הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי ריבקין"
פערד של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[חג הפורים]] [[תרע"ז]], ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ]] להוריו ר' [[יהושע | + | נולד ב[[חג הפורים]] [[תרע"ז]], ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ]] להוריו ר' [[יהושע זליג ריבקין|יהושע זעליג]] ושיינע באשע{{הערה|בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]. ב[[ספר החסידים]], כתב בנה ר' זלמן רבקין ששמה היתה "שינא '''דוושא'''" ועל דרך זה כתב חותנה ר' [[שניאור זלמן פלדמן]] שם ששמה "שיינע '''דוושע'''", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \'''בתי''''"!}} ריבקין. אמו מצאצאי הגאון החסיד ר' [[מרדכי פוזנר]], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. |
בגיל 11 התייתם ר' מוטל מאביו ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] נאלץ לצאת לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. | בגיל 11 התייתם ר' מוטל מאביו ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] נאלץ לצאת לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשנת [[תש"ז]], אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], הבריח את הגבול יחד עם מאות חסידים, ב[[יציאת רוסיה]] המפורסמת, ולאחר תלאות הגיע ל[[פריז]], והיה מהראשונים שבאו מפריז ל[[ארצות הברית]] אחרי המלחמה. הוא התיישב בנורוולק, [[קונטיקט]], שם הוא סחר בסמרטוטים. כעבור מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]]. | בשנת [[תש"ז]], אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], הבריח את הגבול יחד עם מאות חסידים, ב[[יציאת רוסיה]] המפורסמת, ולאחר תלאות הגיע ל[[פריז]], והיה מהראשונים שבאו מפריז ל[[ארצות הברית]] אחרי המלחמה. הוא התיישב בנורוולק, [[קונטיקט]], שם הוא סחר בסמרטוטים. כעבור מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]]. | ||
| + | בארה"ב זכה להיכנס פעמיים ליחידות אצל [[הרבי הריי"צ]]. | ||
| + | [[קובץ:מרדכי ריבקין 2.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' מוטל]] | ||
מעל ארבעים שנה היה חבר הועד של בית הספר לבנות "[[בית רבקה]]". בשנים האחרונות זכה להיות הכהן שהיה מקבל מידי שנה [[משלוח מנות]] מ[[הרבי]] ב[[פורים]], ומידי שנה היה ה"[[ערב קבלן]]" על "שטר [[מכירת חמץ]]" של הרבי ב[[ערב פסח]]. | מעל ארבעים שנה היה חבר הועד של בית הספר לבנות "[[בית רבקה]]". בשנים האחרונות זכה להיות הכהן שהיה מקבל מידי שנה [[משלוח מנות]] מ[[הרבי]] ב[[פורים]], ומידי שנה היה ה"[[ערב קבלן]]" על "שטר [[מכירת חמץ]]" של הרבי ב[[ערב פסח]]. | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
* מרת חנה גורביץ, מנהלת סמינר "[[בית רבקה]]" ב[[קראון הייטס]]. | * מרת חנה גורביץ, מנהלת סמינר "[[בית רבקה]]" ב[[קראון הייטס]]. | ||
* מרת רחל לאה אשת הרב [[שמואל ברוק]]. | * מרת רחל לאה אשת הרב [[שמואל ברוק]]. | ||
| − | * מרת סימא אשת הרב לייבל קארפ. | + | * מרת סימא ז"ל אשת הרב לייבל שיחי' קארפ. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־16:51, 24 בינואר 2024
ר' מרדכי הכהן ריבקין (י"ד אדר תרע"ז - ב' ניסן תשס"ח) היה מזקני החסידים בארצות הברית וחבר וועד הנהלת בית רבקה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בחג הפורים תרע"ז, בעיירה החסידית קלימוביץ להוריו ר' יהושע זעליג ושיינע באשע[1] ריבקין. אמו מצאצאי הגאון החסיד ר' מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן.
בגיל 11 התייתם ר' מוטל מאביו ובהגיעו לגיל בר מצווה נאלץ לצאת לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה.
ר' מוטל גדל בשנות שלטון סטאלין ברוסיה הסובייטית שם ספג לתוכו את מסירות הנפש, בשליחותו של הרבי הריי"צ. ר' מוטל עבד יחד עם ר' מענדל פוטערפאס, כדי לגייס כספים לטובת ישיבות "תומכי תמימים" ברוסיה. בעקבות פעילותו בהפצת היהדות, הממשל הסובייטי הוציא נגדו פסק דין מות, אך בחסדי השם הוא ניצל.
בשנת תש"ד נשא את זוגתו מרת דוואשא[2] דייטש, בת ר' מנחם מענדל דייטש.
בשנת תש"ז, אחרי מלחמת העולם השנייה, הבריח את הגבול יחד עם מאות חסידים, ביציאת רוסיה המפורסמת, ולאחר תלאות הגיע לפריז, והיה מהראשונים שבאו מפריז לארצות הברית אחרי המלחמה. הוא התיישב בנורוולק, קונטיקט, שם הוא סחר בסמרטוטים. כעבור מספר שנים עבר לקראון הייטס.
בארה"ב זכה להיכנס פעמיים ליחידות אצל הרבי הריי"צ.
מעל ארבעים שנה היה חבר הועד של בית הספר לבנות "בית רבקה". בשנים האחרונות זכה להיות הכהן שהיה מקבל מידי שנה משלוח מנות מהרבי בפורים, ומידי שנה היה ה"ערב קבלן" על "שטר מכירת חמץ" של הרבי בערב פסח.
היה מחברי הועד שעסקו בהרחבות ושיפוץ 770 לאחר שהזאל הקטן נעשה צר מלהכיל[3].
נפטר ביום שני ב' ניסן תשס"ח בגיל 91, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי, בקווינס.
ילדיו[עריכה]
- הרב יהושע זעליג ריבקין, שליח הרבי למדינת לואיזיאנה.
- הרב יוסף יצחק ריבקין, משלוחי הרבי לארץ הקודש, שליח בכרמיאל, ארץ הקודש.
- מרת חנה גורביץ, מנהלת סמינר "בית רבקה" בקראון הייטס.
- מרת רחל לאה אשת הרב שמואל ברוק.
- מרת סימא ז"ל אשת הרב לייבל שיחי' קארפ.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הקדשה אישית מהרבי על ההרחבה ב-770, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
- עצתו של הרבי למנוחת הנפש ■ יין ישן וטוב
הערות שוליים
- ↑ בת ר' מרדכי (חיים) פבזנר. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן רבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
- ↑ כאשר בני המשפחה הקדישו באחד הקבצים לזכרה, הקובץ הוכנס אל הרבי והוא הגיה את שמה כך שיופיע גם הא' הראשונה בשמה הפרטי (שהושמטה בטעות בעת הכנת הקובץ לדפוס).
- ↑ כאשר העבודות נעצרו בשל חילוקי דעות שנתגלעו בין העוסקים במלאכה, הרבי דיבר עמו ביחידות על כך שצריך להמשיך במלאכה, ומאוחר יותר הרבנית חנה התבטאה ש"אילמלא (זלמן) בוטמן וריבקין - בית הכנסת לא היה נבנה".
