אברהם לנדא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אברהם לנדא מז'מבין היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. בתחילה ישב בעיר קורניץ ועסק במסחר, אולם אחר כך נתמנה לרב בעיר ז'מבין. בעל שמועה מפורסם, בעיקר בזכות השמועות וההדרכות הרבות בענייני חסידות שקיבלו ממנו תלמידיו - ר' שמואל גרונם אסתרמן ור' משה רוזנבלט, משפיעים בולטים בתומכי תמימים ליובאוויטש - והעבירו לדורות הבאים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו ר' צבי הירש לנדא שנקרא "ר' הירשל'ה - ר' זלמן'ס". ר' צבי הירש היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג ולעיתים היה נוסע לשם. ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לחסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של קורניץ, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח [1].

ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד [2].

פעם, באמצע חודש אלול תרמ"ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו"ר המהר"ש), נכנסו הרב שמואל גרונם אסתרמן והרב משה רוזנבלט (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב ר' אברהם שהיה מחשובי ונכבדי החסידים. שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו את ר' אברהם האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר"ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה' כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

כשר' שמואל צבי הירש ליסון הגיע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הורודישץ (שייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש), למד אצל ר' אברהם.[דרושה הבהרה]

הרבי הריי"צ סיפר פעם [3] שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (אברהם משולם זלמן לנדא שהיה סבו) שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות".

ר' אברהם אמר פעם, שהשאלות ששואלים אותו אפילו באמצע תפילת יום-הכיפורים אינן מבלבלות אותו מתפילתו, שהרי אין הן אלא דבר הלכה ורצון העליון יתברך, אבל כשהחזן מתחיל להשתטות בחזנותו ("מאכען זיך נאריש"), זה כבר מבלבל אותו… [4].

הרב שמואל גרונם אסתרמן השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות ר' גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה[5]. ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.

משפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד
  2. ליקוטי סיפורים עמ' שכג.
  3. שיחת י"ט כסליו תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)
  4. לקוטי סיפורים, עמ' שכב
  5. ראה בהרחבה בספר חסידים הראשונים (ישראל אלפנביין) חלק ב' פ"א