אברהם אליהו פלוטקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם אליהו פלוטקין

ר' אברהם אליהו פלוטקין (י' בתשרי תרמ"ט - ח' בחשוון תש"ט) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות.

תולדות חיים[עריכה]

צעירותו[עריכה]

מימין לשמאל: הרב ניסן נמנוב, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב פלוטקין

ר' אברהם אליהו נולד ביום כיפור ‎תרמ"ט בעיר רוגצ'וב לאביו ר' שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.

מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע לבוברויסק ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' שמריהו נח שניאורסון.

בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת תרס"ז לליובאוויטש שהיתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה ‘מהות'].

ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן לישות שלו להישבר. עד שאדמו"ר הרש"ב העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.

פעם בשמחת תורה, לאחר החזרה על המאמר דא"ח ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו אדמו"ר הריי"צ לביתו לעשות אצלו קידוש. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ביי"ש ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.

לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ להקפות אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז בגארטל של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים.

באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב בהלכה ויראתו קדמה לחכמתו, הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.

במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, אדמו"ר הריי"צ ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"[1].

נישואין ורבנות[עריכה]

נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.

זמן לא רב לאחר נישואיו, בשנת תרע"ד, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כרב בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר שנים.

בקיץ תרפ"ג עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים וורשא, שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרב אלטער שימחוביץ את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".

לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה ויטבסק. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ[דרוש מקור], בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:

י.png הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.
י.png

כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.

בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל במסירות נפש לחיזוק חיי היהדות.

מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ[עריכה]

למחרת שמחת תורה בשנת תרפ"ח, התקבצו ובאו לבית הנתיבות בלנינגרד קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.

במלחמת העולם השניה[עריכה]

בשנות מלחמת העולם השניה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.

בשנת תש"ג הגיע עם משפחתו לסמרקנד. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת אנ"ש, קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה בישיבה שנפתחה במקום.

בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.

השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' יהושע פינסון, ובנו ר' שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה ברדיטשוב שבאוקראינה.

היציאה מרוסיה[עריכה]

ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'יציאת רוסיה תש"ו', והגיע למחנות המעבר בפוקינג שבגרמניה. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר אגודת חסידי חב"ד ואף היה ממנהלי הישיבה.

מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בצרפת שלח הרבי הריי"צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.

פטירתו[עריכה]

מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת

כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר בח' בחשוון תש"ט ונטמן בבית העלמין בצפת.

בחורף תשע"ג יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין