הבדלים בין גרסאות בדף "ניגונים שנוגנו לפני הרבי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 19: שורה 19:
 
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].
 
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].
 
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].
 
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].  
+
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].
 
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].
 
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].  
+
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].
 
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]].
 
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]].
 
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.}}.
 
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.}}.
שורה 39: שורה 39:
 
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].
 
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].
 
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].
 
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].
 +
*[[שמעו רבותי|'''שמעו שמעו רבותי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].
 
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].
 
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].
 
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].
 
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].
שורה 49: שורה 50:
 
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].
 
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].
 
}}
 
}}
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:  
+
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"  
+
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"
 
*"To Love a Fellow Jew"
 
*"To Love a Fellow Jew"
 
*"Just One Shabbos"
 
*"Just One Shabbos"

גרסה מ־23:35, 17 במרץ 2021

ניגונים שנוגנו לפני הרבי, הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו בניגוני חסידות חב"ד, נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת הרבי. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם ניגונים עתיקים בני מאות שנים.

את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. ניגונים בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן בספר הניגונים החבד"י.

פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם[1].

הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות השואה, ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח[2].

זמרת הארץ

במהלך השנים, נהג הרבי פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"[3], וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.

בשבת פ' נצבים-וילך תשט"ז, בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת השלוחים 'באי כוחו' של הרבי מביקורם בארץ הקודש, ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי נחמן מברסלב בדבר "זמרת הארץ"[4], שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'[5].

רשימת הניגונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

כפילות פרמטרים [ תוכן ]

רשימת הניגונים שנוגנו בהתוועדויות בפני הרבי על-פי סדר השנים:

במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:

ראו גם

הערות שוליים

  1. לדוגמה: בהתוועדות י"ט כסלו תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון מי ארמיא אדמורא. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני
  2. אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח קובץ שמע אינפו.jpg
  3. הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי יעקב אבינו לבניו בשעת ירידתם למצרים "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון
  4. קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.
  5. ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".
  6. החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.
  7. וידאו ממוצאי חג השבועות תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" קובץ וידאו