אלתר הילביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אלתר הילביץ
הרב הילביץ אומר לחיים לרבי (עומד ראשון מימין).

הרב אלתר הילביץ (י"א אלול תרס"ו - ד' אלול תשנ"ד) - היה חסיד שחיבר ספרי הלכה שונים ומעורכיה של האנציקלופדיה תלמודית. זכה להיות מקושר לשלושה מרבותינו נשיאינו: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.

תולדות חיים[עריכה]

הרב אלתר הילביץ נולד בי"א אלול תרס"ו בזעמבין לאביו הרב [נחם מענדל הילביץ שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה בנו של החסיד המפורסם ר' אברהם לנדא מזעמבין[1].

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של אדמו"ר הרש"ב.

בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת תרפ"ה עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב משה צבי נריה ואישים נוספים, והתחבר לדרך הציונות הדתית. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב ישראל דב הכהן הרב הראשון בהר-הכרמל.

בשנת תרצ"ו עלה לארץ, התיישב בחיפה ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת תש"ד נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא לירושלים, שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת האנציקלופדיה תלמודית יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.

בשנת תשי"א יצא בשליחות חינוכית לדרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת תשל"ה.

בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.

ר' אלתר נפטר בד' אלול תשנ"ד.

הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח[עריכה]

ר' אלתר זכה להשתתף, ואף לשאת דברים, במעמד הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח.

לאחר המעמד ביקש הרבי לדעת מי השתתף, וכאשר שמע את שמו של ר' אלתר הילביץ, עורר הדבר קורת רוח מרובה אצל הרבי.

חיבורים שכתב וערך[עריכה]

חיבר ספרים וכתב מאמרים הלכתיים רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות התלמודית וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית 'סיני'.

היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של האנציקלופדיה התלמודית, מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.

בשנת תש"י הדפיס את ספרו הראשון, ללשונות הרמב"ם, ובו ביאורים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, הרבי כתב לרב הילביץ על הספר. מעיריית תל אביב בשנת תשי"ב קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה.

בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה.

בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב יחזקאל לנדא והרב צבי הירש אשכנזי.

מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות.

ספריו[עריכה]

  • סדרת חקרי זמנים (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • ללשונות הרמב"ם - הוצאת מוסד הרב קוק.

משפחתו[עריכה]

ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.

  • אביו - הרב מנחם מענדל הילביץ - כיהן כרבה של העיירה החסידית ז'עמבין והיה בנו של הרב אברהם לנדא.
  • צאצאיו - הרב מנחם מענדל הילביץ - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות בהפצת המעיינות, ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב חיילי צה"ל. במשך עשרות שנים כיהן כבעל קורא בבית כנסת חב"ד ברחובות. נפטר - י"ח בכסלו תשע"א. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס.
  • נכדו הרב מאיר הילביץ, הוא רב היישוב ברוכין.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ממאמריו[עריכה]

הערות שוליים

  1. שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן
  2. ראה בהרחבה בספר חסידים הראשונים (ישראל אלפנביין) חלק ב' פ"א.