לדלג לתוכן

קריית גת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:50, 29 בספטמבר 2025 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות) (קישורים חיצונים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קרית גת

שלוחי הרבי בפגישה עם ראש העיר (תשפ"ג)
עיר קרית גת
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה הרב זלמן טוביה אבלסקי
רב הקהילה הרב משה הבלין
משפיע הקהילה הרב אהרון גולד
מוסדות ישיבת תומכי תמימים, תלמוד תורה אוהלי מנחם, בי"ס בנות
שלוחים מרכזיים הרב שלמה בוטבול והרב אהרון בוטבול
מספר שלוחים כ21
מספר בתי חב"ד כ8
מספר משפחות בקהילה כ350
קטגוריה:אישים בקריית גת
קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת
קטגוריה:שלוחים בקרית גת
ח"י אלול תשכ"ב. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי
הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי

קריית גת היא עיר בדרום ארץ ישראל. בעיר מתגוררים, נכון לשנת תשפ"ה, 73,401 תושבים. בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-350 משפחות[1], והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר ורב הקהילה הינו הרב משה הבלין המכהן גם כן כמנהל וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר.

הרב זלמן טוביה הכהן אבעלסקי הינו החסיד חב"ד הראשון שהגיע לעיר. מיד עם הגעתו הקים בית ספר חב"ד לבנות בעיר, ובהמשך הקים גם כן תלמוד תורה לבנים. הרב יעקב פלס, ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר פעל לחיזוק היהדות והחסידות של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר כדי לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת תומכי תמימים בעיר. כדברי הרבי, חסידי חב"ד שהתמנו לתפקידים חינוכיים בישיבה ובשאר המוסדות, התגבשו לקהילה קטנה אשר הלכה וצמחה עם השנים וכיום גרים בה כ-350 משפחות חב"דיות.

התייסדות קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקמת המוסדות והקהילה הרב זלמן טוביה אבלסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ט יצא הרב זלמן טוביה אבלסקי, בהוראת הרבי, לקרית גת על מנת להקים בה מוסדות, ולייסד בה קהילה.

הרב אבלסקי הינו שליח הרבי הראשון שהגיע לעיר, מיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לבנות בעיר, עם כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרות ומאות מהם הפכו בעצמן לחסידות חב"ד מובהקות כולל גם ריבוי בוגרות שהפכו שומרי תורה ומצוות, הרב אבעלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו עם נתינת דוגמא לכל מנהלי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר החל כבית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל במשך כל השבוע כולל שבתות וחגים, הרב אבעלסקי הזמין את התלמידות יחד עם ההורים לשטח בית הספר בשבתות וחגים וכך קירב את כל המשפחה ליהדות ולחב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז ותלמוד תורה לבנים בשנת תשל"א. וכן ייסד את בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד בעיר. בית הספר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו".

הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.

בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").

עם השנים התפתחו המוסדות ברמה אדירה, ישיבות תומכי תמימים, תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, גנים ומעונות.

ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, בית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל ובית הכנסת כרמי ליובאוויטש.

מנהל המוסדות הרב וולפא[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח משה הבלין ששימש כראש הישיבה.

מנהל הגנים הרב לוין[עריכה | עריכת קוד מקור]

את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח גרשון דובער הלוי לוין עד לשנת הלימודים תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העירייה.

ישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

תומכי תמימים קריית גת (גדולה) (נקראת גם ישיבת בית דוד חב"ד) היא ישיבה ברשת הישיבות תומכי תמימים השוכנת בקריית גת. נוסדה בשנת תשי"ט על ידי הרבי באמצעות הרב יעקב פלס ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם חסידי חב"ד ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלוש מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים כיום קרוב ל-400 תלמידים.

התפתחות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנין הישיבה בעבר

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר קישינב על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת תשכ"ז נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. התוועדות ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד[2] במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפרים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת", ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב דב טייכמן, במסגרת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. כחבר הנהלה שימש הרב זלמן אבלסקי כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת תשכ"ב הושלם השלד. באביב שנת תשכ"ט הסתיימה בניית המבנה החדש, ובכ"ה באלול שנת תשכ"ט התקיימה חנוכת הבית. בשנת תשל"ג מונו להנהלת הישיבה הרב שלום דובער וולפא והרב גרשון לוין, והרב וולפא שימש מאז כמנהל הישיבה במשך עשרות שנים בהם הצמיח ופיתח את הישיבה, תוך גיוס תקציבים ותרומות בסכומי עתק, שהביאו לבניה ושגשוג. בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר. בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד. בשנת תש"נ, תוך כדי משבר כלכלי, עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב משה הבלין, שמונה למנהל במקביל לתפקידו כראש הישיבה.

כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה

בחודש אלול תשס"ט חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה. בחודש חשוון תשפ"ד נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, ובכ"ז טבת תשפ"ד נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר.

ישיבה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים קריית גת (קטנה)

ישיבה קטנה תומכי תמימים קריית גת היא ישיבת תומכי תמימים הפועלת בעיר, המהווה חלק מרשת הישיבות 'תומכי תמימים' ומסונפת לישיבת תות"ל המרכזית בלוד. כיום, הישיבה מונה כ-210 תלמידים.

בשנת תשמ"ג הגיעו לעיר קבוצת תמימים בשליחות הרבי על מנת לחזק את הישיבה. במסגרת שליחותם הביאו בחורים רבים מבתים שאינם חב"דיים והתקרבו ליהדות ולחסידות. חלקם אף הקימו בהמשך משפחות חסידיות ויצאו בעצמם לשליחות ברחבי העולם. לאורך השנים, הישיבה התפתחה תחת הנהגת צוות רחב של רבנים ומשפיעים, ובשנים האחרונות נבנה עבורה זאל מפואר ומבנה כיתות חדש כדי לתת מענה לגידול במספר התלמידים.

ישיבת בדרך תמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ישיבת בדרך תמים קרית גת

ישיבת בדרך תמימים היא ישיבה שהוקמה בעיר בשנת תשפ"ה במטרה לספק מסגרת תורנית ייחודית, המשלבת לימודי קודש עם מקצועות כגון כתיבת סת"ם. הישיבה פועלת ללא פנימייה.

חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום בער וולפא כיהן כראש רשימת חב"ד בקרית גת ובמקום השני ר' חיים שלום.

ר' חיים שלום כיהן כנציג חב"ד וסגן ראש העיר במשך מספר קדנציות[3]. נציג חב"ד בעיריית קרית גת ר' זלמן הכט כיהן כנציג קהילת חב"ד והישיבות בראשות הרב משה הבלין. בבחירות תשפ"ד שובץ במקום השני ברשימה יחד עם עוצמה יהודית שקבלה מנדט אחד ובתחילה לא נכנס למועצה, לאחר זמן לא ארוך מהבחירות התפטר נציג עוצמה יהודית מחברותו במועצה ור' זלמן הכט נכנס במקומו.

לקראת בחירות תשפ"ד הוחלט על שילוב של סיעת חב"ד, בסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי אך יומיים לפני החבירות הם הודיעו על הסרת תמיכתם ברשימה. לקראת חודש אב תשפ"ג ר' זלמן העכט נציג חב"ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר "שס"ג" והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בחודש חשון תשפ"ד[1].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: איך היא התייסדה?.

לראשות העיר חב"ד תמכה בראש העיר אבירם דהרי, והוא הפסיד בבחירות. לאחר זמן לא ארוך חב''ד הצליחה להפשיר את היחסים עם ראש העיר החדש מר כפיר סוויסה וכעת נמצאים ביחסים טובים, ראש העיר אף הגיע לכנס בוגרים שהתקיים בישיבה בפסח שני תשפ''ה.

ועד הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פתיחת ומטרת הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום חמישי י' תמוז תשפ"ג התקיים אירוע הקהל גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך האירוע הוקרן סרטון וידאו מיוחד הסוקר את הקהילה בשנים האחרונות ובסופו הושק הועד. [4].

מטרת הקמת הוועד בכללות הינה ליצור גוף מאחד לכלל בתי הכנסת ולעזור למשפחות זקוקות בקהילה.

חברי הוועד בהקמתו היו: ר' שלום דב בער גרונר, ר' מנחם מענדל כהן, ר' איל ימין, ר' יונתן רמון, ר' פרץ פרידמן, ר' ישראל נח בליניצקי, ר' רועי צנעני, ר' יעקב יוסף רסקין ועוד.

פעילויות הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדי שנה מארגן הועד התוועדות לכבוד י"א ניסן לכל הקהילה בבית כנסת חב"ד המרכזי ובשנת תשפ"ה התקיימה גם התוועדות לכבוד כ' מנחם אב.

בחול המועד סוכות תשפ"ד, יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר.

בערב חג הפסח תשפ"ד קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג.

לקראת חודש ניסן וחג הפסח החל לצאת בטאון חודשי הסוקר את מוסדות והיסטוריית הקהילה.

בשנת תשפ"ה בעקבות מחלה של אחד מחברי הקהילה יצא הוועד בקמפיין התרמה ארצי עבורו ובו גויסו מיליון שקלים[5].

בחירות לועד תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בז' כסלו תשפ"ה נערכו לראשונה בחירות לועד, בבחירות השתתפו 212 משפחות מהקהילה (מתוך כ-300 משפחות).

הבחירות התקיימו בברכת רב הקהילה ורב העיר הרב משה הבלין, וביוזמת חברי הקהילה[6]

הבחירות נערכו בפיקוח וועדת הבחירות: הרב מאיר מאירי, הרב יעקב סנגאווי והרב יעקב יוסף קופרמן.

שבעת החברים שנבחרו ברוב קולות (לפי אחוזי ההצבעה) הם:

הרב ישראל נח בליניצקי (185).

הרב פרץ פרידמן (182).

הרב אייל ימין (171).

הרב בערלה גרונר (בן הרב מנחם מענדל גרונר) (116).

הרב משה זקהיים (116).

הרב מנחם מענדל כהן (114).

הרב יעקב יוסף רסקין (105).

מפתח העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מפתח העיר
המפתח השני שנשלח אל הרבי

קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את מפתח העיר. ביוזמתם של הרב יעקב פלס והרב זלמן אבעלסקי, מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. בח"י אלול תשכ"ב נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב יעקב פלס, מייסד ישיבת חב"ד בעיר, במהלכה של ההתוועדות בליל ערב ראש השנה תשכ"ג, ניגש הרב פלס אל הרבי ומסר את מפתח העיר.

ספר תורה מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקריית גת, שהה בקיץ תשכ"א בארצות הברית, הרב זלמן אבלסקי, הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ליחידות אצל הרבי וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו לארץ הקודש כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

בט"ז באדר א' כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר בארץ הקודש ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"[7].

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר מתגוררות כ-300 משפחות חב"דיות.

שלוחים ובתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה הבלין עם ראש העיר אבירם דהרי בכינוס לכבוד י"א ניסן בעירייה

מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט.

מנכ"ל: שליח הרבי לקרית גת, הרב אהרון בוטבול.

  • בית חב"ד המרכזי - אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם/ מרכז אגרות קודש. משרדי המנכ"ל, שליח הרבי לקרית גת, הרב אהרון בוטבול.
  • בית חב"ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.
  • בית חב"ד רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב ראובן שניאורסון.
  • בית חב"ד רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
  • בית חב"ד רובע המגדים מנוהל ע"י השליח הרב אלישיב קפלון.
  • בית חב"ד רובע גליקסון מנוהל ע"י השלוחים הרב מנחם מענדל רייצס והרב ניסן פייזקוב.
  • בית חב"ד כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ.
  • חב"ד לנוער מנוהל ע"י השליח הרב יוראי ברימט.
  • בית חב"ד חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע"י השליח הרב שלמה וולפא.
  • בית חב"ד רובע צה"ל והסביבה מנוהל ע"י השליח הרב יעקב הכהן גינדי.
  • בית חב"ד שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע"י השליח הרב יוחאי מדליה.
  • בית חב"ד רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע"י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן.
  • חב"ד בעליה מנוהל ע"י השליח הרב ישראל גוטליב.
  • בית חב"ד רובע הפורצים מנוהל ע"י השליח הרב יעקב מויאל

בתי כנסת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית כנסת חב"ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב בית הכנסת: הרב יעקב סינגאוי
  • בית הכנסת "בית חב"ד המרכזי" בראשות השליח הרב שלמה בוטבול ובניהולו של השליח הרב אהרון בוטבול.
  • בית הכנסת "שערי גאולה", רב בית הכנסת: הרב מאיר מאירי.
  • בית כנסת חב"ד 'חידקל' - רב הקהילה: הרב משה הבלין.
  • בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים שחרית, מנחה וערבית לאנ"ש - בניהולו של הרב יצחק אלישביץ והרב שניאור ממו. רב בית הכנסת: הרב משה הבלין.
  • קהילת יהודי בוכרה בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים.
  • בית כנסת חב"ד "כרמי ליובאוויטש". הוקם ע"י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו"ת לשכונת כרמי גת.
  • בית כנסת ספריית החסידות - מבית מעייני ישראל מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב"ד. מנוהל ע"י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לשם ולתפארת - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' מנחם זיגלבוים, מבוגרי הישיבה. אלול, תשס"ט.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ערים שמסרו לרבי את מפתח העיר
אור עקיבאאילתבית דגןזכרון יעקבחדרהטבריהלודנוף הגלילניו הייבןנס ציונהצפתקריית ביאליקקריית גתקרית שמונהראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהשדרותמודיעין עילית

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית'
  2. סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי
  3. מנדי דיקשטיין חיים ושלום יוסיפו לך, שבועון קישור לשבועון בית משיח 1422 עמוד 30
  4. כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל ל"ג בעומר לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד)
  5. הקמפיין באתר חב"ד אינפו
  6. 212 משפחות בחרו: ועד חדש לקהילת חב"ד בקריית גת
  7. אגרות קודש חלק כ"ב אגרת ח'שפח
  8. ראו מכתב הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת