יהדות ספרד

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הבן איש חי, צולם בשנת ה'כת"ר בהיותו בן 26 שנים לחייו

יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש.

רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, ועוד.

אחדות בין אשכנזים לספרדים

ספר בן איש חי הלכות, מהרב יוסף חיים

קיימים שינויים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות לפי מוצא, אך בחסידות חב"ד מודגש העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.

שליחות בקרב יהדות ספרד

אדמו"ר הרש"ב שלח שלוחים לאוזבקיסטן, קווקז וגרוזיה ובהם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה - לקהילות בוכרה, הרב שמריהו ששונקין לגרוזיה וקווקז, הרב שמואל לויטין לגרוזיה, הרב אברהם לוי סלוין לגרוזיה ועוד.

אדמו"ר הריי"צ המשיך לפתח את השליחות אצל יהודים ספרדים ברחבי רוסיה הגדולה ובהם את הרב שמחה גורודצקי לסמרקנד.

זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ

על יסוד דברים אלה החלה העבודה החינוכית של חיזוק התורה במדינות אפריקה הצפונית: מרוקו וכעבור עשור בתוניס.

ערך מורחב – מרוקו

הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:

זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות

— אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.

הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך.

אדמו"רי ליובאוויטש והשדי חמד

קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי חיים חזקיה מדיני, (ז' בחשוון ה'תקצ"ג - כ"ד בכסלו תרס"ה), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל חברון. בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב מנחם מענדל נאה כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה. ואילו הרב אברהם חיים נאה בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו. לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית . במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון . אדמו"ר הריי"צ והרבי, העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' פרץ מוצ'קין בסימפרופל שבקרים ביקש ממנו הרבי הריי"צ לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור ספרייתו. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' אהרן משה פרדין והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מאוסף שניאורסון שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר.

ערך מורחב – שדי חמד

הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים).

רבני הספרדים

הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו:

• רבי מאיר ועקנין רב העיר טבריה
• רבי דוד עובדיה במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים
• רבי יוסף משאש רב העיר חיפה
• רבי יהושע מאמאן זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים סאפי וצפרו במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים
• רבי שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים
• רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק
• רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום ועוד ספרים רבים
• רבי משה בן טוב מכונה צדיק רואה המזוזות מבאר שבע-ירושלים וראש מוסדות דור ודור בירושלים
• רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים
• רבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלים.

הרב משה צדקא בן בכור של הרב יהודה צדקא בביתו, קשר הרבי עם הרב יהודה צדקא ועם חכמי ורבני פורת יוסף היה קשר הדוק

כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון:

• רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף
• רבי יהודה צדקא ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל כף החיים
• רבי עובדיה יוסף הראשון לציון
• בנו הגדול רבי יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים
• רבי יצחק יוסף הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית ילקוט יוסף ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף)
• רבי יצחק כדורי זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים
• רבי חיים דוד הלוי רב תל אביב יפו מחבר הספר קיצור שולחן ערוך (הלוי)
• רבי מרדכי אליהו הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה)
• רבי אליהו בקשי דורון הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף)
• רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)).
• רבי יצחק אביחצירא מכונה הבבא חאקי רב העיר רמלה
• אחיו רבי ישראל אבוחצירא מכונה הבבא סאלי מנתיבות
• בני הבבא סאלי; רבי ברוך אבוחצירא מנתיבות מכונה הבבא ברוך ואחיו הגדול רבי מאיר שלום אבוחצירא מכונה הבבא מאיר מאשדוד,
• נכדי הבבא סאלי רבי אלעזר אבוחצירא מכונה הבבא אלעזר מבאר שבע שבדרום
• אחיו הצעיר רבי דוד חי אבוחצירא מנהריה שבצפון

הרב מאיר מאזוז מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי:

"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד... הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים... כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים"..."

התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים וראב"ד מקנאס לשעבר נואם

בתמונה הרב עמאר שלמה משה הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית

לקריאה נוספת

• הרב נפתלי צבי גוטליב, שליחים באוזבקיסטן, גרוזיה וקווקז
• הרב שניאור זלמן ברגר נודע בשיעורים אודות שליחות הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה בסמרקנד
• הרב שמריהו ששונקין זכרונותי על השליחויות שלו ושל רבנים חב"דיים נוספים, בגרוזיה וקווקז
• הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
• הרב שמעון בן יצחק רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, האות והמופת שני חלקים.
• אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, מאת הרב אברהם אלאשוילי, בנו של חכם רבי רפאל אלאשוילי, מוסדות ואירגון תפארת רפאל והרב זושא וולף.
• הרב שניאור זלמן ברגר, דרך כוכב מיעקב, תולדות חייו של הרב יעקב ישראל מזרחי עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, חודש מנחם אב תשע"ח.
• הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
• הרב שבתאי ווינטראוב האיר פני המזרח - מסכת הקשרים של הרבי נשיא דורנו עם סידנא באבא סאלי ובנו הבאבא מאיר וגדולי רבני המזרח
• תולדות חב"ד בארץ הקודש – רבנים ספרדים בארץ הקודש והקשרים עם חב"ד
• ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"א
• ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השד"ח כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.]

קישורים חיצונים

• שניאור זלמן ברגר, חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד, באתר חב"ד אינפו, כ"ד בחשון ה'תשע"ב