הבדלים בין גרסאות בדף "יצהר"
| (16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''יצהר''' הוא יישוב [[דת]]י-[[חרדי]] הנמצא בעומק ה[[שומרון]], ב"גב ההר". | '''יצהר''' הוא יישוב [[דת]]י-[[חרדי]] הנמצא בעומק ה[[שומרון]], ב"גב ההר". | ||
| − | היישוב הוקם ב[[כ"ב באב]] [[תשמ"ג]] כ[[התנחלות| | + | היישוב הוקם ב[[כ"ב באב]] [[תשמ"ג]] כ[[התנחלות|מאחז]] לאחר קריאת נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן שקרא להקפאת ההתנחלויות. |
| − | בגבעות הסמוכות | + | בגבעות הסמוכות ליישוב מתגוררים עשרות משפחות נוספות במטרה לעצור את ההשתלטות הערבית על אדמות ארץ ישראל. |
ביישוב קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כשלושים משפחות, חלקם מתגוררים בגבעה הסמוכה ליישוב, [[מצפה משיח]]. בשנת [[תשע"א]] נפתחה בגבעה ישיבת [[תומכי תמימים יצהר|תומכי תמימים]]. | ביישוב קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כשלושים משפחות, חלקם מתגוררים בגבעה הסמוכה ליישוב, [[מצפה משיח]]. בשנת [[תשע"א]] נפתחה בגבעה ישיבת [[תומכי תמימים יצהר|תומכי תמימים]]. | ||
| − | |||
== קהילת חב"ד == | == קהילת חב"ד == | ||
היישוב מאוכלס בציבור [[דתי]]-[[חרדי]] וברובו מקורב ל[[תורת החסידות]]. תושבי היישוב מתאפיינים בנפש עדינה וב[[אהבת ישראל]] שופעת. | היישוב מאוכלס בציבור [[דתי]]-[[חרדי]] וברובו מקורב ל[[תורת החסידות]]. תושבי היישוב מתאפיינים בנפש עדינה וב[[אהבת ישראל]] שופעת. | ||
| − | במהלך השנים בהם התפתח | + | במהלך השנים בהם התפתח היישוב, התפתחה במקום גם קהילת חב"ד. המשפחה הראשונה הגיעה בעקבות הוראה מ[[הרבי]], לאחר ששאלו על מקום מגורים, ובין האפשרויות הציעו את יצהר, שאז נפתח. |
עם השנים הצטרפו משפחות נוספות, ונכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הקהילה כשלושים משפחות. | עם השנים הצטרפו משפחות נוספות, ונכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הקהילה כשלושים משפחות. | ||
| − | == בית הכנסת == | + | == [[בית הכנסת]] == |
| − | [[קובץ:י''ט כסליו ביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] ב[[בית הכנסת]] של | + | [[קובץ:י''ט כסליו ביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] ב[[בית הכנסת]] של היישוב. [[משפיע|מתוועד]] הרב [[שי הרמתי]] [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ב[[מצפה משיח]]]] |
| − | [[בית הכנסת]] של | + | [[בית הכנסת]] של היישוב נמצא בבניין גדול ומפואר, בראש גבעה הצופה ל[[שכם]]. קהילת חב"ד מתפללת ב[[בית הכנסת]] של היישוב, וב[[שבת]]ות מתקיים מניין חב"ד ב"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בחדר מתקיימים שיעורי [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[יומי דפגרא]] וב[[שבת|שבתות]]. במקום קיימת ספריית חב"ד גדולה. למניינים ושיעורי החסידות מצטרף קהל רב המתקרב לחסידות חב"ד. |
ב[[מוצאי שבת]]ות מוקרן וידאו מ[[הרבי]] בלובי בית הכנסת, בו צופים עשרות אנשים. | ב[[מוצאי שבת]]ות מוקרן וידאו מ[[הרבי]] בלובי בית הכנסת, בו צופים עשרות אנשים. | ||
== ישיבת עוד יוסף חי == | == ישיבת עוד יוסף חי == | ||
| − | מהמוסדות הבולטים | + | {{ערך מורחב|ערך=[[עוד יוסף חי]]}} |
| + | מהמוסדות הבולטים ביישוב, היא ישיבת "עוד יוסף חי", המשתייכת לציבור ה[[חרדי לאומי]], ומתנהלת ברוח ה[[חסידות]]. הישיבה נוסדה בשנת [[תשמ"ב]] בקבר יוסף שבשכם. לאחר שב[[ח' תשרי]] [[תשס"א]] [[צה"ל]] נסוג משכם, הועברה הישיבה ליצהר. | ||
| − | בראשות הישיבה עומד הרב יצחק שפירא, ובנשיאותה עומד הרב [[יצחק גינזבורג]], [[חסיד חב"ד]] ו[[משפיע]] המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. הרב גינזבורג מגיע מספר פעמים בשבוע לישיבה למסירת שיעורי חסידות, ובנוסף מוסר שיעורים נוספים ב[[בית הכנסת]] של | + | בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק שפירא]], ובנשיאותה עומד הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], [[חסיד חב"ד]] ו[[משפיע]] המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. הרב גינזבורג מגיע מספר פעמים בשבוע לישיבה למסירת שיעורי חסידות, ובנוסף מוסר שיעורים נוספים ב[[בית הכנסת]] של היישוב. |
בסדרי הישיבה מקפידים על לימוד [[חסידות]] במהלך היום ולפני ה[[תפילה]], ומזמן לזמן מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]], בעיקר עם הרב גינזבורג. | בסדרי הישיבה מקפידים על לימוד [[חסידות]] במהלך היום ולפני ה[[תפילה]], ומזמן לזמן מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]], בעיקר עם הרב גינזבורג. | ||
== בית חב"ד == | == בית חב"ד == | ||
| − | ביישוב פועל [[בית חב"ד]] בניהולו של הרב אליעזר איתן. הבית חב"ד מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], שיעורי חסידות ופעילות עם ילדי | + | ביישוב פועל [[בית חב"ד]] בניהולו של הרב אליעזר איתן. הבית חב"ד מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], שיעורי חסידות ופעילות עם ילדי היישוב סביב מועדי השנה. |
מנהל הפעילות בבית חב"ד הוא ר' [[איציק סנדרוי]]. | מנהל הפעילות בבית חב"ד הוא ר' [[איציק סנדרוי]]. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== מוסדות חב"ד == | == מוסדות חב"ד == | ||
[[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ה[[זאל]] של הישיבה, בחורף [[תשע"ג]]]] | [[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ה[[זאל]] של הישיבה, בחורף [[תשע"ג]]]] | ||
| − | + | קהילת חב"ד יצהר מפעילה גני ילדים לבנים ובנות. בית ספר בנות ותלמוד תורה בנים. | |
| − | ביישוב פועלת ספריית חב"ד בניהולו של ר' יוסף פיילנט, תושב [[מצפה משיח]]. בספריה ניתן להשאיל ספרי חסידות, מתקיימים התוועדויות, גמ"ח, ומכירת ובדיקת [[תשמישי קדושה]]{{הערה|1=[http:// | + | ביישוב פועלת ספריית חב"ד בניהולו של ר' יוסף פיילנט, תושב [[מצפה משיח]]. בספריה ניתן להשאיל ספרי חסידות, מתקיימים התוועדויות, גמ"ח, ומכירת ובדיקת [[תשמישי קדושה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2405 ארבע שנות פעילות] באתר [[חב"ד אינפו]] - {{וידאו}}}}. |
=== תומכי תמימים יצהר === | === תומכי תמימים יצהר === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים יצהר]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים יצהר]]}} | ||
| − | בשנת [[תשע"א]] פתח [[איציק סנדרוי]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] במצפה משיח. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע"ג]] כ-עשרים בחורים, ותלמידי הישיבה פועלים רבות ב[[מבצעים]] | + | בשנת [[תשע"א]] פתח [[איציק סנדרוי]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] במצפה משיח. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע"ג]] כ-עשרים בחורים, ותלמידי הישיבה פועלים רבות ב[[מבצעים]] ביישובי הסביבה ובסיסי [[צה"ל]] בשומרון. |
| − | === מקווה === | + | === [[מקווה]] === |
| − | בשנת [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי מצפה משיח. המקווה הוקדש לזכרו של | + | בשנת [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי מצפה משיח. המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, ידיד הישיבה שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]]. |
== מצפה משיח == | == מצפה משיח == | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, פתח [[חסיד חב"ד]] בשם [[איציק סנדרוי]] את "מצפה משיח" (נקרא גם מצפה יצהר). | בשנת [[תשס"ב]], בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, פתח [[חסיד חב"ד]] בשם [[איציק סנדרוי]] את "מצפה משיח" (נקרא גם מצפה יצהר). | ||
| − | המצפה נמצא על גבעה הסמוכה | + | המצפה נמצא על גבעה הסמוכה ליישוב במרחק קילומטר, מעל הכפר הערבי חוורא, ומתגוררים בו קרוב ל-10 משפחות, רובם חסידי חב"ד. |
במצפה [[בית כנסת]] פעיל, [[ישיבה]], [[מקווה]] וספריית חסידות. [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת היה במשך 35 שנים באוהל אברהם אבינו ב[[מערת המכפלה]]. | במצפה [[בית כנסת]] פעיל, [[ישיבה]], [[מקווה]] וספריית חסידות. [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת היה במשך 35 שנים באוהל אברהם אבינו ב[[מערת המכפלה]]. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:ישובים בישראל]] | |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:יצהר]] |
| − | [[קטגוריה: | ||
גרסה אחרונה מ־06:24, 30 במאי 2024
יצהר הוא יישוב דתי-חרדי הנמצא בעומק השומרון, ב"גב ההר".
היישוב הוקם בכ"ב באב תשמ"ג כמאחז לאחר קריאת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן שקרא להקפאת ההתנחלויות.
בגבעות הסמוכות ליישוב מתגוררים עשרות משפחות נוספות במטרה לעצור את ההשתלטות הערבית על אדמות ארץ ישראל.
ביישוב קיימת קהילת חב"ד המונה נכון לשנת תשע"ג כשלושים משפחות, חלקם מתגוררים בגבעה הסמוכה ליישוב, מצפה משיח. בשנת תשע"א נפתחה בגבעה ישיבת תומכי תמימים.
תוכן עניינים
קהילת חב"ד[עריכה]
היישוב מאוכלס בציבור דתי-חרדי וברובו מקורב לתורת החסידות. תושבי היישוב מתאפיינים בנפש עדינה ובאהבת ישראל שופעת.
במהלך השנים בהם התפתח היישוב, התפתחה במקום גם קהילת חב"ד. המשפחה הראשונה הגיעה בעקבות הוראה מהרבי, לאחר ששאלו על מקום מגורים, ובין האפשרויות הציעו את יצהר, שאז נפתח.
עם השנים הצטרפו משפחות נוספות, ונכון לשנת תשע"ג מונה הקהילה כשלושים משפחות.
בית הכנסת[עריכה]
בית הכנסת של היישוב נמצא בבניין גדול ומפואר, בראש גבעה הצופה לשכם. קהילת חב"ד מתפללת בבית הכנסת של היישוב, ובשבתות מתקיים מניין חב"ד ב"חדר שני" של בית הכנסת. בחדר מתקיימים שיעורי חסידות לפני התפילה והתוועדויות ביומי דפגרא ובשבתות. במקום קיימת ספריית חב"ד גדולה. למניינים ושיעורי החסידות מצטרף קהל רב המתקרב לחסידות חב"ד.
במוצאי שבתות מוקרן וידאו מהרבי בלובי בית הכנסת, בו צופים עשרות אנשים.
ישיבת עוד יוסף חי[עריכה]
| ערך מורחב – עוד יוסף חי |
מהמוסדות הבולטים ביישוב, היא ישיבת "עוד יוסף חי", המשתייכת לציבור החרדי לאומי, ומתנהלת ברוח החסידות. הישיבה נוסדה בשנת תשמ"ב בקבר יוסף שבשכם. לאחר שבח' תשרי תשס"א צה"ל נסוג משכם, הועברה הישיבה ליצהר.
בראשות הישיבה עומד הרב יצחק שפירא, ובנשיאותה עומד הרב יצחק גינזבורג, חסיד חב"ד ומשפיע המתגורר בכפר חב"ד. הרב גינזבורג מגיע מספר פעמים בשבוע לישיבה למסירת שיעורי חסידות, ובנוסף מוסר שיעורים נוספים בבית הכנסת של היישוב.
בסדרי הישיבה מקפידים על לימוד חסידות במהלך היום ולפני התפילה, ומזמן לזמן מתקיימים התוועדויות חסידיות, בעיקר עם הרב גינזבורג.
בית חב"ד[עריכה]
ביישוב פועל בית חב"ד בניהולו של הרב אליעזר איתן. הבית חב"ד מארגן התוועדויות, שיעורי חסידות ופעילות עם ילדי היישוב סביב מועדי השנה.
מנהל הפעילות בבית חב"ד הוא ר' איציק סנדרוי.
מוסדות חב"ד[עריכה]
קהילת חב"ד יצהר מפעילה גני ילדים לבנים ובנות. בית ספר בנות ותלמוד תורה בנים.
ביישוב פועלת ספריית חב"ד בניהולו של ר' יוסף פיילנט, תושב מצפה משיח. בספריה ניתן להשאיל ספרי חסידות, מתקיימים התוועדויות, גמ"ח, ומכירת ובדיקת תשמישי קדושה[1].
תומכי תמימים יצהר[עריכה]
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים יצהר |
בשנת תשע"א פתח איציק סנדרוי ישיבת תומכי תמימים במצפה משיח. בישיבה לומדים נכון לשנת תשע"ג כ-עשרים בחורים, ותלמידי הישיבה פועלים רבות במבצעים ביישובי הסביבה ובסיסי צה"ל בשומרון.
מקווה[עריכה]
בשנת תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתלמידי הישיבה ותושבי מצפה משיח. המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, ידיד הישיבה שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת כפר תפוח, בחודש אייר.
מצפה משיח[עריכה]
|
| ערך מורחב – מצפה משיח |
בשנת תשס"ב, בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, פתח חסיד חב"ד בשם איציק סנדרוי את "מצפה משיח" (נקרא גם מצפה יצהר).
המצפה נמצא על גבעה הסמוכה ליישוב במרחק קילומטר, מעל הכפר הערבי חוורא, ומתגוררים בו קרוב ל-10 משפחות, רובם חסידי חב"ד.
במצפה בית כנסת פעיל, ישיבה, מקווה וספריית חסידות. ארון הקודש בבית הכנסת היה במשך 35 שנים באוהל אברהם אבינו במערת המכפלה.
המצפה פורק בידי כוחות משטרה פעמיים ונבנה מחדש מיד אחרי הפינוי.
הערות שוליים
- ↑ ארבע שנות פעילות באתר חב"ד אינפו -
