גרשון מענדל גרליק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:02, 11 בדצמבר 2024 מאת שיע בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב גרשון מענדל גרליק בשנותיו האחרונות

הרב גרשון מענדל גרליק (ח' אייר תרצ"ב, 1932 - א' אדר תשפ"א, 2021) היה שליח הרבי ורב העיר מילאנו שבאיטליה, לשם נשלח בשנת תשי"ט. עמד בראשות מרכז רבני אירופה. בהתבטאות נדירה הגדירו הרבי כ"שליח שמחולל מהפכות". היוה סמל ודוגמה לחסיד מקושר בלב ונפש לרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גרליק (שני מימין) בצעירותו

נולד בח' אייר תרצ"ב בעיר יאלטה שבברית המועצות, להוריו הרב חיים מאיר ולאמו רבקה לאה.

התחנך בישיבות המחתרתיות. בשנות השואה גלה יחד עם משפחתו לאלמא אטא, שם הכיר את הרבנית חנה, ולאחר מכן גלו לטשקנט, ויצא בנס יחד עם משפחתו ביציאת רוסיה בתש"ו, אחרי תקופה במחנות הפליטים הגיעו לארץ הקודש, והיו מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד. שם למד בישיבות תומכי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.

בחצר הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת שבת מברכים חודש תמוז תשט"ו הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על התורה ועל העבודה במשך מספר שנים. שם קיבל קירובים גדולים מאת הרבי ואימו הרבנית חנה, ואף היה מבאי ביתה של הרבנית חיה מושקא (דבר נדיר בכלל ובמיוחד לבחור צעיר).

באותם שנים קיבל סמיכה לרבנות מאת הגאון הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מנטליק.

הרבי מסדר קידושין בחתונתו

בד' בתמוז תשח"י התחתן עם רעייתו בתיה בת הרב שלום פויזנר ב-770, וזכה שהרבי יסדר את הקידושין.

קירבה מיוחדת הייתה לו למשפחת בית הרב, ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה יחידויות בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים, מברקים ומענות הקשורים לפעילותו ועסקנותו ולחייו הפרטיים.

היציאה לשליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ראשון, י"א בכסלו תשי"ט יצא בשליחות הרבי לעיר מילאנו שבאיטליה. בשבת שלפני כן, שבת פרשת ויצא י' כסלו, באחת השיחות בהתוועדות דיבר הרבי על מעלת השליחות, והמעלה שנפעלת אצל השליח בזכות השליחות[1]. בין הדברים אמר הרבי: "צריך לידע, שכאשר נמצאים כאן, לא לוקחים עדיין את העצם של הרבי; את העצם של הרבי לוקחים כאשר הולכים בשליחותו, ודוקא למקום רחוק".

ביום ראשון נכנס הרב גרליק ליחידות אצל הרבי, בה קיבל הוראות והדרכות לשליחות, ולאחר היחידות נערך לו מעמד 'צאתכם לשלום' בו הגיעו חסידים רבים ללוותו (כיוון שהרב גרליק היה מראשוני השלוחים שנסעו למדינות רחוקות לשליחות, והיה זה חידוש גדול באותה תקופה). הרבי עצמו יצא והשתתף בליווי[2].

בהתוועדות חג הגאולה י"ט כסלו, כמה ימים לאחר שהגיע לאיטליה, ביקש הרבי שמי מקרובי משפחתו יבוא לומר 'לחיים' עבורו.

בתקופה בה התחיל בשליחותו הגיע הרב יעקב יהודה הכט לבקרו, ולאחר מכן סיפר בקראון הייטס על הצלחת פעולותיו בשליחות. בין הדברים תיאר גם את דירתו שבה היו שנים עשר חדרים. בהתוועדות פורים ניגש אחד המסובים ואמר לחיים לרבי וביקש ברכה עבור הרב גרליק ושליחותו, ובין הדברים אמר: "יש לו שם דירה בת שנים עשר חדרים"... הקהל צחק ואז הגיב הרבי ברצינות: "מה צוחקים? תמים - שכבר שלושה דורות תמים - ממה הוא מתפעל, ממה שיש למישהו שנים עשר חדרים?" אחר כך במהלך ההתוועדות, חזר הרבי כמה פעמים על המילים "שנים עשר חדרים"...

כמה חודשים לאחרי שיצא לשליחות דיבר עליו הרבי בהתוועדות באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו בהתוועדות והביאו כדוגמה ל"שליח שמחולל מהפכות"[3].

פעילותו בשליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות דידן נצח המרכזית בארגון התאחדות החסידים, לצד הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב שלמה זלמן לנדא

כאשר הגיע למילאנו החל לכהן כרב הקהילה האשכנזית, ולמעלה מ-50 שנה ניהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.

במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב איסר יהודה אונטרמן בתור רב ראשי עד סוף ימיו; הוצאת פסק דין הלכתי שמסקנתו שמבצע אנטבה היה נס משמים, כשיטתו של הרבי (ונגד טענותיהם של חסידי סאטמר באותה תקופה)[4].

במהלך שנות הל' יצאו יהודים רבים מברית המועצות ועברו דרך העיר לאדיספולי באיטליה. הרב גרליק, יחד עם עוד חסידי חב"ד, פעל רבות להפצת יהדות במקום, ובנו שם בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה ועוד. הרבי התייחס לפעילותו זו[5].

באחד מהיחידויות שלו אצל הרבי הוא התלונן לרבי שקשה לו בשליחות ענה לו הרבי שיקח חסיד של הרבי הריי"צ ויחקה אותו, החסיד הכי גדול שמצא הוא הרבי ולכן מאז הרב גרליק מחקה את הרבי.

פעילותו ברבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גרליק בהתוועדות בישיבת קיץ חיילי בית דוד, תשס"ט

קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל. כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב יחיאל יעקב וויינברג, הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב שמחה עלברג יו"ר אגודת הרבנים, וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועמדו עמו בקשר מתמיד.

הרב גרליק היה חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.

נסיעות לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גרליק עובר לפני הרבי

הרב גרליק היה ידוע בתשוקתו הגדולה להגיע לרבי כמה שיותר, ובמהלך השנים נסע לרבי ממקום שליחותו מאות פעמים. כמעט בכל השנים היה אצל הרבי בי"א ניסן[6], ובכ' אב.

באחת ההזדמנויות השתוקק מאוד לנסוע לרבי לחג הגאולה י"ב תמוז, אך לא היה באפשרותו, ולכן החליט לנסוע לנמל התעופה - לראות את המטוסים הממריאים אל הרבי... בנמל התעופה פגש גביר ששאל למעשיו, וכששמע שאין לו כרטיס הזמין לו כרטיס וכך נסע לרבי[7].

קבלת המלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז שיחת כ"ח ניסן תנש"א היה מראשי המעודדים של הפעילות בענין קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח[8].

בפסח שני תשנ"ב פנה במכתב תכני מנומק לידידיו השלוחים בבקשה להתאחד תחת דגל המשיח הכולל גם את זהותו של משיח, ענין שעליו שם הרבי דגש בשיחות מהתקופה האחרונה. וכמו כן בהתוועדיותיו ב-770 בשנים אלו עורר על העיסוק בענייני משיח וזהותו בשטורעם[9].

בשנת הקהל תשנ"ה הגיע לארץ הקודש כנואם אורח בכינוס הקהל הגדול בסינרמה בתל אביב, הכריז "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ובזה הסתכם כל נאומו[10].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר 61 שנים בהן שימש כשליח הרבי במילאנו, בשבת פרשת משפטים - שקלים, א' אדר תשפ"א נפטר והוא בגיל 88. ארונו עבר על יד 770 ומשם נסע לישראל לקבורה בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אברהם רייניץ, השליח שחולל מהפכה, קישור לשבועון בית משיח
  • מעולמו של שליח - אוצרו של הרב גרשון מענדל גרליק, סדרת כתבות בגליונות התמים תשס"ג-ד, גליונות כג-כח
  • ופרצת ימה וקדמה, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 34
  • הלב של השלוחים, גליון זכרון המוקדש להנצחתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1897 ו' אדר תשפ"א: הרב מיכאל טייב, יש לי את גרליק עמוד 10  •  מבית המלכות הרב גארליק שליט"א לקט מענות קודש שקיבל מהרבי, עמוד 11  •  הרב מנחם מרגולין, חייל על משמרתו עמוד 12  •  שלום מגידמן, נסיב מלכא, עמוד 14  •  שלמה ריזל, המכתב היומי, עמוד 27  •  הרב יעקב יצחק בידרמן, נפלאה אהבתך, עמוד 36  •  הרב משה מרינובסקי, הרבי רוצה שתיסע לאירופה, עמוד 39  •  חיים גיל, איטליה נפרדת, עמוד 50  •  ה'יישר כח' של הרבי, סיפורים מפי ר' גרשון מענדל, עמוד 62
  • הבית של הרבי במילאנו, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשפ"ב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיחת ש"פ ויצא תשי"ט.
  2. גיליון התמים גליון כה, ע' 14.
  3. שיחת י"ב תמוז תשי"ט
  4. אודות פרשת פסק הדין - ראה באריכות בגליון התמים גליון כו, ע' 19 ואילך.
  5. שיחת י"ט כסלו תשל"ז. ראו התמים גליון כו, ע' 22.
  6. התמים גליון כז, ע' 13.
  7. התמים גליון כג, ע' 17.
  8. על פי נאומו בכינוס היסוד של מטה משיח העולמי ד' אייר ותיעוד מאסיפות חברי המטה בט' אייר, תנש"א - פורסמו בתכנית 'ואביטה נפאות' לחודש אייר תשפ"ב (דקה 25:12 ואילך)
  9. עלון הזמן גרמא גל' מז (ע' 4)
  10. הנאום הקצר ביותר: מה אמר הרב גרליק בכינוס לקבל פני משיח?