אולע

אולע (У́ла, Ułła) היא עיירה בבלארוס - רוסיה הלבנה בפלך ויטבסק, סמוכה לליאדי.

לפני מלחמות העולם מתוארת כעיירה קטנה שרוב תושביה יהודים, ויש שקראו לה "עיר שכולה חב"ד".

הסטוריה חב"דית

בתקופה שחצר אדמו"ר הזקן הייתה בליאזנא, מוזכרת אולע כאחת מהעיירות שתחת "תקנות ליאזנא". ישב בה איש מיוחד, מורשה מאת אדמו"ר הזקן, לבחון את האברכים אם הם מתאימים לתקנות של הרבי.

כמה מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן ישבו באולע, כמו ר' אברהם שלמה אולער, ר' זלמן לייב אולער ועוד.

אדמו"ר הזקן ביקר בעיירה לפחות פעמיים. הראשונה בקיץ תקס"ד, בשבת פרשת בלק אמר את המאמר ד"ה "לא הביט אוון ביעקב", בתוספת ארבעה "ביאורים". השניה בקיץ תקע"ב,בשבת פרשת בחוקותי דרש את המאמר ד"ה "ענין והתהלכתי בתוככם".

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, בח' אדר שני תקצ"ב נערכה חתונה בעיירה, בה השתתף אדמו"ר הצמח צדק ואמר את המאמרים ד"ה "תנו רבנן כיצד מרקדין" וד"ה "שיר השירים".

רבני העיירה

ברבנות העיירה כיהנו רבנים חסידיים וגאונים, מביניהם:

• רבי משה בנו של אדמו"ר הזקן שהתחתן עם בת העיירה. כשהגיע להתגורר בעיירה התמנה לרב במקום.
• ר' דוד ב"ר אליעזר שנזכר כמה פעמים בשו"ת צמח צדק.
• ר' אליהו יוסף ריבלין בעל "אהלי יוסף".
• ר' צבי נכדו של חסיד אדמו"ר הזקן ר' אברהם שיינעס.
• החסיד ר' שלמה יצחק דון יחייא ובנו ר' משה דון יחייא.

בשואה

בין מלחמות העולם התגוררו בעיירה כ-1,500 יהודים, רוב תושביה. בתקופה הקומוניסטית הצטמצמה הקהילה היהודית בעיירה, וטרם מלחמת העולם השנייה נותרו בה 520 יהודים.

בחודש תמוז תש"א נכבשה העיירה בידי הגרמנים. היהודים שנותרו בה צוו לשאת טלאי צהוב, ובחודש כסלו תש"ב רוכזו בגטו שהוקם במרכז העיירה, תחת שמירה של שוטרים בלארוסים.

בכ"ח טבת תש"ב חוסל הגטו בעיירה, כאשר מאות יושביו נלקחו למחנה צבאי ליד העיירה, ונרצחו בו. ה' יקום דמם.

‏