לדלג לתוכן

ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תווי הניגון כפי שהובאו בספר הניגונים

ניגון התעוררות רחמים רבים (או ניגון לר' מיכל מזלוטשוב) הוא ניגון של ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב. מקובל שהבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים".

ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות[1].

אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

כמו כן הניגון החב"די בני היכלא, בזמירות לסעודה שלישית, קיבל אדמו"ר הזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט.

באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".

חיבור ומהות הניגון

ר' מיכל היה מבחירי תלמידי הבעל שם טוב, באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: החלק הראשון מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, החלק השני מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו הבעש"ט, והחלק השלישי מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו[2].

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום בחב"ד[3].

ניגון זה הוא ניגון קפ"ג בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון כ"ב).

באחד הפעמים היה אדמו"ר הזקן בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב[4].

לפני פטירתו של הבעש"ט, ביקש מתלמידיו לשיר ניגון זה ובסופו הבטיח שכל מי שישיר את הניגון ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, הוא יצטרף לשירה יחד עימו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא.

דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"[5] ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל[6].

הניגון אצל הרבי

ימים ספורים לפני כ"ח סיון תש"א אדמו"ר הריי"צ ביקש בהתוועדות שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מאדמו"ר הרש"ב את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון [דרוש מקור].

וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו בכ"ח סיון תש"א שנערכה ביום חמישי ב' תמוז בזאל הקטן. במהלך ההתוועדות ניגן הרבי את הניגון.

כמו כן בהתוועדות ש"פ קרח של אדמו"ר הריי"צ, ביקש שינגנו את הניגון, והרבי ניגן אותו. [ריל"ג סיפר, שעד שמח"ת תש"ג לא ידעו החסידים שהרבי יודע ניגונים (לבד מדעם רבי'נס ניגון וכו' כידוע). ודבריו תמוהים מאד.]

במהלך השנים, התחלפו החסידים בבית חיינו, והזקנים שכן זכרו, לא היו מרבים לספר זכרונותיהם מימי קדם. באמצע שנות המ"מים, החלו החסידים לפעול בשטורעם סביב היו"ט החדש שנתגלה אז[7], כ"ח סיוון, עד כדי כך, שבשנת תשמ"ו כבר התקיימה התוועדות גדולה ב770 לרגל היום. בהתוועדות, הצליחו להוציא מכמה ,,זקנים" [שהיו אז כבני 60 לכל היותר..] וביניהם ר' יהודה לייב פוזנר, סיפורים רבים על ימי הבראשית -במחיצת הרבי, טרם היותו לנשיא הדור. סיפור זה, אודות הניגון של רי"מ מזלאטשאוו, הוא א' הסיפורים שסופרו אז, ונדפסו כתשורה מאותה התוועדות לשנה אחרת -תשמ"ז [מובן שהתשורה לא היתה נפוצה כל כך, אבל הסיפור כבר התפרסם ונדפס].

עקר פירסומו של הסיפור -מה שהביא את השטורעם אודותיו- הי' בשנת תנש"א, בשעה שחילק הרבי את "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה[8]. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית בזאל הגדול ניגן הרב ראובן מטוסוב את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-770, והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.

כמו כן, בי"א שבט תשל"ח השמיע החסיד ר' יעקב כץ משיקאגו לרבי הקלטה של ר' מיכאל דבורקין מנגן את הניגון, והרבי הורה [בהמשך, בחודש אד"ר] להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של ניחו"ח[9].

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת


הערות שוליים

  1. ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.
  2. ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.
  3. במבוא לניגון, בתחלת ספר הניגונים שם.
  4. אוצר סיפורי חב"ד (עמ' 44)
  5. שמואל א' פרק א, טו
  6. ספר השיחות תש"ג עמודים 170-169.
  7. ראה באריכות בערך הצלת הרבי והרבנית.
  8. סיפור ההתוועדות
  9. ראה עדכ"ז: יומן ר' מיכאל אהרן זליגסון [נדפס בכפר חב"ד גליון 605, יומן שבשיחו"ק הוצאה חדשה, יומן שבדברי משיח], התמים [מוסף בית משיח] גליון נז, ג' תמוז השתא.