אליהו אליעזר דסלר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב - כ"ד טבת תשי"ד) היה משגיח בישיבת פונוביז' הליטאית, שנחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בדור האחרון, ונודע בעיקר בסדרת ספריו 'מכתב מאליהו'. עמד בקשרים קרובים עם חסידי חב"ד והושפע עמוקות מהגותה של החסידות ואף הרבה להזכיר ולצטט רעיונות מספרי החסידות עליהם התבסס בדרשותיו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרנ"ב בעיירה בלטביה לאביו הרב ראובן דב דסלר שהיה תלמידו המובהק של 'הסבא מקלם', ולאמו חנה פריידל, שהייתה נכדתו של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר, ומשחר ילדותו התחנך בשיטה זו.

בילדותו למד אצל מורים פרטיים, ובתקופה זו התגורר אביו במשך מספר שנים בעיר החסידית הומיל, והוא קבע את מקום מושבו בהוראת אביו בבית המדרש החב"די[1] בהומיל פגש לראשונה בחסידי חב"ד והתקרב לדרכם ולהגותם. כשהגיע לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת קלם.

זמן קצר לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה בהיותו בן עשרים וחמש, נדד לרוסטוב על מנת לפגוש באדמו"ר הרש"ב ולשאול אצלו בנוגע לסוגיות שונות שהתקשה בהם בלימוד חסידות.

בשנת תר"פ בהיותו בן עשרים ושמונה, התחתן עם מרת בלומה, נכדתו של הסבא מקלם. על אף שהוצע לו לכהן כדיין בבית הדין בוילנא, סירב להצעה ושלח ידו בעסקים יחד עם אחיו.

בשנת תרפ"ח ליווה את אביו לצורך טיפול רפואי לאנגליה, ונותר שם בעקבות בקשת בני המקום לשמש להם כרב. בשנות מגוריו באנגליה, התארח אצלו החסיד הנודע השד"ר ר' איצ'ה דער מתמיד, ובמשך כל זמן שהותו במקום התעמקו יחד בלימוד חסידות ונוצר ביניהם קשר שנשמר לאחר מכן באמצעות מכתבים.

כעבור שלוש שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו, והוא כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון והקים בה ישיבה. בסביבות שנת תש"א מונה כמנהיגו של הכולל לרבנים בגייטסהד, ושמו התפרסם למרחקים. בתקופת כהונתו בראשות הכולל קבע שיעור ברבים בלימוד ספר התניא עם בני הכולל.

בנוסף לקשריו עם גדולי החסידים, התקשר גם לאדמו"ר הריי"צ ואף הגדיל וכתב לו בחתימת אחד ממכתביו: "הנמנה בין המון מעריצי הדרת קדשו".

בשנת תש"ז התבקש על ידי ראש ישיבת פונוביז' הליטאית שבבני ברק לבוא ולכהן כמשגיח בישיבה, והוא נעתר לבקשה. את שיחת המוסר הראשונה שלו פתח בציטוט מתורתו של הבעל שם טוב דבר שהדהים את כל תלמידי הישיבה ואף הגיעו הדברים לידי כך שעמיתיו לצוות וכן רבנים נוספים משיטת המוסר החלו לנזוף בו על כך שמצטט מתורת החסידות ומשלב אמרות מאדמו"רי החסידות לדורותיהם כחלק משיטת המוסר.

נפטר בפתאומיות כתוצאה מהתקף לב בכ"ד טבת תשי"ד.

הגותו רוכזה על ידי תלמידיו לאחר פטירתו בסדרת הספרים 'מכתב מאליהו' ו'חידושי הגרא"א דסלר על הש"ס'.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, הרב נחום זאב דסלר - מייסד האקדמיה העברית בקליבלנד
  • חתנו, הרב אליהו יהושע גלדצהלר

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק א' עמוד 134
  • מרביצי תורה ומוסר, חלק ג' עמוד נג
  • אור וחיות , גליון שלישי כ"ד טבת תשע"ו עמוד 35 ואילך

הערות שוליים

  1. כך סיפר חתנו הרב גלדצהעלר, תוך שנימק זאת בכך שבשאר בתי המדרש הייתה לתנועת ה'בונד' השפעה, בשונה מבית הכנסת החב"די שם לא הייתה להם דריסת רגל.