אל תירא

אל תירא
אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשּׂאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹּא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל: וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט: אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ:
סידור אדמו"ר הזקן

את שלושת פסוקי "אל תירא" ואת הפסוק "אך צדיקים" אומרים בסיום כל תפילה משלושת תפילות היום.

טעם האמירה

בסיום התפילות, לאחר אמירת "עלינו לשבח" וקדיש יתום (בציבור), אומרים את שלושת הפסוקים "אל תירא.. עוצו עצה ותופר.. ועד זקנה אני הוא..". אמירת זו מבוססת על המסופר במדרש שלאחר גזירת המן, מרדכי הצדיק שאל תינוקות של בית רבן, מה למדתם היום? ואמר לו כל תינוק פסוק אחר משלושה פסוקים אלו, וכששמע מרדכי את הפסוקים האלו מפיהם שמח.

לאחר מכן אומרים את הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך", מפני שפסוק זה מבטא במילים "ישבו ישרים" את ההמתנה שלאחר התפילה. כפי שנאמר במשנה במסכת ברכות על חסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת לאחר התפילה.

הרבי עורר להתחזק באמירתו במיוחד בתקופה האחרונה שמצב העולם הולך ומידרדר ו"מלכויות מתגרות זו בזו" ומצב של היפך אהבת ישראל בין בני ישראל - נדרשת הבקשה של ("ועמך כולם צדיקים") "ישבו ישרים" באופן של מנוחה ושלווה, עד למפגש עם ("את פניך") הקב"ה - "פני האדון הוי'".