חסידות ביאלא
חסידות ביאלא, היא חסידות-בת של שושלת פשיסחא.
השושלת[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחילתה של השושלת בהיהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין.
לאחר פטירתו הלכו רוב החסידים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם ביאלא והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.
ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה הייתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.
בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון תרס"ו.
רבי יחיאל יהושע מביאלא[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה במקווה, ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי אלימלך מליז'נסק שנגזל ממנו ברשעות.
לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מרוסיה לארץ ישראל, שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.
בנוסף הקים ישיבה בשם "אור קדושים" בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת תשמ"ב.
רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי ישראל אלתר מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.
הקשר של החסידות עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי[1].
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע תפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.[2]
בשנת תשל"ב חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".[3]
החסידות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א שבט תשמ"ב, מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע"פ החלטת רוב החסידים, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע"י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים בארץ ישראל.
מספר פעמים ביקר בבית חב"ד בורשא שבפולין בהנהלת הרב שלום דוב בער סטמבלר[4][5].
רבי מנחם בן ציון נפטר בב' אייר תשפ"ד[4], את מקומו ממלא בנו הרב יצחק יוסף דוב רבינוביץ.
בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש בשמחת תורה לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב משה יהודה לייב לנדא מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו הרב וואזנר ורבנים נוספים[6].
ביאלא בני ברק[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו"ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל'חלקת יהושע' מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא (כ"ד כסלו תרפ"ט - כ"ה תשרי תשנ"ח), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע"ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.
לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על פסק דין שהרבי הינו "בחזקת משיח". רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת גבעת שאול שבירושלים, בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר כ' תמוז תשע"ה).
ביאלא רמת אהרן[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי יעקב יצחק רבינוביץ כאדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב ראש השנה תשע"א)
רבי יעקב יצחק היה בקשר עם הרבי.
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו"ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי ברוך שלמה רבינוביץ האדמו"ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).
ביאלא פשיסחא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ שמונה כאדמו"ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' בטבת תשס"ד).
גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו"ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת תש"נ. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסלו בישיבת חב"ד חיפה[7]. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה שמזכיר רבות את אדהז והרבי . צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו"ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו"ר מספינקא, בני ברק.
גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק
-
רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק
-
רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא
-
רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן
-
רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'
-
ציונו של רבי ירחמיאל צבי
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האדמו"ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ"ג חשון תנש"א)
- לתת ולקבל
האדמו"ר מביאלא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים
הערות שוליים
- ↑ מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 119.
- ↑ 4.0 4.1 נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל - באתר
ב' אייר תשפ"ד
- ↑ תיעוד מביקורו בניסן תשפ"ג בתוך: [bechatzros.com/post/__025 קרישקעס: חדשות מעניינות ומדהימות מהשבוע בחצרות הקודש מסביב לעולם] באתר בחצרות הקודש (אידיש).]
- ↑ עיוני הלכות חלק ג', בני ברק תשס"ט.
- ↑ חב"ד אינפו
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |