בריסק

בְּרֶסְט ובעבר בְּרִיסְק היא עיר בדרום-מערב בלארוס - רוסיה הלבנה, בירת מחוז ברסט. העיר שוכנת על גבול פולין ובקרבת הגבול עם אוקראינה, במרחק של כ-330 ק"מ דרום-מערבית לבירה מינסק.

בבריסק היתה קהילה יהודית גדולה שהיוותה מעוז חשוב של המתנגדים לתורת החסידות, אך במקום התקיימה גם קהילה קטנה של חסידי חב"ד.

רבני בריסק היו בקשרי ידידות עם אדמו"רי חב"ד ויחד פעלו בעסקנות הציבורית ובהחזקת היהדות באותה תקופה.

יהודי בריסקעריכה

בין שתי מלחמות העולם הייתה העיר בתחום פולין, ונמנו בה כ-25,000 יהודים, כמחצית מתושביה. בין האישים היהודים המפורסמים שנולדו בברסט נמנים ראש ממשלת ישראל בעבר מנחם בגין, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב איסר יהודה אונטרמן והשושלת הרבנית לבית סולובייצ'יק.

בין רבני העיר נמנים הרב יואל סירקיש - הב"ח, הרב יעקב מאיר פאדווא, מהרי"ל דיסקין, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ה"בית הלוי", בנו הרב חיים סולובייצ'יק ואחריו רבה האחרון של העיר, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. לצידם של שני הרבנים האחרונים, כיהן כדומו"צ הרב שמחה זליג ריגר שעלה ארצה בתחילת מלחמת העולם השנייה, וייסד את ישיבת בריסק שפועלת כיום בירושלים.

שושלת בריסקעריכה

ערך מורחב – שושלת בריסק

שושלת בריסק היא שושלת של רבנים וראשי ישיבות מפורסמים בכל העולם שהיו בקשר עם רבותינו נשיאי חב"ד החל מהגאון רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם אדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי. ממשיך בבנו, ר' איצהל'ה - רבי יצחק מוולוז'ין, שהיה בקשר עם האדמו"ר האמצעי והצמח צדק. וממשיך ברבי חיים מבריסק ידידו של אדמו"ר הרש"ב.

חסידי חב"ד בבריסקעריכה

עדות לקהילת חב"ד בבריסק מתועדת בסיפור המובא בהקדמת קונטרס ומעין: כאשר החסידים שהתגוררו בבריסק קיבלו את מכתבו הידוע של אדמו"ר הרש"ב אודות י"ט שכסלו שהוא ראש השנה לחסידות היה בדעתם לקבוע את יום השמחה כתשלומין לי"ט כסלו שכבר עבר בפורים קטן. כאשר ר' חיים סולובייצ'יק שמע על כך, אמר: "אין מערבין שמחה ובשמחה, וראוי הוא יום טוב של י"ט כסלו לקבוע ברכה בפני עצמו"^[1].

שואת יהודי בריסקעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבשו הגרמנים את בריסק בראש השנה ה'ת"ש (14 בספטמבר 1939). על פי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב נמסרה העיר לרוסים בי' תשרי אותה שנה.

בכ"ז סיוון תש"א (22 ביוני 1941) נכבשה העיר בידי הגרמנים, לאחר שהייתה ליישוב הסובייטי הראשון שהותקף במבצע ברברוסה. בימים הראשונים לכיבוש, נרצחו בעיר כ-5,000 גברים יהודים. בסתיו תש"ב הצטוו היהודים לענוד טלאי צהוב ורוכזו יהודי העיר הנותרים בשני גטאות, בהם התפתחו תנאי רעב קשים. לשם הובאו גם יהודי הסביבה לרבות מצ'רנווצ'יצה. מגטאות אלו הועברו יהודי העיר בד' חשוון תש"ג (15 באוקטובר 1942) לתחנת הרכבת בעיר, ממנה הוסעו לתחנת ברונה גורה, שם נרצחו כולם. היהודים שנתפסו מסתתרים בגטאות, נרצחו במקום. ה' יקום דמם.

בח' אב תש"ד (28 ביולי 1944) שוחררה העיר על ידי הצבא האדום. בתום המלחמה עברה העיר לתחומי הרפובליקה של בלארוס במסגרת ברית המועצות.

הקהילה היהודית בבריסק כיוםעריכה

בשנת תשס"ג הרב חיים רבינוביץ' יצא בשליחות הרבי לעיר ומכהן כרב העיר מטעם הממשלה.

בשנת תשע"ד הכניס ספר תורה מהודר לבית הכנסת המרכזי^[2]. בשנת תשע"ט רכש את מבנה ה"הקדש שול של בריסק" שנבנה בשנת תרמ"ו. בבניין המחודש מפעיל בית כנסת, מקווה, גן ילדים (מטעם אור אבנר), בית ספר אחר הצהריים ובו מתקיימות פעילויות הקהילה היהודית^[3].

בשנת תשע"ט התגלה קבר אחים המוני של יהודים שנרצחו בשואה במסגרת חפירות באתר בניה בעיר בריסק^[4]

עצמותיהם של 1,400 היהודים שהוצאו להורג בבור ההריגה שהתגלו, הובאו לקבורה בבית הקברות בעיר בטקס מכובד על ידי שליח הרבי הרב חיים רבינוביץ'^[5].