יהדות
היהדות הוא כינוי כללי לכל השייך לאמונה בבורא העולם, לתורה ולחוקיה - אותם נתן הבורא לעם ישראל (ודרכם לשאר האנושות), כאשר התגלה אליהם בהר סיני. באופן פרטי, היהדות היא אורח החיים לפי התורה[1], או השקפת התורה על מציאות העולם.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – בני ישראל |
כבר בעת בריאת העולם המטרה היתה עבור נתינת התורה לעם ישראל[2]. השכינה היתה בעולם הזה[3] והבריאה כולה עבדה את הקדוש ברוך הוא, אך עם חלוף הזמן החל אדם הראשון וצאצאיו לעבור על ציווי השם, ובימי אנוש והלאה התפשט פולחן העבודה זרה, עד שפשט הדבר בכל העולם ונשכח האלוקים היחיד בורא העולם. אברהם אבינו בילדותו גילה בחכמתו שיש אלוקים אחד והחל לעבוד אותו ולפרסם את שמו, ולהילחם בעבודת האלילים במסירות נפש[4] במובן זה הוא נחשב "היהודי הראשון"[5]. את דרכו המשיכו האבות ואחריהם בני יעקב השבטים, ולימדו את האמונה בה' אחד במסורת שעברה מדור לדור[4] ואף קיימו את כל מצוות התורה, אפילו שעדיין לא שניתנה[6].
הקב"ה הבטיח לאברהם שזרעו ירד לגלות, ולבסוף יירש את ארץ ישראל[7].
לידת עם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי שהשבטים גלו למצרים, ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, הקדוש ברוך הוא הוציאם ממצרים על-ידי משה רבינו בניסים גדולים, קרע להם את הים והוליכם במדבר סיני לעבר ארץ כנען, אז החלה לידת עם ישראל[8]. בהיותם במדבר, התגלה אליהם בגילוי חד-פעמי ונתן להם באמצעות משה את התורה על הר סיני, ואז בחר בהם ה' לעמו. במעמד זה אמרו העם "נעשה ונשמע" וקיבלו על-עצמם לקיים את התורה לדורותיהם.
היהדות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – בני ישראל • גיור |
לאחר שנכנסו והתיישבו בארץ ישראל, בנו עם ישראל את בית המקדש בירושלים, המקום שבחר ה' להשרות את [[שכינה|שכינתו], ואז קיימו את כל תרי"ג מצווות התורה בשלימות. לאורך מאות שנים הנהיגו את העם בארץ נביאים, שופטים ומלכים, ושאר חכמי ישראל, בדרך התורה שניתנה להם במעמד הר סיני. אך בעקבות עוונותיהם של ישראל חרב בית המקדש ובני ישראל יצאו לגלות פעמיים. גם לאחר בנין בית המקדש השני נשארו רבים מבני ישראל מחוץ לארץ ישראל, וגם השכינה התגלתה בדרגה נמוכה יותר. לאחר החורבן השני גלה שוב העם היהודי, מאז לא ניתן לקיים את המצוות הנלוות לבית המקדש, וגם ההליכה בדרך היהדות מלווה בקשיים, אך לאורך הדורות המשיכה להתקיים היהדות במסירות נפש.
עד היום עם ישראל מחכה לביאת המשיח שיביא את הגאולה האמיתית והשלימה, אז יבנה בית המקדש השלישי ותתגלה מלכות ה' בעולם על היהודים ובעולם כולו.
הנמנים על עם ישראל מוגדרים כ"יהודים". מקור השם "יהודי" הוא זה שבא משבט יהודה, אולם החל מזמן גזירת המן, שאז מרדכי היהודי עורר את בני ישראל לכפור בעבודה זרה, ולהודות ולהתבטל לה', כל בני ישראל החלו להקרא בשם "יהודים" - על שם ההודאה[9].
יהודי הוא זה שנולד לאמא יהודיה, או שהתגייר לפי ההלכה.
על-פי היהדות, גם על בני נח שאינם יהודים מוטל לקיים את שבע מצוות בני נח.
האמונה היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – י"ג עיקרי האמונה • אמונה |
כל יהודי בעצם טבעו מאמין במציאותו של הקדוש ברוך הוא, והוא מוכן אף למסור את נפשו על-כך. הסיבה לכך היא מצד הנשמה שבתוכו, שקשורה אל הבורא בכל מצב שהוא, גם כאשר בדרך-כלל האמונה אצלו בהעלם[10].
בנוסף לכך, ישנה מצוה להאמין ביסודות האמונה המקובלים על כלל ישראל. הראשונים דנו מהם עיקרי האמונה, ואלו שהתקבלו הם י"ג העקרים שהגדיר הרמב"ם, והם:
- א. מציאות ה': שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
- ב. אחדותו: שה' הוא אחד ואינו מורכב מחלקים.
- ג. שלילת הגשמות ממנו: שאין לה' גוף ולא שייך בו שום מאורע גשמי.
- ד. הקדמות: שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.
- ה. היותו היחיד שראוי לעבדו: שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ובחירה ולא לשאר הברואים (כמו מלאכים, כוכבים וכדומה) - איסור עבודה זרה.
- ו. הנבואה: שיש בין בני האדם אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.
- ז. נבואת משה: שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.
- ח. תורה מן השמים: שכל התורה שבידינו - תורה שבכתב ותורה שבעל פה על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.
- ט. נצחיות התורה: שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.
- י. השגחה: שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.
- יא. שכר ועונש: שה' נותן שכר למקיימי רצונו ועונש לעוברי רצונו.
- יב. ביאת המשיח: שמלך המשיח יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב לחכות למשיח).
- יג. תחיית המתים- שהקב"ה יחיה את המתים לעתיד לבוא
החיים היהודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – תורה |
התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם הקב"ה, התורה כוללת גם את תורה שבעל פה וגם את התורה שבכתב.
התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את הקב"ה.
מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.
התורה מקיפה את כל חיי היהודי, והיא המייחדת את עם ישראל על פני שאר העמים. רב סעדיה גאון קבע כי "אין אומתנו אומה אלא בתורה".
שבת וחגי ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – שבת • תשרי • חנוכה • פורים • פסח • שבועות • |
תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערך מורחב – תפילה |
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק זלמן פוזנר, לחשוב כיהודי, תשמ"ג, בהוצאת רשת אהלי יוסף יצחק
- הרב שלום דובער וולפא, כי הם חיינו - משוגים ביהדות, תנש"א
- הרב ניסן דוד דובוב, אחד מי יודע - תרמיל מושגי יסוד ביהדות
- הרבי, שיחה לי"ב - י"ג תמוז, בתוך לקוטי שיחות חלק ל"ג
- הרבי, יחידות עם סטודנטים של 'יאנג יזרעאל' בשנת תשכ"א, בתוך מילואים לשיחות קודש עמוד 130 (אנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- להיות יהודי - מאגר כתבות באתר בית חב"ד
- יהדות בימינו - מאגר כתבות באתר צעירי חב"ד בישראל
הערות שוליים
- ↑ ראו לקוטי שיחות חלק ל"ג עמוד 145.
- ↑ ראו פירוש רש"י, בראשית א, א.
- ↑ ראו שיר השירים רבה ה, א. מאמר באתי לגני תש"י ותשי"א.
- ↑ 4.0 4.1 הרמב"ם במשנה תורה הלכות עבודה זרה פרק א'. וראו היום יום ג' חשון.
- ↑ ראו לדוגמא שיחת שושן פורים ת"ש. שבת פרשת לך לך תשי"א. ועוד.
- ↑ יומא כח, א. ויקרא רבה ב, י. רש"י על הפסוק.
- ↑ פרשת לך לך טו, ז-כא.
- ↑ כמתואר בספר יחזקאל פרק ט"ז.
- ↑ ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.
- ↑ ראו תניא - פרק י"ח.