ברוכים הבאים לחב"דפדיה!
חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית שיתופית, חופשית, שאותה יכולים כולם לערוך. חב"דפדיה מכילה כיום 10,563 ערכים!
דפים כלליים: כל הערכים | כל הפורטלים | כל הקטגוריות | אידישעפדיה | ארגז החול | בקשות ממפעיל מערכת
|
|
- לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי
יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים".
משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף.
תרגום מאידיש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.
|
|
 - בכ"ב תשרי תשל"א - הרבי הקים את האו"ם החסידי.
- בכ"ב תשרי תשל"ח - הרבי עבר התקף לב באמצע ההקפות. במשך למעלה מחודש שהה בחדרו ולא יצא לחסידים ורק ביום א' בכסלו יצא לביתו.
- בכ"ג תשרי תרנ"ט - אדמו"ר הרש"ב מעניק לרשת הישיבות שהקים כשנה קודם לכן את השם 'תומכי תמימים', ולתלמידיה את השם 'תמימים'.
- בכ"ג תשרי תרס"א - אדמו"ר הרש"ב אומר את שיחת 'כל היוצא למלחמת בית דוד'.
- בכ"ג תשרי תרע"ג - נולד ר' יעקב אלשביץ, מוהל ושוחט שעסק במסירות נפש בהכשרת אברכים לתפקיד כדי לשמור על גחלת היהדות ברוסיה הסובייטית.
- בכ"ג תשרי תרפ"ח - אדמו"ר הריי"צ נפרד בלנינגרד מהחסידים ברוסיה, ערב יציאתו מברית המועצות.
- בכ"ג תשרי תרצ"ג - נולד הרב אייזיק שווי, רב קהילת חב"ד במונטריאול, וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר.
- בכ"ג תשרי תש"ב - אדמו"ר הריי"צ הכריז על תחילת כתיבת ספר תורה של משיח.
- בכ"ג תשרי תש"ה - הרב חיים שלום דייטש, ראש כולל אברכים צמח צדק בירושלים, ומגדולי מרביצי תורת החסידות בדורנו.
- בכ"ג תשרי תשט"ו - הרבי דורש מהחסידים להקים מוסדות בהם יתחנכו תלמידים על טהרת הקודש, ובעקבות כך מייסדים קבוצת חסידים את אהלי תורה.
- בכ"ג תשרי תשד"מ - הרב מנחם כהן, רב קהילת חב"ד בבאר שבע ר"מ בישיבת תומכי תמימים המקומית, ומרבני מכון הלכה - חב"ד.
- בכ"ג תשרי תשנ"ג - הרבי מעודד באופן מיוחד את שירת 'יחי אדוננו', ומאז מתקבע המנהג לשיר ניגון זה בעת שהרבי יוצא ונכנס לתפילות.
- בכ"ג תשרי תשס"ב - נפטר ר' רמי אנטיאן, פעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה, ומפעילי חב"ד ביישוב שערי תקווה.
- בכ"ג תשרי תשס"ו - נפטר הרב אריה לייב שץ, מראשי ארגון שמי"ר בירושלים.
- בכ"ד תשרי תקנ"ט - אדמו"ר הזקן נלקח למאסרו הראשון בפטרבורג.
- בכ"ד תשרי תקס"א - אדמו"ר הזקן נסע למאסרו השני בפטרבורג.
- בכ"ד תשרי תרפ"ח - אדמו"ר הריי"צ עזב את רוסיה והתיישב בעיר ריגא שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית.
- בכ"ד תשרי תש"ב - סבתו של הרבי שליט"א, הרבנית מרת רחל ינובסקי, נהרגה על קידוש השם.
- כ"ה בתשרי תקנ"ד - רבי בנימין, מגיד מישרים בזאלוזיץ, מחבר הספרים 'תורי זהב', 'אהבת דודים' ועוד, נפטר.
- כ"ה בתשרי תק"ע נפטר רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- כ"ה בתשרי תקצ"ה - רבי צבי הירש חריף הלר מזמושט, מחבר ספר 'טיב גיטין', נפטר.
- כ"ה בתשרי תקצ"ח - רבי שמואל הלוי לנדא מפראג, מחבר ספר 'שיבת ציון', נפטר.
- כ"ה בתשרי ת"ר - רבינו משה סופר, רבה של פרשבורג (ה'חתם סופר'), נפטר.
- כ"ה בתשרי תרס"ד - רבי יעקב בן נעים מאלג'יר, דיין קהילת ליוורנו–איטליה, מחבר ספר 'זרע יעקב', נפטר.
- כ"ה בתשרי תשנ"ח - רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלה–בני ברק, נפטר.
- כ"ה בתשרי תשמ"ח - הרב מרדכי מנטליק, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 ומחשובי חסידי חב"ד בדור השביעי, נפטר.
- כ"ו בתשרי תקע"ז - רבי אהרן מז'יטומיר, מחבר ספר 'תולדות אהרן', נפטר.
- כ"ו בתשרי תקפ"ז - רבי אשר פרלוב מסטולין, נפטר.
- כ"ו בתשרי תרצ"א - רבי אליהו אבוחצירא מארפוד–מרוקו, נפטר.
- כ"ו בתשרי תרע"ד - רבי יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב, נולד.
- כ"ו בתשרי תרנ"א - מרת שרה קצנלבויגן ('מומע שרה'), מראשי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו נולדה.
- כ"ו בתשרי תשי"ב - הרב שמואל לייב לוין (פַּריצֶ'ר), מבחירי התמימים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - נפטר.
- כ"ו בתשרי תשנ"ד - הרב שואל משה קליין, חבר בועד נחלת הר חב"ד, ויד ימינו של מנהל אש"ל הכנסת אורחים הרב משה ירוסלבסקי - נפטר.
- כ"ו בתשרי תשנ"ה - הרב מנחם מענדל בליניצקי - מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד- נפטר.
- כ"ו בתשרי תשע"ד - ר' דוד מלכא, מאנ"ש בקראון הייטס שזכה לשמש כטבח עבור הרבי והרבנית - נפטר.
- כ"ז בתשרי ד'תתקמ"ט - רבינו יצחק בן רבי שמואל (ר"י הזקן), מבעלי התוספות, נפטר.
- כ"ז בתשרי ש"ג - רבי אברהם קרא, אב"ד פראג, נפטר.
- כ"ז בתשרי תק"ב - רבי אלעזר רוקח, מחבר ספר 'מעשה רוקח', נפטר.
- כ"ז בתשרי תרל"ח - רבי דוד חי מאיר יוסף ניסים מבגדד, נפטר.
- כ"ז בתשרי תרנ"ד - הרב ישראל זוסמן דבורץ, מגיד שיעור בבית הכנסת המרכזי ובבית מנחם בכפר חב"ד.
- כ"ז בתשרי תרצ"ג - הרב אברהם מייזליש, חבר בועד הרוחני של כפר חב"ד, חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון
- כ"ז בתשרי תש"ט - הרב נטע שלמה וילהלם, מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, מפעילי מבצע מזוזה וחבר בכולל צמח צדק בעיר.
- כ"ז בתשרי תש"י - הרב זלמן אהרן גרוסבאום, שליח הרבי לקנדה, וחבר הנהלת המרכז לעניני חינוך.
|
|
