הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו אליעזר דסלר"
(לא יודע אם זה אותה כתבה שמצויינת ב'לקריאה נוספת' או כתבה שהתפרסמה בקירוב זמן. הם פירסמו אז כמה כתבות עוקבות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:אליהו אליעזר דסלר.png|ממוזער|הרב דסלר]] | ||
הרב '''אליהו אליעזר דסלר''' ([[תרנ"ב]] - [[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]) היה [[משגיח]] בישיבת פונוביז' הליטאית, שנחשב לאחד מגדולי בעלי ה[[מוסר]] בדור האחרון, ונודע בעיקר בסדרת ספריו 'מכתב מאליהו'. עמד בקשרים קרובים עם חסידי חב"ד והושפע עמוקות מהגותה של החסידות ואף הרבה להזכיר ולצטט רעיונות מספרי החסידות עליהם התבסס בדרשותיו. | הרב '''אליהו אליעזר דסלר''' ([[תרנ"ב]] - [[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]) היה [[משגיח]] בישיבת פונוביז' הליטאית, שנחשב לאחד מגדולי בעלי ה[[מוסר]] בדור האחרון, ונודע בעיקר בסדרת ספריו 'מכתב מאליהו'. עמד בקשרים קרובים עם חסידי חב"ד והושפע עמוקות מהגותה של החסידות ואף הרבה להזכיר ולצטט רעיונות מספרי החסידות עליהם התבסס בדרשותיו. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
נולד בשנת [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] ב[[לטביה]] לאביו הרב [[ראובן דב דסלר]] שהיה תלמידו המובהק של 'הסבא מקלם', ולאמו חנה פריידל, שהייתה נכדתו של מייסד תנועת המוסר רבי [[ישראל סלנטר]], ומשחר ילדותו התחנך בשיטה זו. | נולד בשנת [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] ב[[לטביה]] לאביו הרב [[ראובן דב דסלר]] שהיה תלמידו המובהק של 'הסבא מקלם', ולאמו חנה פריידל, שהייתה נכדתו של מייסד תנועת המוסר רבי [[ישראל סלנטר]], ומשחר ילדותו התחנך בשיטה זו. | ||
| − | בילדותו למד אצל מורים פרטיים, ובתקופה זו התגורר אביו במשך מספר שנים בעיר החסידית [[הומיל]], והוא קבע את מקום מושבו בהוראת אביו בבית המדרש החב"די{{הערה|כך סיפר חתנו הרב גלדצהעלר, תוך שנימק זאת בכך שבשאר בתי המדרש הייתה לתנועת ה'בונד' השפעה, בשונה מבית הכנסת החב"די שם לא הייתה להם דריסת רגל.}} בהומיל פגש לראשונה בחסידי חב"ד והתקרב לדרכם ולהגותם. כשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת קלם. | + | בילדותו למד אצל מורים פרטיים, ובתקופה זו התגורר אביו במשך מספר שנים בעיר החסידית [[הומיל]], והוא קבע את מקום מושבו בהוראת אביו בבית המדרש החב"די{{הערה|כך סיפר חתנו הרב גלדצהעלר, תוך שנימק זאת בכך שבשאר בתי המדרש הייתה לתנועת ה'בונד' השפעה, בשונה מבית הכנסת החב"די שם לא הייתה להם דריסת רגל.}} בהומיל פגש לראשונה בחסידי חב"ד והתקרב לדרכם ולהגותם. כשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת קלם. |
זמן קצר לאחר סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בהיותו בן עשרים וחמש, נדד ל[[רוסטוב]] על מנת לפגוש ב[[אדמו"ר הרש"ב]] ולשאול אצלו בנוגע לסוגיות שונות שהתקשה בהם בלימוד חסידות. | זמן קצר לאחר סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בהיותו בן עשרים וחמש, נדד ל[[רוסטוב]] על מנת לפגוש ב[[אדמו"ר הרש"ב]] ולשאול אצלו בנוגע לסוגיות שונות שהתקשה בהם בלימוד חסידות. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
בשנת [[תר"פ]] בהיותו בן עשרים ושמונה, התחתן עם מרת בלומה, נכדתו של הסבא מקלם. על אף שהוצע לו לכהן כדיין בבית הדין ב[[וילנא]], סירב להצעה ושלח ידו בעסקים יחד עם אחיו. | בשנת [[תר"פ]] בהיותו בן עשרים ושמונה, התחתן עם מרת בלומה, נכדתו של הסבא מקלם. על אף שהוצע לו לכהן כדיין בבית הדין ב[[וילנא]], סירב להצעה ושלח ידו בעסקים יחד עם אחיו. | ||
| − | בשנת [[תרפ"ח]] ליווה את אביו לצורך טיפול רפואי ל[[אנגליה]], ונותר שם בעקבות בקשת בני המקום לשמש להם כרב. בשנות מגוריו באנגליה, התארח אצלו החסיד הנודע ה[[שד"ר]] ר' [[איצ'ה דער מתמיד]], ובמשך כל זמן שהותו במקום התעמקו יחד בלימוד חסידות ונוצר ביניהם קשר שנשמר לאחר מכן באמצעות מכתבים. | + | בשנת [[תרפ"ח]] ליווה את אביו לצורך טיפול רפואי ל[[אנגליה]], ונותר שם בעקבות בקשת בני המקום לשמש להם כרב. |
| + | בשנות מגוריו באנגליה, התארח אצלו החסיד הנודע ה[[שד"ר]] ר' [[איצ'ה דער מתמיד]], ובמשך כל זמן שהותו במקום התעמקו יחד בלימוד חסידות ונוצר ביניהם קשר שנשמר לאחר מכן באמצעות מכתבים. כנראה, אחד ממכיריו אף העלה שאלותיו בהתכתבותו עם הרבי, שהגיב ארוכות.{{הערה|אגרות קודש ח"א ע' יט}} לימים, ההשפעה חסידית זו תתבטא בכתביו ובנאומיו. | ||
כעבור שלוש שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו, והוא כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון והקים בה ישיבה. בסביבות שנת [[תש"א]] מונה כמנהיגו של הכולל לרבנים בגייטסהד, ושמו התפרסם למרחקים. בתקופת כהונתו בראשות הכולל קבע שיעור ברבים בלימוד [[ספר התניא]] עם בני הכולל. | כעבור שלוש שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו, והוא כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון והקים בה ישיבה. בסביבות שנת [[תש"א]] מונה כמנהיגו של הכולל לרבנים בגייטסהד, ושמו התפרסם למרחקים. בתקופת כהונתו בראשות הכולל קבע שיעור ברבים בלימוד [[ספר התניא]] עם בני הכולל. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
בשנת [[תש"ז]] התבקש על ידי ראש ישיבת פונוביז' הליטאית שב[[בני ברק]] לבוא ולכהן כ[[משגיח]] בישיבה, והוא נעתר לבקשה. את שיחת המוסר הראשונה שלו פתח בציטוט מתורתו של [[הבעל שם טוב]] דבר שהדהים את כל תלמידי הישיבה ואף הגיעו הדברים לידי כך שעמיתיו לצוות וכן רבנים נוספים משיטת המוסר החלו לנזוף בו על כך שמצטט מ[[תורת החסידות]] ומשלב אמרות מאדמו"רי החסידות לדורותיהם כחלק משיטת המוסר. | בשנת [[תש"ז]] התבקש על ידי ראש ישיבת פונוביז' הליטאית שב[[בני ברק]] לבוא ולכהן כ[[משגיח]] בישיבה, והוא נעתר לבקשה. את שיחת המוסר הראשונה שלו פתח בציטוט מתורתו של [[הבעל שם טוב]] דבר שהדהים את כל תלמידי הישיבה ואף הגיעו הדברים לידי כך שעמיתיו לצוות וכן רבנים נוספים משיטת המוסר החלו לנזוף בו על כך שמצטט מ[[תורת החסידות]] ומשלב אמרות מאדמו"רי החסידות לדורותיהם כחלק משיטת המוסר. | ||
| + | |||
| + | באחד הימים, בתום אחת משיחות המוסר שערך בביתו לתלמידים, קם לפתע ואמר, "היום כ"ד טבת הוא יום ההילולא של בעל ה'תניא', הבה ונאמר 'לחיים'". והוציא מהמזנון שבביתו בקבוק 'משקה', חילק בין הנוכחים ואיחל למשתתפים 'לחיים'{{הערה|מפי הרב ברוך שמואל היישריק, תלמיד פוניבז' באותה תקופה}}. | ||
נפטר בפתאומיות כתוצאה מהתקף לב ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]. | נפטר בפתאומיות כתוצאה מהתקף לב ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"ד]]. | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, הרב נחום זאב דסלר - מייסד האקדמיה העברית בקליבלנד | + | *בנו, הרב נחום זאב דסלר - מייסד האקדמיה העברית בקליבלנד. |
| − | * | + | *בתו, הרבנית הענא פריידל גלדצהלר, הנשואה לרב אליהו יהושע גלדצהלר מחבר הספרים, אמונת יהושע (על סדר זרעים) וקדשי יהושע (על סדר קודשים). |
| + | *נכדו הרב אליעזר גלדצהלר, ראש ישיבת אור ישראל בניו יורק (נפצע מתאונת דרכים בחזרה מציון הרשב"י במירון ונפטר בחודש אדר ה'תשס"ה 2005). | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 30: | שורה 35: | ||
*'''מרביצי תורה ומוסר''', חלק ג' עמוד נג | *'''מרביצי תורה ומוסר''', חלק ג' עמוד נג | ||
*'''[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]''', גליון שלישי כ"ד טבת [[תשע"ו]] עמוד 35 ואילך | *'''[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]''', גליון שלישי כ"ד טבת [[תשע"ו]] עמוד 35 ואילך | ||
| + | *"[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92-3.pdf| הגרא"א דסלר ותורת הצמצום"] גיליון 'דרך תמים' ג'. | ||
| + | *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 113. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *'''[https://toratchabad.com/ | + | *'''[https://toratchabad.com/הגאון-הצדיק-רבי-אליהו-אליעזר-דסלר-זצל-ועיסוקו-בתורת-החסידות-2 הרב דסלר ועיסוקו בתורת החסידות]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] |
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:דסלר, אליהו}} | {{מיון רגיל:דסלר, אליהו}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | [[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:22, 18 באוגוסט 2022
הרב אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב - כ"ד טבת תשי"ד) היה משגיח בישיבת פונוביז' הליטאית, שנחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בדור האחרון, ונודע בעיקר בסדרת ספריו 'מכתב מאליהו'. עמד בקשרים קרובים עם חסידי חב"ד והושפע עמוקות מהגותה של החסידות ואף הרבה להזכיר ולצטט רעיונות מספרי החסידות עליהם התבסס בדרשותיו.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרנ"ב בעיירה בלטביה לאביו הרב ראובן דב דסלר שהיה תלמידו המובהק של 'הסבא מקלם', ולאמו חנה פריידל, שהייתה נכדתו של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר, ומשחר ילדותו התחנך בשיטה זו.
בילדותו למד אצל מורים פרטיים, ובתקופה זו התגורר אביו במשך מספר שנים בעיר החסידית הומיל, והוא קבע את מקום מושבו בהוראת אביו בבית המדרש החב"די[1] בהומיל פגש לראשונה בחסידי חב"ד והתקרב לדרכם ולהגותם. כשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת קלם.
זמן קצר לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה בהיותו בן עשרים וחמש, נדד לרוסטוב על מנת לפגוש באדמו"ר הרש"ב ולשאול אצלו בנוגע לסוגיות שונות שהתקשה בהם בלימוד חסידות.
בשנת תר"פ בהיותו בן עשרים ושמונה, התחתן עם מרת בלומה, נכדתו של הסבא מקלם. על אף שהוצע לו לכהן כדיין בבית הדין בוילנא, סירב להצעה ושלח ידו בעסקים יחד עם אחיו.
בשנת תרפ"ח ליווה את אביו לצורך טיפול רפואי לאנגליה, ונותר שם בעקבות בקשת בני המקום לשמש להם כרב. בשנות מגוריו באנגליה, התארח אצלו החסיד הנודע השד"ר ר' איצ'ה דער מתמיד, ובמשך כל זמן שהותו במקום התעמקו יחד בלימוד חסידות ונוצר ביניהם קשר שנשמר לאחר מכן באמצעות מכתבים. כנראה, אחד ממכיריו אף העלה שאלותיו בהתכתבותו עם הרבי, שהגיב ארוכות.[2] לימים, ההשפעה חסידית זו תתבטא בכתביו ובנאומיו.
כעבור שלוש שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו, והוא כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון והקים בה ישיבה. בסביבות שנת תש"א מונה כמנהיגו של הכולל לרבנים בגייטסהד, ושמו התפרסם למרחקים. בתקופת כהונתו בראשות הכולל קבע שיעור ברבים בלימוד ספר התניא עם בני הכולל.
בנוסף לקשריו עם גדולי החסידים, התקשר גם לאדמו"ר הריי"צ ואף הגדיל וכתב לו בחתימת אחד ממכתביו: "הנמנה בין המון מעריצי הדרת קדשו".
בשנת תש"ז התבקש על ידי ראש ישיבת פונוביז' הליטאית שבבני ברק לבוא ולכהן כמשגיח בישיבה, והוא נעתר לבקשה. את שיחת המוסר הראשונה שלו פתח בציטוט מתורתו של הבעל שם טוב דבר שהדהים את כל תלמידי הישיבה ואף הגיעו הדברים לידי כך שעמיתיו לצוות וכן רבנים נוספים משיטת המוסר החלו לנזוף בו על כך שמצטט מתורת החסידות ומשלב אמרות מאדמו"רי החסידות לדורותיהם כחלק משיטת המוסר.
באחד הימים, בתום אחת משיחות המוסר שערך בביתו לתלמידים, קם לפתע ואמר, "היום כ"ד טבת הוא יום ההילולא של בעל ה'תניא', הבה ונאמר 'לחיים'". והוציא מהמזנון שבביתו בקבוק 'משקה', חילק בין הנוכחים ואיחל למשתתפים 'לחיים'[3].
נפטר בפתאומיות כתוצאה מהתקף לב בכ"ד טבת תשי"ד.
הגותו רוכזה על ידי תלמידיו לאחר פטירתו בסדרת הספרים 'מכתב מאליהו' ו'חידושי הגרא"א דסלר על הש"ס'.
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב נחום זאב דסלר - מייסד האקדמיה העברית בקליבלנד.
- בתו, הרבנית הענא פריידל גלדצהלר, הנשואה לרב אליהו יהושע גלדצהלר מחבר הספרים, אמונת יהושע (על סדר זרעים) וקדשי יהושע (על סדר קודשים).
- נכדו הרב אליעזר גלדצהלר, ראש ישיבת אור ישראל בניו יורק (נפצע מתאונת דרכים בחזרה מציון הרשב"י במירון ונפטר בחודש אדר ה'תשס"ה 2005).
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק א' עמוד 134
- מרביצי תורה ומוסר, חלק ג' עמוד נג
- אור וחיות, גליון שלישי כ"ד טבת תשע"ו עמוד 35 ואילך
- "הגרא"א דסלר ותורת הצמצום" גיליון 'דרך תמים' ג'.
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 113.
