כהן]] ולאימו רבקה מאטיל (לבית וויספיש). | |
| − | + | בילדותו למד בחיידר הירושלמי הידוע עץ חיים, יחד עם הרב [[ישראל דוד גרוסמן]] ועורך ספר 'המסורת' הרב חשין שהיו חברי כיתתו. בהמשך נכנס ללמוד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] כשעוד שכנה ב'פרדס', שם נקשר ל[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. עם מעבר הישיבה ל[[כפר חב"ד]] עלה לללמוד בישיבה המרכזית. | |
| − | + | בשנת [[תשכ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', והיה בין הבחורים אשר דאגו לקבלת אישור רשמי מהצבא (בפעם הראשונה). בזמן שהותו בחצר הרבי, פעל להאריך את שהותו לחצי שעה נוספת בתיאום עם הגורמים המתאימים ב[[צה"ל]]. בשנת [[תשכ"ז]] חזר לישיבה בכפר חב"ד ובמקביל החל להתעסק בפעולות צא"ח ב[[תל אביב]]. | |
| − | + | ===עסקנות ציבורית=== | |
| − | + | ב[[תשל"א]] התחתן עם זוגתו רבקה לאה (לבית יונגרייז) ועבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. בהוראת [[הרבי]] מייד לאחר חתונתו החל לעבוד באופן רישמי ב[[צא"ח]] ב[[תל אביב]] ועסק בעיקר בארגון הפעילות בשטח. בין נושאי העסקנות בשנותיו הראשונות למנות הפעילות עם יתומי ואלמנות [[צה"ל]], מסיבות [[בר מצווה]] לבני הגיבורים, [[מבצע מצה]], ארגון המבצעים ב[[סוכות]] ו[[חנוכה]] וכן [[מבצע תפילין]] בסיני בתיאום עם גורמי הצבא והביטחון. בשנים הללו נתמנה לחבר הנהלת צא"ח. | |
| − | + | בעקבות הוראת הרבי בשנת [[תשמ"א]] לארגן [[תהלוכות ל"ג בעומר]] בכל עיר ועיר, דאג לקיומם של תהלוכות רבות והיה הרוח החיה של המבצע ואף חיבר בקשר לכך את הסיסמה הידועה "יחד כל ילדי ישראל", וזכה שתתקבל על ידי הרבי. | |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | + | בשנת [[תשמ"ה]] נכנס באופן מלא לצא"ח בתור אחראי אירגון המבצעים. בהוראת הרבי, הקים בשנת [[תשמ"ז]] את אגף הסניפים של צא"ח וזכה להקמת וביסוס עשרות סניפים של בתי חב"ד בארץ הקודש. |
| + | |||
| + | מלבד פעולותיו בארגון, התעסק בתחומים נוספים וביניהם ביסוס צא"ח המרכזי בכפר חב"ד. | ||
| + | |||
| + | ===שליח הרבי ל'פדיון הבן'=== | ||
| + | באחד מביקוריו בחצר הרבי בחודש תשרי [[תשל"ה]], נשלח על ידי הרבי יחד עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ל[[מנהטן]], על מנת להשתתף בטקס [[פדיון הבן]] שערכה אחייניתו של הרבי מרת [[דליה רויטמן]] לבנה הבכור אריאל. | ||
| + | |||
| + | לצורך הפדיון, הפקיד בידיהם הרבי חמש מטבעות מכסף טהור, כפי המנהג. | ||
| + | |||
| + | ===פטירתו=== | ||
| + | בעשור האחרון לחייו חלה במחלה קשה, ובעקבותיה עבר להתגורר ב[[בית עלית]] ליד בני משפחתו. | ||
| + | |||
| + | ביום שני [[י"ב אייר]] [[תשע"ד]] נפטר, והלוויתו התקיימה למחרת. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | זכה לדור ישרים מבורך, ונולדו לו תשעה ילדים והספיק לחתן בחייו רק ארבעה מתוכם: | ||
| + | *בנו, ר' מאיר כהן, ביתר עילית | ||
| + | *בנו, ר' יוסף יצחק כהן, אלעד | ||
| + | *בנו, ר' אלחנן כהן, אלעד | ||
| + | *בת, מרת חנה - אשת הרב נחום גולדשמיד, משלוחי הרבי ב[[נתניה]] | ||
| + | |||
| + | {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ישראל ברוד]]|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]]]|שנה=[[תשמ"ז]] (מייסד) - ?}} | ||
| + | |||
| + | {{מיון רגיל:כהן, רפאל נחום}} | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]] | ||
| + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]] | ||
| + | [[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא"ח]] | ||
גרסה מ־04:05, 13 במאי 2014
הרב רפאל נחום כהן (כ"ב כסלו תש"ז-י"ב אייר תשע"ד) היה עסקן חב"די רב פעלים, יד ימינו של יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש הרב ישראל לייבוב שהקים בשנת תשמ"ז את אגף הסניפים של הארגון, והיה אחראי לכינונם של רוב בתי חב"ד ברחבי הארץ.
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"ב בכסלו תש"ז לאביו הרב החסיד אברהם הערש כהן ולאימו רבקה מאטיל (לבית וויספיש).
בילדותו למד בחיידר הירושלמי הידוע עץ חיים, יחד עם הרב ישראל דוד גרוסמן ועורך ספר 'המסורת' הרב חשין שהיו חברי כיתתו. בהמשך נכנס ללמוד בישיבה קטנה בתומכי תמימים לוד כשעוד שכנה ב'פרדס', שם נקשר למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. עם מעבר הישיבה לכפר חב"ד עלה לללמוד בישיבה המרכזית.
בשנת תשכ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', והיה בין הבחורים אשר דאגו לקבלת אישור רשמי מהצבא (בפעם הראשונה). בזמן שהותו בחצר הרבי, פעל להאריך את שהותו לחצי שעה נוספת בתיאום עם הגורמים המתאימים בצה"ל. בשנת תשכ"ז חזר לישיבה בכפר חב"ד ובמקביל החל להתעסק בפעולות צא"ח בתל אביב.
עסקנות ציבורית
בתשל"א התחתן עם זוגתו רבקה לאה (לבית יונגרייז) ועבר להתגורר בנחלת הר חב"ד. בהוראת הרבי מייד לאחר חתונתו החל לעבוד באופן רישמי בצא"ח בתל אביב ועסק בעיקר בארגון הפעילות בשטח. בין נושאי העסקנות בשנותיו הראשונות למנות הפעילות עם יתומי ואלמנות צה"ל, מסיבות בר מצווה לבני הגיבורים, מבצע מצה, ארגון המבצעים בסוכות וחנוכה וכן מבצע תפילין בסיני בתיאום עם גורמי הצבא והביטחון. בשנים הללו נתמנה לחבר הנהלת צא"ח.
בעקבות הוראת הרבי בשנת תשמ"א לארגן תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ועיר, דאג לקיומם של תהלוכות רבות והיה הרוח החיה של המבצע ואף חיבר בקשר לכך את הסיסמה הידועה "יחד כל ילדי ישראל", וזכה שתתקבל על ידי הרבי.
בשנת תשמ"ה נכנס באופן מלא לצא"ח בתור אחראי אירגון המבצעים. בהוראת הרבי, הקים בשנת תשמ"ז את אגף הסניפים של צא"ח וזכה להקמת וביסוס עשרות סניפים של בתי חב"ד בארץ הקודש.
מלבד פעולותיו בארגון, התעסק בתחומים נוספים וביניהם ביסוס צא"ח המרכזי בכפר חב"ד.
שליח הרבי ל'פדיון הבן'
באחד מביקוריו בחצר הרבי בחודש תשרי תשל"ה, נשלח על ידי הרבי יחד עם ר' שלמה מיידנצ'יק למנהטן, על מנת להשתתף בטקס פדיון הבן שערכה אחייניתו של הרבי מרת דליה רויטמן לבנה הבכור אריאל.
לצורך הפדיון, הפקיד בידיהם הרבי חמש מטבעות מכסף טהור, כפי המנהג.
פטירתו
בעשור האחרון לחייו חלה במחלה קשה, ובעקבותיה עבר להתגורר בבית עלית ליד בני משפחתו.
ביום שני י"ב אייר תשע"ד נפטר, והלוויתו התקיימה למחרת.
משפחתו
זכה לדור ישרים מבורך, ונולדו לו תשעה ילדים והספיק לחתן בחייו רק ארבעה מתוכם:
- בנו, ר' מאיר כהן, ביתר עילית
- בנו, ר' יוסף יצחק כהן, אלעד
- בנו, ר' אלחנן כהן, אלעד
- בת, מרת חנה - אשת הרב נחום גולדשמיד, משלוחי הרבי בנתניה
| הקודם: - |
מנהל אגף הסניפים של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] תשמ"ז (מייסד) - ? |
הבא: ישראל ברוד |
