שיחה:עמוד ראשי

הגעת לדף השיחה של העמוד הראשי בחב"דפדיה. המקום מיועד לדיונים על העמוד הראשי בלבד! אם יש לך בקשות, שאלות, הערות שלא קשורות באופן ישיר לעמוד הראשי, עשה זאת באולם הדיונים.

ארכיונים

1 • 2 • 3 • 4 • 5
נוכחי

↓ מעבר לתחתית הדף

הוספת מדור

חב"דפדים פעילים ‏ מה דעתכם להוסיף את זה בתחתית הדף מעל היחי:

חב"דטקסט - מאגר טקסטים חב"דיים

חב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית

חב"דציטוט - מאגר ציטוטים חב"די

. מ. רובין - שיחה 19:41, 17 ביולי 2025 (IDT)

רעיון מצוין! --משיח בכיכר - שיחה, 16:06, כ"ה בתמוז, ה'תשפ"ה 16:06, 21 ביולי 2025 (IDT)

א. מעולה ב. אין צורך בקישור לחב"דפדיה. ג. בלי קשר, יש להחליף את סמל חב"דציטוט וחב"דטקסט. בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (17:07, ג' באב, ה'תשפ"ה)

אז נחליף לחב"דפדיה האנגלית. מה דעת שיע.ק?. מ. רובין (שיחה | תרומות) 13:01, 31 ביולי 2025 (IDT)

יש כבר קישור בסרגל הצד. נראה לי מיותר. שיע • שיחה ט' באב ה'תשפ"ה

קישור

כדאי לערוך את הקישור "י"ז באב" שולם ס. - שיחה, 10:56, י"ז באב, ה'תשפ"ה 10:56, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

ג' תשרי

כתוב שבג' תשרי נרצח גדליה בן אחיקם, וזה לא פשוט, כי יש הסבר שנרצח בא' תשרי 37.60.47.194 15:35, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

תוקן. יש"כ שיע • שיחה ד' בתשרי ה'תשפ"ו 00:27, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

הייתכן?

קראתי את קטע הידעת ונדהמתי! הייתכן שאת אברהם מאיאר מכנים "המשפיע הרב"?!

נהגו לחתום. אף שלא חתמת - אענה שח"ו לדבר בכזו שפה בוטה על יהודי חסידי שאינך מגיע לקרסוליו, אפילו בעניני התקשרות. משתמש לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של ‫213.151.63.177‬ 15:59, 13 במרץ 2026 (IST)

כ"ה כסלו

"כ"ה בכסלו תרנ"ב - נולד הרב מאיר אשכנזי, רבה של שנחאי, איש מסירות נפש וחסיד מופלג."

הקישור צריך להיות למאיר אשכנזי (שנגחאי), לא למאיר אשכנזי (כפר חב"ד). אנו רוצים משיח - שיחה, 17:07, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ו 17:07, 16 בדצמבר 2025 (IST)

תוקן ~ א.י.ל. (שיחה | תרומות) 19:38, 16 בדצמבר 2025 (IST)

בדקתי עכשיו וזה עדיין לא תוקן. אנו רוצים משיח - שיחה, 00:36, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"ו 00:36, 17 בדצמבר 2025 (IST)

זה תוקן, זה לוקח זמן. מ. רובין (שיחה | תרומות) 18:43, 17 בדצמבר 2025 (IST)

את ה'מטרת חב"דפדיא' לציין רק בסוף?!

בהאייקונים (סמלים) שבתבנית ברוכים הבאים, מופיע הקטלוג של הנושאים הכללים שנסקרים בחב"דפדיא: נשיאי חב"ד     בית רבי     תורת החסידות     ניגוני חב"ד     ימי חב"ד     ספרות חב"ד     גאולה ומשיח     אישי חב"ד     תורת הנגלה     הפצת המעיינות.

כל מי ששואל את עצמו מה זה חב"דפדיא ונכנס לדף ברוכים הבאים, מגלה שמטרת חב"דפדיא היא - הפצת המעיינות:

"מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי. ...המטרה היא ליצור אנציקלופדיה חב"דית שתקיף את כל הערכים שבחסידות חב"ד,"

אינו מובן לי: מטרת חבדפדי"א מופיעה רק בסוף הרשימה של קטלוג הנושאים?! מדוע? המכריז - שיחה, 22:31, י"א בטבת, ה'תשפ"ו 22:31, 31 בדצמבר 2025 (IST)

יחי. האתר מפיץ את המעיינות, ולזה הוא הוקם, כדי להפיץ בצורה מענינת ומושכת את הערכים של המעיינות לכולם. עניני הפצת המעיינות הם החלק והערכים במעיינות שפחות חשוב לנו להפיץ למי שנמצא ב"חוצה".. זה דבר מאד פשוט. לא הבנתי במה הסתכת [אם כי להסביר את זה מעט קשה לי].

לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של ‫213.151.63.177‬ 15:32, 13 במרץ 2026 (IST)

ואם אתה מתקשה לכתוב את השם של האתר ככתבו כיוון שבחב"ד נוהגים שלא לסיים מילה ביו"ד ולאחרי' ה"א - עשה כמו שהרבי כותב את המילה "אנציקלופדי' (תלמודית)" - שם גרש במקום הה"א, לסמן על קיצור המילה.

הנ"ל, שם ‫213.151.63.177‬ 15:34, 13 במרץ 2026 (IST)

@לוח אור זרוע (שמשתמש במחשב של ‫213.151.63.177‬)

חחח...איזו טעות...

אתה צודק, בלבלתי בין ערכים ששיכים לקיום מצוות ותורת החסידות ((הפצת) המעיינות) לבין ערכים על בתי חב"ד ופעולות שליחות (הפצת (המעיינות)).

בכל אופן: ע"פ ה'סטייטמענט' שאמר הרבי ביו"ד שבט ה'תשי"א: התכלית והחלק החשוב ביותר בכל פעולת חסידי חב"ד בשטח ה'חוצה' הוא להפיץ את (קיום תומ"צ בכלל) ומעיינות החסידות (בפרט) בקרב בני ישראל, ובתקופה זו במיוחד כהכנה לביאת המשיח. כתיבה, שיפור, דיוק של ערכים בעניני יהדות ותורת החסידות הם למעשה כלי שמאפשר הפצת המעיינות . (וכמובן שלא הכוונה רק ללימוד התורה והחסידות אלא שיהי' בבחי' מביא לידי מעשה כפשוט). שאר הערכים בנושאים ההסטוריים יפים וחשובים ככל שיהיו ואפי' ערכים כאלו שהם משלימים את היריעה בהבנת מושגים בתורת החסידות עדיין הם לא העיקר.

למעשה השאלה שלי לא היתה רק שאלה טכנית, אלא גם רמזה (מבחינתי לפחות...) לשאלה כללית מדוע לא מטפחים את הערכים האלו דווקא.

ותרשה לי לומר בכנות: האתר לא אחראי, לא אמור, ולא צריך לעשות פעולות שכנוע למשוך אליו קוראים ולכתוב סתם כל מיני ערכים מסקרנים, כי זו לא הדרך האידיאלית להפצת המעיינות בצורה מושלמת. וקצרה היריעה להסביר כרגע.

נ.ב. כתבתי אנציקלופדיא (באל"ף) כי זו מילה שאינה בלשון הקודש /// עברית וק"ל. המכריז - שיחה, 21:52, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 21:52, 14 במרץ 2026 (IST)

דבריך - ארבעה הם:

א. דברים שאמרתי טעות הם בידי (תוך הסברה מפורטת יותר ובטוב טעם, מה שאני -ל.א.ז.- התקשתי למצוא את המילים הנכונות לזה).

ב. אבל באמת התכוונתי להגיד משהו אחר - למה רוב העורכים עוסקים בערכים שאינם ממטרתו העקרית של האתר, ושל ליובאוויטש בפרט.

ג. (? לא הבנתי כל-כך מה אתה רוצה, כנראה זה לא קשור אלי.. -להרשות לך לדבר בכנות אני מרשה בשמחה ובטוב לבב.)

ד. אני אמשיך לכתוב "אנציקלופדיא" למרות שהרבי כותב "אנציקלופדי"'/"אנצי'" [="חב"דפדי'"].

בתקוה שאכן הבנתי את דבריך כדבעי - משתמש לוח אור זרוע שמשתמש במחשב אחר [וממילא אין מקום לתייג אותו בעצמו..] ‫213.151.63.177‬ 21:44, 17 במרץ 2026 (IST)

א. אכן. (הטעות בהחלפת שמות מושגים).

ב. קרוב, להביע את הדחיפות והצורך בטיפוח הערכים שמתאימים עם מטרתו העקרית של האתר (כחלק מפעולות חסידי ליובאוויטש די בכל אתר ואתר). אני יכול להבין גם למה יש מחסור בשטח זה מפני כמה סיבות ואכ"מ.

ג. הוא שני נושאים (ולא אחד): "שאלתי אינה רק טכנית וכו'" ו"מה שאמרתי בכנות וכו'".

ד. בערך, אני אמרתי את הסיבה מדוע נהגתי לכתוב פדיא בא'. אני לא מצהיר הצהרה נצחית שלא אשנה את הנוסח...

ענין נוסף: נדמה לי כאילו מדבריך נשמעת שאלה בין השורות: היתכן לאיית מילה בצורה אחרת ממה שהרבי מאיית? ההבנתי נכונה? המכריז - שיחה, 22:05, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:05, 17 במרץ 2026 (IST)

ב. אין הבדל בין מה שכתבתי למה שאתה כתבת..

ג. [כנ"ל, לא כ"כ הבנתי מה אתה רוצה.]

ד. לא "מבין השורות", אלא זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר. או באופן אחר: הייתכן לחשוב שהאופן בו הרבי נהג לכתוב מילה מסוימת נובע מקריאה לא נכונה (בה"א) שלה?

הנ"ל, שם- ‫213.151.63.177‬ 02:13, 19 במרץ 2026 (IST)

אשת אדמו"ר

אשת אדמו"ר הרש"ב. חשוב לנסח מכובד: הרבנית ניו - שיחה, 09:05, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ו 09:05, 4 בינואר 2026 (IST)

תוקן מ. רובין (שיחה | תרומות) 19:01, 5 בינואר 2026 (IST)

תבנית הגנה

‏מפעילים בבקשה תוסיפו בתחתית העמוד את התבנית {{ללא הודעת הגנה אוטומטית}}. מ. רובין (שיחה | תרומות) 14:21, 8 בינואר 2026 (IST)

בוצע . בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (14:26, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 14:26, 8 בינואר 2026 (IST)

מ. רובין (שיחה | תרומות) 14:45, 8 בינואר 2026 (IST)

קישור תקין

כדאי לשנות את הקישור בכותרת כך שיכלול רק את "חב"דפדיה" ולא את "לחב"דפדיה" שולם ס. - שיחה, 19:17, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 19:17, 8 בינואר 2026 (IST)

זה בכוונה ככה. מ. רובין (שיחה | תרומות) 19:24, 8 בינואר 2026 (IST)

ימי חב"ד

הנני די תמה על מה שראיתי היום בראש הכותרת של המדור ימי חב"ד:

ימי חב"ד

• בכ"א בשבט תרע"ג - נולד הרב משה צבי נריה, מחנך ומנהיג רוחני מזרם הציונות הדתית, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה.
• בכ"א בשבט תרע"ח - נולד הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי, הרב הראשי של תל אביב-יפו, והרב הראשי לישראל.
• בכ"א בשבט תשמ"ב - נפטר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלה.

---

• בכ"א בשבט ? - נפטרה מרת דבורה, אחותו מאביו של אדמו"ר הצמח צדק ונכדתו של רבי אהרן מקרלין.
• בכ"א בשבט תרנ"ח - נולד הרב בצלאל ווילשאנסקי, בעל שמועה חסידי, שוחט ובודק ושלוחם של רבותינו נשיאינו בבאטום שבגרוזיה בצרפת ובאוסטרליה.
• בכ"א בשבט תש"י - נולד הרב שלמה רוזנברג, מייסד ומנהל ישיבת תומכי תמימים בני ברק.
• בכ"א בשבט תשכ"ז - נפטר זאב וואלף שטיינגארט (וועלוול באטשייקאווער), מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ברוסיה הסובייטית.
• בכ"א בשבט תשל"ד - נולד הרב מנחם מענדל מיכאל סופר, סופר ומרצה בנושא בית המקדש.
• בכ"א בשבט תשנ"א - נפטר הרב יוסף יהודה חן, שד"ר של מוסדות חב"ד בצרפת ומאנשי קהילת חב"ד המקומית, שהתגורר בערוב ימיו בכפר חב"ד.
• בכ"א בשבט תשנ"ה - נפטר הרב מרדכי גרוזמן, מייסד בית הכנסת חב"ד ברמת גן, ומדמויות המפתח בהנהגת הקהילה החב"דית בעיר.
• בכ"א בשבט תשס"ט - נפטר הרב שלמה הוכלר, משפיע בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד בטורונטו, קנדה.
• בכ"א בשבט תשע"ד - נפטר הרב שלמה לייקין, עסקן ציבורי תושב קראון הייטס, מייסד תלמוד תורה 'דרכי מנחם'.

עורך יקר, תסלח לי, אבל זה לא נקרא ימי חב"ד. ימי חב"ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת. למדור כמו זה אולי אפשר לקרוא "היום לפני..." או משהו כזה... ועוד, והוא היותר דחוף: צריך לשים הבדל בין חיים להיפך החיים!!! יהודים נוהגים ומקפידים לומר "יבדל לחיים"! (ואולי אפילו גם כדאי לשים הבדל בין יום הולדת ליארצייט... מדור אחד יציין ימי הולדת, ומדור שני יציין ימי יארצייט). הענין מחכה לתיקון ויפה שעה אחת קודם. כ"ט ובשו"ט.המכריז - שיחה, 20:50, כ' בשבט, ה'תשפ"ו 20:50, 7 בפברואר 2026 (IST)

יחי המלך.

המכריז הכריז: "ימי חב"ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת.", ובדגש. אבל אין לי שמץ של מושג מאיפה הגיע לזה. וכי בגלל שרובו של ספר ימי חב"ד הם תאריכים שלא מציינים אותם בצרה מיוחדת? אמנם יש הבדל בינו לבין שכאן, ששם זה בעקר רבותינו נשיאינו, אבל ערבך ערבא צריך: וכי רי"י קמינצקי יקבע מהם ימי חב"ד? וכיוון שלע"ע אין אף אחד אחר מלבדו שנתן הגדרה לימי חב"ד, הרי שבהחלט ניתן לשחק בענין הזה, ואם מי שכתב את דף הבית נתן הגדרה פלונית לימי חב"ד שמסתדרת עם הפשט - מותר לו.

הכריז המכריז: "צריך לשים הבדל בין חיים להיפך החיים!!! יהודים נוהגים ומקפידים לומר "יבדל לחיים"!" - אך חבל שלא בדק: בחבדפדי' לא נותנים תארי כבוד שמשתמשים בהם לעניני חיים ומוות לאף אחד. למה? אני לא יודע. אבל זאת אני יודע, שחוץ מעל הרבי אסור כאן באתר על אף אחד לכתוב תואר כבוד שנהוג להשתמש בו בשביל חיים והיפך החיים כמו זצוקללה"ה, נבג"מ, זיע"א, נר"ו, ני"ו, שי', וכל כי האי גוונא בכלל, מטעמי אנציקלופדיות ורצון להידמות לאתר (המכונה אצל הרוצים-להידמות אליו) "ויקיקליפה". כך קבעו יוצרי האתר ואין אחר דבריהם כלום.

הציע המכריז: "ואולי אפילו גם כדאי לשים הבדל בין יום הולדת ליארצייט..." - ייתכן, רעיון חמוד, אך אינו קשור להמדובר לפני זה: גם ביום שציטטת, ניתן לראות כי אחד מהנולדים הוא הרב בצלאל ווילשאנסקי יבדלחט"א, אה סליחה, הוא כבר נפטר..ואה, בעצם גם הרמ"צ נרי' ור"ש גורן ור"ש רוזנברג נפטרו.. -והובא תאריך יום ההולדת שלהם. - כך שאין זה קשור להבדיל בין החיים לחיי החיים.

המכריז, אנחנו איתך, אנחנו אוהבים אותך! תמשיך לזעוק בקול רם על דברים שאתה חושב שהם עוולות, רק קח בחשבון שייתכן שזה לא באמת עוולה...

לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של - ‫213.151.63.177‬ 15:56, 13 במרץ 2026 (IST)

נהנתי ממה שאמרת שאני צריך להמשיך לזעוק... זה הוא תפקידי: @המכריז ;-)

בוא נעשה סדר:

א) ימי חב"ד פירוש הפשוט - ימי השייכים עם חסידות חב"ד. העובדה היא שהביטוי הזה משמש לימי חב"ד בעלי משמעות רוחנית או חינוכית (קח לדוגמא את י"ט כסלו ר"ה לחסידות, חגי הגאולה, ימי יארצייט של הרביים או הרבניות, ימים שמציינים אותם בהתוועדות חסידית מיוחדת הקשורה לתוכן יום זה), ולא לסתם עובדות היסטוריות (קח לדוגמא אפילו את את פטירתם של חסידים גדולים שתאריכים אלו לא הפכו ליום המצוין "ימים נזכרים ונעשים בכל דור ודור" או כל מיני מאורעות שקרו בחייהם של הרביים שלא מציינים אותם..). אני לא קבעתי הגדרות על פי הספר של הרב קמינצקי, אלא ההגדרה כבר נקבעה ע"י בנ"א בשימוש בה במציאות.

ב) אסביר את תלונתי: יש ענין להבדיל בין חיים לחיים כאמור לעיל, ויהודים מקפידים על כך. לא מדובר על עניני תארי כבוד.

הצעתי הנ"ל היא לחלק למדורים: שתיים שהם שלוש:

ימי יארצייט. ימי הולדת של אלו שאינם חיים עימנו. ימי הולדת של החיים עימנו יבדלו לחים טובים.

אני יודע שיש כל מיני חברה עם כריזות להדמות לויקיקליפה. אני לא מכיר אותם אבל אפשר להרגיש את הנוכחות שלהם... כנראה הלימוד זכות עליהם שהיות והם למדו מסתמא את השיחה של הרבי (דבר מלכות וישב כמדומה) שהמברר צריך להתלבש בלבושי המתברר והלך בנימוסי' וכו', והם רצו להתלבש עד הסוף כדי לעשות את השליחות עד הסוף... אבל כמובן שצריך להתלבש כמו חסיד... באמת הי' טוב שהיו קובעים באופן רַשׂמי שאם כותבים כו' יוסיפו יבדלח"ט ולא להתרשם מהמלעיגים.

בשו"ט המכריז - שיחה, 22:22, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 22:22, 14 במרץ 2026 (IST)

א. זעק המכריז: "אלא ההגדרה כבר נקבעה ע"י בנ"א בשימוש בה במציאות.".

אנסח את דבריי בנושא בצורה יותר ברורה: "ערבך ערבא צריך, וכי שימושם המציאותי של בנ"א יקבע מה הפירוש הנכון"?

ודאי שעדיף להשתמש בזה כפי שרוב בני האדם משתמשים בזה, אך כשהאופצי' היא ""היום לפני..." או משהו כזה.." -כלשונך הזהב, אז העדיפו לקרוא לזה בשם שיותר מרגיש קשור - ימי חב"ד. כנלענ"ד.

ב. פילסף המכריז: "הצעתי הנ"ל היא לחלק למדורים: שתיים שהם שלוש:" - פירושים מיותרים. כדאי שתפתח אתר חדש.

לוח אור זרוע שאינו יודע גדולת ומעלת נשמתו ונשמת המכריז, שלכן אוהב אותו כנפשו ‫213.151.63.177‬ 21:57, 17 במרץ 2026 (IST)

[קצת דקדוק: כמדומני שכותבים "קריזות" בקו"ף. גם לא הבנתי למה אם מילה מסוימת היא בלועזית, עלי' להיכתב באל"ף במקום בה"א (-בדיון העליון שלנו).

בכל אופן אין זה כלל קריזה, אלא -לשיטתם- חלק מה"סדר ונקיון" של האתר, שיראה יפה, כדי שיוכל יותר להועיל בהפצת המעיינות, כבדיון הקודם שלנו. וק"ל.]

[[אם כי אולי כן יש צדק בדבריו שכל זה הוא רק בזי"ע ושליט"א, אך לא ביבדלחט"א.]]

לוח אור זרוע שמתלבש בלבושי המתברר - הוא ניהו חשבון מספר ‫213.151.63.177‬ 22:05, 17 במרץ 2026 (IST)

ראשית כל: אינני פילוסוף (נקודה). (והמכריז - לא זעק...)

א. וכי שימושם המציאותי של בנ"א יקבע מה הפירוש הנכון"? - אמת, בני אדם אינם קובעים מה הפירוש הנכון למושג. אלא במקרה זה היות שהמושג עצמו הינו המושג שנוצר ע"י בנ"א אזי גם השם שלו (יכול להיות ו)ניתן לו על ידי בני אדם.

ב. מדורים: לא מדורים שלמים ממש, אלא באותו מדור פשוט להפריד עם קו כזה (ראה בקוד מקור):

• יאר צייט הרב ... ז"ל

----

• יום הולדת הרב ... ז"ל

----

• יום הולדת הרב ... שליט"א

המכריז - שיחה, 22:22, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:22, 17 במרץ 2026 (IST)

.*השתמשתי בתארים רק כדי לסמן ולהבדיל בין מדור החיים להיפך כו'. המכריז - שיחה, 22:33, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:33, 17 במרץ 2026 (IST)

ואני לא חושב שהסיבה שישנם אלו שנמנעו מלכתוב תארים היא מפני היופי של האתר ושיראה יפה וימצא חן בעיני כל מיני בני אדם (ועל דברים כגון דא אמרתי לעיל (מה שאמרתי בכנות וכו') שהאתר אינו צריך לעשות פעולות שכנוע למשיכת קוראים (היינו למצוא חן בעיניהם)). המכריז - שיחה, 22:37, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:37, 17 במרץ 2026 (IST)

טען המכריז: "המכריז -לא זעק..". אבל כבר הסכים לזה לעיל מיני', כשכתב: "נהנתי ממה שאמרת שאני צריך להמשיך לזעוק... זה הוא תפקידי: @המכריז ;-)"?!

א. בכל אופן אני מקוה שלמסקנא את מצליח להגיע להבנה מה גרם למי שגרם לקרוא למדור ימי חב"ד, רק שאתה סבור שלפי ההבנה שלך (שאפשר לחלוק עלי', כי מאי שנא "בני אדם" א' מ"בני אדם" ב', הוא ניהו מי שקרא למדור הזה ימי חב"ד?..) זה לא נכון. אבל אתה גם מסכים שדבריך אלה -"עורך יקר, תסלח לי, אבל זה לא נקרא ימי חב"ד. ימי חב"ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת."- אינם מדויקים.

ב. כבר הבעתי דעתי בנושא.

הנ"ל, שם ‫213.151.63.177‬ 02:21, 19 במרץ 2026 (IST)

ובנוגע מ"ש לאחרי זה -הנה ע"ע לא הבנתי דבריו בזה. רק עכשו הבנתי - טוען שאין על האתר להלך בנימוסי' של כל העולם. ולענ"ד דברים אלו תמוהים והינם נגד שיחות מפורשות של הרבי, ואולי עתה כבר יש לו הזמן להאריך בזה?

לוח אור זרוע הנ"ל. ‫213.151.63.177‬ 02:27, 19 במרץ 2026 (IST)

אינני רואה בכתיבת המילה 'אנציקלופדיא' בא' סתירה לכך שהרבי כתב בלקו"ש אנציקלופדי'. כי אין בקיצור זה הוכחה חד משמעית שדעת הרבי קובעת שהדרך הנכונה לכתוב היא דווקא בה'. סימן זה מהווה קיצור למילים. אינני יודע מדוע הרבי קיצר כך. הסברה שאתה אמרת היא שהרבי מקצר כך כדי לא לכתוב ה' אחר י', ויתכן שזה מפני סיבה אחרת. יש גם להעיר שהרבי עצמו כותב בסגנון זה - של א' כניקוד - במילים אחרות שמקורם אינו בעברית.

"זהו תפקידי לזעוק" - בתוספת הסימן ;-) שהוא ציור של חיוך וקריצה - רמז וסימן לכך שהענין לעיל מיני' נאמר בדרך צחות/בדיחה. (ותיארתי לעצמי שודאי שמת לב (גם בלי סימנים) לכך...) אמנם יש מן האמת בבדיחה זו, כי לפעמים אני מביע ביקורת על מה שראיתי לנכון.

"המכריז לא זעק" כלומר: במענה לטענתך (לא"ז) שאמרתי את טענתי בליווי זעקה ומחאה רבתי - אינו נכון. רק הזכרתי עובדה זו (שהכינוי ימי חב"ד נפוץ בהקשר של כינוי כללי למועדי חב"ד) ללא תוספת זעקות ומחאות.

הבנתי ממה שאמרת שהסיבה לכך שקראו למדור ציון תאריכים בשם "ימי חב"ד" כי רק כך ישנו קשר בין שם המדור לתוכן הכללי של האתר. שאלת מה ההבדל בין בנ"א אלו שקבעו כי למדור כזה ראוי השם "ימי חב"ד" לבין בנ"א אלו שקבעו את השם "ימי חב"ד" ככינוי למועדי חב"ד וימים מיוחדים (בעלי תוכן מיוחד). הנה, הכינוי "ימי חב"ד" אמנם הוא כינוי שהתעורר ע"י בנ"א, אך פירושו המילולי (ולכן הוא גם הנפוץ יותר - כמדומה - בקרב בנ"א) הוא מתאים להיות ככינוי למועדי חב"ד, והוא גם קולע - לענ"ד - אל תוכנם העמוק יותר של ימים אלו: הפירוש המילולי: ימי-חב"ד: ימים הקשורים עם (חסידות) חב"ד. במילים אחרות: ימים בעלי משמעות פנימית בדרך החב"דית. (סגנון פי' נוסף: ימים הנוגעים לכלל חסידי חב"ד). לעומת הפירוש השני שימי חב"ד פירושו ימים שמציינים אותם באתר חב"דפדי'...  ודאי תסכים עימי שיום הולדתו או להבדיל פטירתו של אדמו"ר או רב או עסקן פלוני אינה ענין חב"די - ענין רוחני - יום חב"די. לפלא מדוע אוסף תאריכים כאלו ואחרים יתהדרו בשם "חב"די". (אמנם ישנם שיחות בהם הרבי אומר שכל מאורע פרטי שקורה עם כל יהודי יש לו השפעה על כלל ישראל, אך לא אומר שבהכרח עלינו לציין זאת ולקחת מכך מסר כללי עבורינו מכל יום כזה).

בענין היתכן לומר היפך דעתו הק' של הרבי לומר שאין ללכת בנימוסי' דהעולם: ההסבר הוא פשוט מאוד - פשוט שישנו ענין זה דאזלת כו' בהפצת המעיינות כפי שהרבי מבאר בשיחותיו. אלא יש לשים לב, שהרבי הדגיש (ואני חושב שלא רק פעם אחת), שהענין דאזלת בנימוסי' ענינו הוא אך ורק בשביל לשרת את עניני עבודת ה', ואינו יכול לבוא על חשבון ההנהגה כפי שיהודי צריך לנהוג (ויהודי-חסידי על אחת כמה וכמה), אלא אדרבה, הוא צריך לחזק את עניני עבודת ה' והשפעה על החוצה. הענין שיהודים אומרים 'להבדיל' בין חיים לחיים הוא מנהג ישראל, ומנהג ישראל תורה, ולכן אין להתרשם מהנחות המצויות באנציקליפ' האחרות כאשר הם אינם מתאימים עם ההנהגה הפשוטה במנהג ישראל.

יש לזכור כי עניני הנימוסים אינם מחוייבי המציאות מצד עצמם, אך הם משקפים את המציאות הנוכחית לאותו זמן לפי'ה צריכים להתאים את פעולות עבודת ה' (בתחומים מסוימים) והפצת המעיינות באותו זמן ומקום ובנ"א. ומטרת ותכלית ההליכה בנימוסים אלו היא שהם ישרתו את עניני עבודת ה'. אם בענין השליחות: להביא את המקבל אל המעיינות עד כמה שהוא מסוגל לקבל מהם. ואם בכלל: הליכה בנימוסים כדי להעלותם לקדושה, היינו: שבאמצעותם יכולים להוסיף ולחזק ולהדר בקיום תורה ומצוות אצלו או אצל סביבתו.

חשוב להעיר, שהרבי לא דיבר בשיחות על שצריך לקיים נימוסים ספיציפים אלא דיבר באופן כללי שצריכים להשתמש בנימוסים בשביל המטרות האמורות ובאופנים המתאימים. וענין זה הוא אבן הבוחן עבורנו לפני כל נימוס שחושבים לעשות - כפשוט.

מסתמא מונח גם אצלך (לא"ז) שעניני חוקי נימוסים שהם תמוהים מידי בלאו הכי (ובטח אם אינם חשובים מידי לעושיהם), או שהם נחלתם של יחידים, אינני חושב שע"ז הכוונה בדברי הרבי שצריכים ללכת בנימוסי' - לרדוף אחר כל מיני מנהגי נימוסים, אלא אזלת כו' הכוונה על מה שיש בו תועלת לעבודת ה' כאמור.

לדוגמא: נימוסים שהם בבחי' תנאי הכרחי למנוע מחסומים ומניעות בין המשפיע (השליח) אל המקבל - לדבר בשפתו של המקבל, ולהתבטא בסגנונו ע"מ שיוכל להבין (בשכלו) ולקבל (בליבו) - כמובן בצורה המתאימה לחסיד מכל הבחינות, ולהתבטא בצורה הנעימה ומושכת את הלב וכו'. לפעמים עשיית ענינים שמוסיפים הערכה וחביבות מצד המקבל אל המשפיע הם הכרחיים בבחינת הסרת מחסום ולא בבחי' מותרות (בפרט שענין קירוב ואחדות וכו' בין בנ"י כאו"א וכולם יחד הוא ענין נעלה בפני עצמו). ותן לחכם ויחכם עוד וימצא עוד ריבוי דוגמאות בענינים אלו. המכריז - שיחה, 19:43, א' בניסן, ה'תשפ"ו 19:43, 19 במרץ 2026 (IST)