מאזיר
מאזיר (ברוסית: Мозырь, מוזיר; בפולנית: Mozyrz, מוזיז') היא עיר במחוז הומל שבבלארוס, על גדת נהר פריפיאט בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית גדולה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בראשית ימי החסידות העיירה מאזיר הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "תחום המושב".
מזמן לזמן היה אדמו"ר הזקן עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ליחידות. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בשנת תקס"ג בפרשת עקב אמר בקהילת קדש מאזיר, בבית הכנסת ברבים מאמר חסידות דיבור המתחיל "והיה עקב תשמעון"[1].
כשנסע אדמו"ר הזקן בשנת תקע"א לוואהלין, עבר בשובו דרך גליל מאזיר ואלפי אנשים התקבצו בכל עיר ומושב בו התעכב. באחד מבתי המלון שנתאספו שם כחמשים מנייני אנשים, היה גם רבי הלל מפאריטש ששמע דברי חסידות מאדמו"ר הזקן והחליט להתקשר אליו[2].
באותה תקופה כיהן הרב אליעזר זיבוב כאב"ד בקהילת מאזיר, בה נולד בנו הרב אריה לייב זיבוב שהיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק וכיהן כמרא דאתרא של עיירות הומיל הארקי ודווינסק.
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב פעל ושימש באדמו"רות במאזיר רבי חיים יצחק טברסקי עד שנת תרפ"ג אז עבר לקייב. בנו, רבי משולם זוסיא טברסקי יליד העיירה מאזיר, למד בישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. בהמשך עלה לארץ הקודש ושימש כאדמו"ר מלויעב-צ'רנוביל, הראשון בשושלת צ'רנוביל בישראל לאחר השואה.
בחודש כסלו תרפ"א נרצחו כ-30 מיהודי העיירה בפוגרום שערכו בעיירה כנופיות של בלאחוביצים, תוך התעללות ושוד בבתי היהודים.
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ-6,300 יהודים, כחמישית מתושביה. בכ"ט אב ה'תש"א נכבשה העיר בידי הנאצים, שהחלו מיד במעשי רצח בקרב יהודי העיר. בי"ח אלול ה'תש"א נרצחו כ-200 יהודים.
בהמשך רוכזו יהודי העיר בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודי כפרי הסביבה. בי"ח טבת ה'תש"ב נרצחו על קידוש השם כל יושבי הגטו, בין 1,150 ל-1,500 איש, ליד הכפר הסמוך בוברי, חלקם בירי וחלקם בהטבעה בנהר פריפיאט.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |