יהדות ספרד
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש.
רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, ועוד.
אחדות בין אשכנזים לספרדים
.jpg)
קיימים שינויים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות לפי מוצא, אך בחסידות חב"ד מודגש העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.
שליחות בקרב יהדות ספרד
אדמו"ר הרש"ב שלח שלוחים לאוזבקיסטן, קווקז וגרוזיה ובהם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה - לקהילות בוכרה, הרב שמריהו ששונקין לגרוזיה וקווקז, הרב שמואל לויטין לגרוזיה, הרב אברהם לוי סלוין לגרוזיה ועוד.
אדמו"ר הריי"צ המשיך לפתח את השליחות אצל יהודים ספרדים ברחבי רוסיה הגדולה ובהם את הרב שמחה גורודצקי לסמרקנד[1].
זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:
על יסוד דברים אלה החלה העבודה החינוכית של חיזוק התורה במדינות אפריקה הצפונית: מרוקו וכעבור עשור בתוניס.
| ערך מורחב – מרוקו |
הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:
זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות
— אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.
הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[2].
רבני הספרדים
הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו:
- רבי מאיר ועקנין רב העיר טבריה
- רבי דוד עובדיה במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים
- רבי יוסף משאש רב העיר חיפה
- רבי יהושע מאמאן זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים סאפי וצפרו במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים
- רבי שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים
- רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק
- רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום ועוד ספרים רבים
- רבי משה בן טוב מכונה צדיק רואה המזוזות מבאר שבע-ירושלים וראש מוסדות דור ודור בירושלים
- רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים
- רבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלים.
כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון:
- רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף
- רבי יהודה צדקא ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל כף החיים
- רבי עובדיה יוסף הראשון לציון
- בנו הגדול רבי יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים
- רבי יצחק יוסף הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה ילקוט יוסף ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף)
- רבי יצחק כדורי זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית המצליחה קדושת יצחק ו' כרכים
- רבי חיים דוד הלוי רב תל אביב יפו מחבר הספר המצליח קיצור שולחן ערוך (הלוי)
- רבי מרדכי אליהו הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה)
- רבי אליהו בקשי דורון הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף)
- רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח)).
- רבי יצחק אביחצירא מכונה הבבא חאקי רב רמלה לוד
- אחיו רבי ישראל אבוחצירא מכונה הבבא סאלי ומכונה היש"א ברכה מנתיבות
- בני הבבא סאלי; רבי ברוך אבוחצירא מנתיבות מכונה הבבא ברוך ואחיו הגדול רבי מאיר שלום אבוחצירא מכונה הבבא מאיר מאשדוד,
- נכדי הבבא סאלי רבי אלעזר אבוחצירא מכונה הבבא אלעזר מבאר שבע שבדרום
- אחיו הצעיר רבי דוד חי אבוחצירא מנהריה שבצפון
הרב מאיר מאזוז בענין זה:
"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים".."[3]
לקריאה נוספת
- הרב נפתלי צבי גוטליב, שליחים בבוכרה, גרוזיה וקווקז
- הרב שניאור זלמן ברגר נודע בשיעורים
- הרב שמריהו ששונקין זכרונותי
- הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
- הרב שמעון בן יצחק רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, האות והמופת שני חלקים[4].
- אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, מאת הרב אברהם אלאשוילי, בנו של חכם רבי רפאל אלאשוילי, מוסדות ואירגון תפארת רפאל והרב זושא וולף.
- הרב שניאור זלמן ברגר, דרך כוכב מיעקב, תולדות חייו של הרב יעקב ישראל מזרחי עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, חודש מנחם אב תשע"ח.
- הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
- הרב שבתאי ווינטראוב האיר פני המזרח - מסכת הקשרים של הרבי נשיא דורנו עם סידנא באבא סאלי ובנו הבאבא מאיר וגדולי רבני המזרח
הערות שוליים
- ↑ ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד
- ↑ אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
- ↑ שמן ששון מחבריך.
- ↑ סקירה על הספר.