שושלת פשיסחא

קברו של היהודי הקדוש בפשיסחא, פולין.

שושלת פשיסחא מתחילה בהיהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין.

לאחר פטירתו בי"ט בתשרי ה'תקע"ד הלכו רוב החסידים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, (ה'תקכ"ה, / ה'תקכ"ז - י"ב באלול ה'תקפ"ז), אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. בנו בשני הוא רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב שבנו רבי אריה מרדכי רבינוביץ עלה לירושלים בשנת תרל"ה ונפטר בג' תמוז ה'תרמ"ה והשאיר שושלת גדולה בירושלים ובהם הרבה מחסידי חב"ד שהם.משפחות רבינוביץ פריינד פרשן בריכטא בידרמן ועוד. בנו השלישי הרה"ח ר' נחמיה היה חסיד הרה"ק מרוזין שאף גידלו כיתום. חתנו רבי משה בידרמן אבי שושלת לעלוב

ערך מורחב – ביאלא

לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: רבי מנחם מנדל מקוצק (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מגור. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק.

בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, הייתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' בטבת תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק. מחסידות זו מסתעפת חצר ראדזין.

החידושי הרי"ם לעומת זאת, נשאר בחצר קוצק, ולאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מקוצק הוא הוכתר לאדמו"ר. לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.

לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם אדמו"ר הרש"ב. ועם אדמו"ר הריי"צ.

ערך מורחב – גור

אחד מחסידיו המפורסמים של רבי מנחם מנדל הוא חתנו, רבי אברהם בורנשטיין, בעל האבני נזר ואגלי טל.

פשיסחא כיום

כיום מכהנים כאדמורים כמה מנכדיו ובהם האדמו"ר ממונקטש רבי משה יהודה חייב רבינוביץ האדמו"ר רבי עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב האדמו"ר רבי חיים רבינוביץ ממשכנות הרועים האדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלשין