הבדלים בין גרסאות בדף "שלום דובער גורליק"
מ (הגהה) |
(הרחבה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בהיותו כבן 40, עלה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו. הרב גרליק הלך במיוחד להתפלל על ציונו של [[ר' לוי'ק]] אביו של הרבי, ואכן התפילות התקבלו והם הצליחו לקבל אישור יציאה ונסעו לארץ ישראל. | בהיותו כבן 40, עלה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו. הרב גרליק הלך במיוחד להתפלל על ציונו של [[ר' לוי'ק]] אביו של הרבי, ואכן התפילות התקבלו והם הצליחו לקבל אישור יציאה ונסעו לארץ ישראל. | ||
| + | |||
| + | כאשר ביקר באלמא אטא, ראה בעצב את מצבה העגום של מצבת הקבר ודיווח לקרובי משפחתו מטשקנט. הם החליטו לקנות מצבה חדשה ושאלו את הרבי ע"י חסידים שהיו בניו יורק כיצד לעשות מצבה חדשה. הרבי הורה להם שיזמינו ′חדש שדומה לישן′ ולא יחליפו דבר בנוסח המצבה. וכך אכן עשו, אך שכחו לשאול את הרבי מה לעשות עם המצבה הקודמת, שלחו שוב מכתב לרבי והחליטו שבינתיים ישימו בצד את המצבה הישנה עד שתתקבל תשובה. | ||
| + | |||
| + | בתשובתו הרבי הורה לשבור את המצבה לחתיכות, ולערבב את זה בבטון ביציקת המצבה החדשה על רצפת הקבר. בפועל זמן רב עבר ומכתב התשובה עדיין לא הגיע לאלמא אטא, והם לא ידעו מה לעשות כשעדיין לא קיבלו את הוראת הרבי בנושא. אך מתברר שבזמן שהתחילו לפרק את המצבה היא נפלה ונשברה לחתיכות קטנות, והחליטו בעצמם לערבב את זה בבטון, כך שהם עשו בדיוק את מה שהרבי הורה בלי לדעת מזה. | ||
| + | |||
| + | ==פעילות ציבורית== | ||
ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תשנ"א]], עם עליית רבים מ[[ברית המועצות]], החל לפעול ע"י ארגון חמ"ה [[בית כנסת]] ליוצאי רוסיה ב[[קרית מלאכי]]. הרב גורליק שימש כ[[גבאי]] בית הכנסת, ובמשך שנים רבות עסק בפעילות עם עולים חדשים במסגרת הארגון. | ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תשנ"א]], עם עליית רבים מ[[ברית המועצות]], החל לפעול ע"י ארגון חמ"ה [[בית כנסת]] ליוצאי רוסיה ב[[קרית מלאכי]]. הרב גורליק שימש כ[[גבאי]] בית הכנסת, ובמשך שנים רבות עסק בפעילות עם עולים חדשים במסגרת הארגון. | ||
גרסה מ־09:37, 25 בינואר 2017
הרב שלום דובער גורליק (?-כ"ו טבת תשע"ז), היה מוותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד ומהנהלת ארגון חמ"ה באה"ק.
תולדות חיים
הרב גורליק נולד במוסקבה לאביו הרב מנחם מענדל.
בהיותו כבן 40, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. הרב גרליק הלך במיוחד להתפלל על ציונו של ר' לוי'ק אביו של הרבי, ואכן התפילות התקבלו והם הצליחו לקבל אישור יציאה ונסעו לארץ ישראל.
כאשר ביקר באלמא אטא, ראה בעצב את מצבה העגום של מצבת הקבר ודיווח לקרובי משפחתו מטשקנט. הם החליטו לקנות מצבה חדשה ושאלו את הרבי ע"י חסידים שהיו בניו יורק כיצד לעשות מצבה חדשה. הרבי הורה להם שיזמינו ′חדש שדומה לישן′ ולא יחליפו דבר בנוסח המצבה. וכך אכן עשו, אך שכחו לשאול את הרבי מה לעשות עם המצבה הקודמת, שלחו שוב מכתב לרבי והחליטו שבינתיים ישימו בצד את המצבה הישנה עד שתתקבל תשובה.
בתשובתו הרבי הורה לשבור את המצבה לחתיכות, ולערבב את זה בבטון ביציקת המצבה החדשה על רצפת הקבר. בפועל זמן רב עבר ומכתב התשובה עדיין לא הגיע לאלמא אטא, והם לא ידעו מה לעשות כשעדיין לא קיבלו את הוראת הרבי בנושא. אך מתברר שבזמן שהתחילו לפרק את המצבה היא נפלה ונשברה לחתיכות קטנות, והחליטו בעצמם לערבב את זה בבטון, כך שהם עשו בדיוק את מה שהרבי הורה בלי לדעת מזה.
פעילות ציבורית
בשבת חנוכה תשנ"א, עם עליית רבים מברית המועצות, החל לפעול ע"י ארגון חמ"ה בית כנסת ליוצאי רוסיה בקרית מלאכי. הרב גורליק שימש כגבאי בית הכנסת, ובמשך שנים רבות עסק בפעילות עם עולים חדשים במסגרת הארגון.
בנוסף לתפילות בבית הכנסת אורגנו בקרב יוצאי ברית המועצות פעילויות נוספות. כמו: ברית מילה, בר/ת מצווה. סמינרים, אירועי חגים וחופות מרכזיות כדת משה וישראל שהשיא היה 28 חופות בערב אחד.
בחצי השנה האחרונה לחייו לקה במחלה הארורה, ונפטר ביום שלישי כ"ו בטבת תשע"ז והוא בן 75 שנים. נטמן בהר הזיתים.
פרס יוסף יצחק
בשנת תשמ"ב איבד את בנו, הילד יוסף יצחק שנולד בשמחת תורה תש"ל ונפטר לאחר מחלה קצרה בשמחת תורה תשמ"ב, והוא בן 12 שנים.
יוסי הצטיין בלימודיו ובכל הליכותיו ובלט בהנהגתו החסידית. מאז פטירתו החליטו הוריו להעניק פרס מיוחד לתלמידים מצטיינים מכל כיתה בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד, שייצטיינו בשלושת התחומים בהם בלט בנם יוסי – תורה, עבודה וגמילות-חסדים.
בנוסף, בשנת תש"ע חנכו בני משפחתו את בית הכנסת במרכז חמ"ה, ששופץ לעילוי נשמתו ונקרא על שמו - "בית יוסל'ה".
משפחתו
- רעייתו הגב' רבקה
- בניו
- הרב שניאור זלמן – שליח בבאר שבע
- הרב ירחמיאל – שליח בחולון
- הרב מרדכי (מוטי) – שליח בפתח תקווה
- בנותיו
- גב' חנה פלדמן – נחל'ה
- גב' חיה שרון – נחל'ה
- גב' נחמי ויגלר – נחל'ה
- אחיו
- הרב קמרדכי מנשה - האדריכל החסידי מנחל'ה
- הרב חיים אלעזר גורליק - מלבורן
