משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול
כאן כתובים יעדים שבתכנון:
קישורים
- קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
- קישורים לשיעורים.
- להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
- להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד)[1].
- בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ.
בוצע
אישים
- הרב לוי יצחק הלפרין (נולד בשנת תש"מ) הוא שליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.
נולד בכפר חב"ד ב' לרב אהרון הלפרין ולשושנה רייזל.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים נתניה. בשנת תשע"ו נישא לביתו של הרב טרעגער, משמש כשליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.
- רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת תשכ"א) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, וכפעילת מסיבות שבת בכפר חב"ד ב',
נולדה בירושלים לרב טוביה בלוי ומרת חנה פרומט. בנעוריה למדה במוסדות בית חנה. נשאה את ר' אהרון הלפרין. משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
- הרב ניר דן הוא איש חסד ובעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.
נולד בחברון.
בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בני ברק וישיבת הבוכרים. לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.
כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.
משמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי בדבר מלכות בשלח לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר בפסוקי דזמרה וקדושה.
ר' נפתלי חייבין הוא איש חינוך ותיק תושב רחובות, שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.
תולדות חיים
נולד בתוחלת.
למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
לקראת שנת הלימודים תשל"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
עד לתשס"ד הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה).
- הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [2]
- [3] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
- DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
- הרב '''דב קוק''' (טבריה), לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד שער היחוד והאמונה וברכו שישתדך[2].
*שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'
*בן ארוש וידאו. 
בוצע
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. תעיזי. פיטסבורג. (בוצע חלקית) וינגורט, גולדברג. המבשר ג' תמוז, דייטש. (בוצע חלקית) ויקטור (נדחה). בן עמי. ש"מ.
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.
בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו[3].
בשבט תשע"ד השתתף בסיום הרמב"ם שנערך במרכז תפארת ניצוצות בקרית גת[4][5]. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.
הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.
ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
למד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).
נשא את רעייתו לבית ליפש.
אריק מרוזוב.
י"א ניסן מ"ד.
הרנטגן חב"ד.
ר' גרשון אלפרוביץ (ט' תשרי תרפ"ג - י' אלול תשנ"ט.) היה פקיד חברא קדישא בתל אביב
נולד במוסקבה שברוסיה לר' חיים משה ולמרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל.
למד בבחרותו בישיבות אחי תמימים ותורת אמת.
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה[6]
משפחתו
בנו, יוסף - [7]
הרב לוי יצחק קופצ'יק הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, פעיל במבצעי הרבי ובענייני גאולה ומשיח, ומשפיע בבית הכנסת לצעירים בכפר.
תולדות חיים
נולד לרב קלונימוס שליח הרבי בחדרה.
בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ולקראת שנת הלימודים תשנ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
נשא את בת הרב חיים שלמה רייניץ וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.
משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול תקנת הרמב"ם הוא עורך סיום והתוועדות בבית הכנסת בית מנחם, לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
נמנה על מארגני מניין תפילת המנחה בשבת בבית הכנסת בבניין 770, הוא אף עורך במקום פעילות מסיבות שבת ומעמד הבדלה למתפללים.
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר[8].
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא[9].
מאמרותיו
""ראה הקדוש ברוך הוא במשיחיסטים שהם מועטים עמד ופזרן בכל מקום""
"ליקוטי שיחות פרשיות - 'סיימו את הסדרה', הם לא מאמינים שהרבי יוציא עוד שיחות ה"י..."
האדמו"ר ממז'יבוז'
בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"[10].
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.
- ↑ אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
- ↑ מפי הרב יעקב מויאל, הרב משה מרינובסקי, הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2064 עמ' 32.
- ↑ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
- ↑ קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר
י"ד שבט תשע"ד
- ↑ מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.
- ↑ נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].
- ↑ נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
- ↑ על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
- ↑ מלבד השבת שלפני יום ג' בתמוז בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.
- ↑ הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.