הבדלים בין גרסאות בדף "רודניא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (8 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רודניא_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] על רקע השלט בכניסה לעיר]] | [[קובץ:רודניא_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] על רקע השלט בכניסה לעיר]] | ||
| − | ה[[עיירה]] '''רודניא''' (באנגלית: '''Rudnia''', ברוסית: '''Рудня''') נמצאת במחוז [[סמולנסק]] שב[[רוסיה | + | ה[[עיירה]] '''רודניא''' (באנגלית: '''Rudnia''', ברוסית: '''Рудня''') נמצאת במחוז [[סמולנסק]] שב[[רוסיה]], בסמיכות ל[[עיירה|עיירות]] [[נעוועל]] ו[[ליובאוויטש]]. |
== תולדות העיירה == | == תולדות העיירה == | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| − | לאחר | + | לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]]. |
למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש. | למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר. | העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר. | ||
| − | גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר | + | גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[דוד אבא גורביץ']] הקים מחדש ושיפץ את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|מציבות רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזר ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית. |
נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים. | נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
=== תחנת הרכבת של רודניא === | === תחנת הרכבת של רודניא === | ||
[[קובץ:רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת של רודניא]] | [[קובץ:רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת של רודניא]] | ||
| − | העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת | + | העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת ה[[רכבת]] הקרובה ביותר לעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם ל[[ליובאוויטש]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. |
| − | אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי | + | אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי ה[[רכבת]] התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך [[ליובאוויטש]], ואחרי התנגדותו הנחרצת של [[הצמח צדק]] ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא. |
| − | בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת | + | בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת ה[[רכבת]] ברודניא היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות ה[[רכבת]] ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי [[ליובאוויטש]]. |
==אישים בעיירה== | ==אישים בעיירה== | ||
[[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים]] | [[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים]] | ||
*רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], רב העיירה{{הערה|נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. ראו ב[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' פרק י"א עמוד 309.}}. | *רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], רב העיירה{{הערה|נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. ראו ב[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' פרק י"א עמוד 309.}}. | ||
| − | *הרב אברהם אשכנזי, רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש. | + | *הרב [[אברהם אשכנזי]], רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש. |
| − | *הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה. | + | *הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויליד העיירה. |
*הרב ישראל יצחק, [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה. | *הרב ישראל יצחק, [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה. | ||
*הרב [[חיים בן ציון רסקין]], תושב העיירה. | *הרב [[חיים בן ציון רסקין]], תושב העיירה. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
*הרב [[שמעון הופמן]], רב בעיירה. | *הרב [[שמעון הופמן]], רב בעיירה. | ||
*הרב [[יהושע ליין]], רב בעיירה. | *הרב [[יהושע ליין]], רב בעיירה. | ||
| + | *הרב [[פסח]], בעל עגלה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:עיירות ברוסיה}} | {{תבנית:עיירות ברוסיה}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:49, 12 במאי 2024
תמימים על רקע השלט בכניסה לעיר
העיירה רודניא (באנגלית: Rudnia, ברוסית: Рудня) נמצאת במחוז סמולנסק שברוסיה, בסמיכות לעיירות נעוועל וליובאוויטש.
תולדות העיירה[עריכה]
קבר אחים של בני הקהילה שנרצחו בשואה על ידי הנאצים
העיירה הוקמה בשנת ה'קכ"ג על גדות נהר הברזינה, הנשפך בשיפוליו ומתאחד עם נהר הדנייפר.
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי משה ברוכוביץ' אחיו של אדמו"ר הזקן.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשרו רוב חסידי העיירה לאדמו"ר שלמה שניאור זלמן שניאורסון, והפכו לחסידי קאפוסט.
למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת תרפ"ו הוכרזה רשמית כעיר.
גם לאחרי השואה המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' דוד אבא גורביץ' הקים מחדש ושיפץ את מציבות רבותינו נשיאינו בליובאוויטש בשנת תשכ"ח, נעזר ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.
נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
תחנת הרכבת של רודניא[עריכה]
העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מליובאוויטש ובה נמצאת תחנת הרכבת הקרובה ביותר לעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם לליובאוויטש בתקופת אדמו"ר המהר"ש.
אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.
בספר רשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר[1] שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ברודניא היו תושבי ליובאוויטש מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת בקראסנאיע וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי ליובאוויטש.
אישים בעיירה[עריכה]
אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו בשואה על ידי הנאצים
- רבי משה ברוכוביץ', אחיו של אדמו"ר הזקן, רב העיירה[2].
- הרב אברהם אשכנזי, רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
- הרב חיים בער חיימסון, משב"ק אצל אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה.
- הרב ישראל יצחק, משב"ק אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה.
- הרב חיים בן ציון רסקין, תושב העיירה.
- הרב שאול רסקין, יליד העיירה.
- הרב רפאל נחמן כהן, יליד העיירה.
- הרב אברהם סקובלו, יליד העיירה.
- הרבנית שרה קצנלבויגן ("המומע שרה"), ילידת העיירה.
- הרב שמעון הופמן, רב בעיירה.
- הרב יהושע ליין, רב בעיירה.
- הרב פסח, בעל עגלה.
הערות שוליים
- ↑ מהדורה מחודשת, עמוד 387.
- ↑ נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן בבית העלמין של העיירה. ראו בספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ב' פרק י"א עמוד 309.
| ערים ועיירות ברוסיה | |
|---|---|
| |
| עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
