הבדלים בין גרסאות בדף "אלתר הילביץ"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:הילביץ.jpg|שמאל| | + | [[קובץ:הילביץ.jpg|שמאל|מסגרת|500px|הרב אלתר הילביץ]] |
| − | '''הרב אלתר הילביץ''' | + | '''הרב אלתר הילביץ''' - בעל מחבר ספרי הלכה חשובים ושותף פעיל בעריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]]. זכה להיות חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי שליט"א]]. |
== קורות חייו == | == קורות חייו == | ||
| + | הרב אלתר הילביץ נולד בי"א [[אלול]] ה'[[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לאביו הרה"ח ר' [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה בנו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם לנדא]] מזעמבין (שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]). | ||
| − | + | למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |
| − | + | בעת [[המהפכה הקומוניסטית]] עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר ב[[מינסק]], שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר לדרך ה[[ציונות|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל. | |
| − | |||
| − | בעת [[ | ||
בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב [[מאיר בר-אילן]] לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית. | בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב [[מאיר בר-אילן]] לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית לדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]]. | בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית לדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]]. | ||
| − | בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים. | + | בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים. |
| + | |||
| + | == הנחת אבן הפינה ל[[ארמון למלך המשיח]]== | ||
| + | |||
| + | ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. | ||
| + | |||
| + | על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]], זקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב אלתר הילביץ' ע"ה, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו. | ||
| + | |||
| + | מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' [[זושא ריבקין]] (-מארגן האירוע) שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב [[לייבל גרונר]], שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]] ע"ה, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק. | ||
| + | |||
| + | נוכחותו של ר' אלתר הילביץ ע"ה, בטקס הנחת אבן הפינה – הסבה לרבי קורת רוח מרובה. כבר מפתח דבריו של ר' אלתר בטקס, ניתן להבין מה היו הדברים שבגינם רווה הרבי נחת: "זכות גדולה היא לי באופן אישי להיות עכשיו כאן במסיבה הזאת שהיא הנחת אבן הפינה לנחלתו הפרטית של כ"ק הרבי שיחי' לאורך ימים ושנים טובות." | ||
| + | בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל. | ||
| + | |||
| + | *'''נפטר''' - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | |||
| + | *'''סביו''' - המשפיע הרה"ח ר' '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרה"ח ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בס' [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) ח"ב פ"א.}}.). | ||
| + | ר' גרונם הי' מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים. | ||
| + | |||
| + | *'''אביו''' - הרה"ח ר' '''[[מנחם מענדל הילביץ]]''' - כיהן כרבה של העיירה החסידית [[ז'עמבין]] והיה בנו של הרה"ח אברהם לנדא. | ||
| + | |||
| + | *'''בנו''' - הרה"ח ר' '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב חיילי צה"ל. במשך עשרות שנים כיהן כבעל קורא בבית כנסת חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]]. | ||
| + | |||
| + | *'''גיסיו''' - ה[[משפיע]] הנודע הרב '''[[אברהם ברוך פבזנר]]''' הי"ד והרב '''[[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]''' ע"ה משגיח בישיבה בליובאוויטש. | ||
| + | |||
== חיבורים שכתב וערך == | == חיבורים שכתב וערך == | ||
| שורה 33: | שורה 57: | ||
*'''ללשונות הרמב"ם''' – הוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | *'''ללשונות הרמב"ם''' – הוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | ||
| + | ==הערות שוליים== | ||
| + | <references/><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude> | ||
| − | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־09:55, 6 בפברואר 2011
הרב אלתר הילביץ - בעל מחבר ספרי הלכה חשובים ושותף פעיל בעריכת האנציקלופדיה תלמודית. זכה להיות חסיד ומקושר לאדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי שליט"א.
תוכן עניינים
קורות חייו
הרב אלתר הילביץ נולד בי"א אלול ה'תרס"ו בזעמבין לאביו הרה"ח ר' מנחם מענדל הילביץ שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה בנו של החסיד המפורסם ר' אברהם לנדא מזעמבין (שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן).
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של אדמו"ר הרש"ב.
בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת תרפ"ה עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב משה צבי נריה ואישים נוספים, והתחבר לדרך הציונות הדתית. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב ישראל דב הכהן הרב הראשון בהר-הכרמל.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ, התיישב בחיפה ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת תש"ד נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא לירושלים, שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת האנציקלופדיה תלמודית יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.
בשנת תשי"א יצא בשליחות חינוכית לדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת תשל"ה.
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.
הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח
ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של אנ"ש חסידי חב"ד, מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע.
על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי, זקן רבני חב"ד הרב דוד חנזין והחסיד הישיש הרב אלתר הילביץ' ע"ה, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.
מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא ריבקין (-מארגן האירוע) שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב לייבל גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' אלתר הילביץ ע"ה, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.
נוכחותו של ר' אלתר הילביץ ע"ה, בטקס הנחת אבן הפינה – הסבה לרבי קורת רוח מרובה. כבר מפתח דבריו של ר' אלתר בטקס, ניתן להבין מה היו הדברים שבגינם רווה הרבי נחת: "זכות גדולה היא לי באופן אישי להיות עכשיו כאן במסיבה הזאת שהיא הנחת אבן הפינה לנחלתו הפרטית של כ"ק הרבי שיחי' לאורך ימים ושנים טובות." בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל.
משפחתו
- סביו - המשפיע הרה"ח ר' אברהם לנדא מז'עמבין שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' אברמק'ה ז'עבינר. (הרה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמן השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה[1].).
ר' גרונם הי' מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.
- אביו - הרה"ח ר' מנחם מענדל הילביץ - כיהן כרבה של העיירה החסידית ז'עמבין והיה בנו של הרה"ח אברהם לנדא.
- בנו - הרה"ח ר' מנחם מענדל הילביץ - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות בהפצת המעיינות, ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב חיילי צה"ל. במשך עשרות שנים כיהן כבעל קורא בבית כנסת חב"ד ברחובות. נפטר - י"ח בכסלו תשע"א.
- גיסיו - המשפיע הנודע הרב אברהם ברוך פבזנר הי"ד והרב שילם קוראטין ע"ה משגיח בישיבה בליובאוויטש.
חיבורים שכתב וערך
חיבר ספרים וכתב מאמרים הלכתיים רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות התלמודית וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית 'סיני'.
היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של האנציקלופדיה התלמודית, מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.
בשנת תש"י הדפיס את ספרו הראשון, ללשונות הרמב"ם, ובו ביאורים מופלאים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, גדולי הדור, כגון הרבי מליובאוויטש, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ועוד שיגרו מכתבי-ברכה והערות על הספר. מעיריית תל אביב קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה בשנת תשי"א.
את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה], החל להוציא בשנת תשל"ז.
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס בכישרון רב את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב יחזקאל לנדא והרב צבי הירש אשכנזי.
ספריו
- סדרת חקרי זמנים (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- ללשונות הרמב"ם – הוצאת מוסד הרב קוק.
הערות שוליים
- ↑ ראה בהרחבה בס' חסידים הראשונים (ישראל אלפנביין) ח"ב פ"א.
