מבצע נרות שבת קודש

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

נרות שבת קודש

מבצע נרות שבת קודש (נש"ק) הוא אחד מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת תשל"ד.

במסגרת המבצע פועלים חסידי חב"ד לעידוד נשים ובנות מגיל 3 ומעלה להדליק נרות שבת בכל יום שישי. מטבע הדברים, עיקר העיסוק במבצע זה נעשה על ידי נשי ובנות חב"ד.

היסטוריה

בשנים קדמוניות היה נהוג בכמה מחצרות החסידים ואף במקומות נוספים שנשים מתחילות להדליק נרות כבר מגיל צעיר. כך לדוגמא היה נהוג בחצרות בעלז, באבוב, גור, ויזניץ, ואף בליטא בחצר וולוז'ין אצל רבי חיים מבריסק ועוד. .

רקע

לאחר דיווח בבטאון חב"ד על פעילות של נשות חב"ד בעפולה בחלוקת ערכות נש"ק, הרבי התחיל המבצע ואמר שכבר התחילו במקום אחד^{[דרוש מקור]}.

מבצע נש"ק פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.

תחילת המבצע

המבצע החל בפועל בשיחה אותה נשא הרבי בפני החסידים בכ"ד אלול תשל"ד, בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך.

לאור דברי הרבי, מדי יום שישי יוצאות נשים למרכזי קניות, לבתי-רפואה ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי הצניעות היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.

הרבי אף הורה שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות יום טוב.

במשך השנים הלכה והתרחבה הפצת הערכות, כאשר בארץ הקודש פועלת מחלקה מיוחדת בתוך ארגון נשי ובנות חב"ד הדואגת להפצת ערכות ממותגות ומסובסדות להקלה על קיום ההוראה, ולקיום מבצעי עידוד לבנות התיכון והסמינר לחלוקת הערכות, כאשר בשנת תשע"ט חולקו באמצעות הארגון בישראל בלבד מעל ל-1,200,000 ערכות (בנוסף לערכות המחולקות באופן פרטי, ועל ידי ארגונים חב"דיים אחרים).

מדברי הרבי בנוגע למבצע

קופסת גפרורים שהעניק הרבי למרת אסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)

פמוט שלישי
מענה הרבי למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון צבאות השם צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: כמדובר כ"פ [כמה פעמים] כדאי להוסיף נר קטן ג [שלישי] בין ב' הנרות או מצידם. אזכיר עה"צ [על הציון] שיהא בהצלחה
ליקוט מענות קודש תשמ"ה

הרבי מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, רוחנית וגשמית, כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות.

פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת השכינה בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.

וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת צדקה לפני הדלקת הנרות, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת צדקה קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה.

יש לעשות את המצווה בשמחה ובטוב לבב, וכאמור בזוהר הקדוש בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".

הרבי ציין כי המנהג הוא שהבת מדליקה את הנרות לפני האמא, והקטנות לפני הגדולות, זאת על מנת שהאמא והאחות הגדולה יוכלו להשגיח על הבת הקטנה שההדלקה תהיה כשורה וכנדרש.

אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים.

מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, חלה - כשרות האכילה ושתיה, נדה - טהרת המשפחה, והדלקת הנר. - נרות שבת קודש ויום טוב.

זמן התחלת ההדלקה

נהוג שבנות מתחילות להדליק מאז שמבינות את משמעות הדלקת הנר, והפעם הראשונה שמדליקות היא בחג הראשון שהדבר מתאפשר, וזאת על מנת שתוכל לכוון באמירת ברכת שהחיינו של החג גם על התחלת ההדלקה.

כאשר הרב חיים שלום סגל נכנס עם רעייתו ובתו הגדולה ליחידות התעניין הרבי בנוגע לגיל הילדה, וכשהשיבו שהיא בגיל שנה וחצי, אמר הרבי שתתחיל להדליק לערך עוד חצי שנה. כשהשיבו ההורים שהחלו להדליק עמה כבר בשבת הראשונה לאחר שהרבי יצא בהכרזה על 'מבצע נש"ק', הביע הרבי שביעות רצון.

פמוטות

הרב יעקב לנדא העיד כי מנהג חסידי חב"ד היה שלא לקחת פמוטות עם בסיס מרובע אלא פמוטות עם בסיס עגול דווקא, כיוון שאלה עם הבסיס המרובע מקורם בכנסיות של הנוצרים. לפועל, לא ראינו שאנ"ש מקפידים על כך.

בראשית המבצע התמודדו הפעילות עם הצורך להזכיר לבנות מידי שבוע כי עליהן להדליק את הנרות לקראת שבת. בתור פתרון, הועלתה הצעה לחלק פמוטים פשוטים לכל אשה שמקבלת על עצמה להדליק נרות שבת, וכך הפמוט עצמו יהווה תזכורת. לצורך כך הכניסו מנהלי המבצע לרבי חמש דוגמאות שונות של פמוטים, והרבי הורה לשלב בין כמה מהן.

לקראת ההתוועדות לרגל י"ב תמוז תשל"ה שנערכה פחות משנה מאז שהרבי הכריז על המבצע, ביקש הרבי להביא להתוועדות פמוט לדוגמא, ואכן החסידים דאגו להביא להתוועדות את אחד מהפמוטות מצופה בזהב טהור, עליו נחרטה הקדשה מיוחדת בצירוף מספר הפמוט מאז תחילת המבצע - 245,001.

יוזמות בקשר למבצע נש"ק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מיד לאחר הכרזת הרבי על המבצע, החלו חסידים בערים שונות ברחבי הארץ והעולם לצאת מידי ערב שבת עם רכבים מעוטרים ורמקולים להכריז על זמני ההדלקה. כך לדוגמא בלוד מתמידים בכך כבר למעלה מ-40 שנה ברציפות הרב משה ברונפמן והרב שמעון דדון, במגדל העמק - הרב משה ברדוגו, וחסידים נוספים.

אריזות של מרכז ההפצה ממש לחלוקת נרות שבת קודש

תחינה בשעת ההדלקה

אצל נשות ישראל מקובל להתפלל לאחר הדלקת הנרות, כשהן מליטות את הפנים בכפיהן.

מנהג זה הוא רק בהדלקת נרות שבת אך לא בהדלקת נרות חג.

בחלק מקהילות ישראל נהגו להתפלל בנוסח מיוחד ולומר תחינה לפני ואחרי הדלקת נרות, ואדמו"ר הריי"צ אף שיבח מנהג זה, אך כאשר שאלו על כך את הרבי השיב: "לא שמעתי לא הן ולא לאו ולא ראיתי בבית הרב תפילת בקשה להדלקת הנרות ולכן לדעתי לא יתערב בזה".

לקריאה נוספת

• נרות שבת קודש - כתבי יד קודש, במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 16
• הדלקת נרות שבת, הרב מאיר אשכנזי במדור 'הלכה עם טעם' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג
• ממה עשוי נר שבת?, שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג  •  מקום הדלקת נרות שבת, גליון 623 פרשת תולדות
• קונטרס נרות שבת קודש, [יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי] ביאור תוכן מצוות הדלקת נרות שבת קודש... בירור מקיף בענין הדלקתה ע"י בנות ישראל שלפני עונת הנישואין, לאור ההלכה והמנהג. מאת הרב שלום דובער לוין, חלק א. https://hebrewbooks.org/23929
• קונטרס נרות שבת קודש, חלק ב, מאת הרב שלום דובער לוין, זמני הדלקת נרות שבת קודש לפי דעת אדמו"ר הזקן: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23859&st=&pgnum=2

קישורים חיצוניים

• בטאון פעילי חב"ד גליון 6 - אלול תשע"ד - עלון נושא המוקדש לעידוד העיסוק במצב נש"ק
• סקירה מקיפה לרגל מלאת ארבעים שנה למבצע נש"ק, תשורה משמחת בר המצוה של משפחת קולסקי, ר"ח אלול תשע"ד
• להאיר את העולם, סקירה צבעונית ומקיפה על המבצע, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 17
• אור בעולם, בתוך מדור 'פנימיות המנהגים' בגיליון פנימיות ערב י"א ניסן ה'תש"פ
• אסתר שטרנברג (אשת הרב מנחם נחום שטרנברג), "מאה שנות אור", הסיפור שלי 400, JEM, י"ט שבט תשפ"ג
• הרב מאיר אשכנזי, למה בכלל מדליקים נרות ולא מספיק אור החשמל?  •  היכן להניח את נרות השבת וכמה זמן צריכים שידלקו?  •  האם צריך להדליק את כל נרות השבת בגפרור אחד?  •  איזה בקשות האישה צריכה לבקש בהדלקת נרות שבת?
• הרב יהודה לייב נחמנסון, קנס לאיש או רווקה ששכחו להדליק נרות שבת קודש, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 53
• הלכות הדלקת נרות שבת, בתוך קובץ 'תורת השליחות' י"א ניסן תשפ"ד עמוד 101
• משה קורנוויץ, הדלקת נרות שבת על ידי בחורי ישיבה, בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 40