ברכת התורה שבקריאת התורה
כאשר קוראים בתורה, מברך העולה שני ברכות, אחת לפניה ואחת לאחריה.
שני ברכות אלו רומזים על שני מדרגות שונות.
קודם קריאת התורה אומר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן כו'. ברכה זו מברכים על הענין של קבלת התורה שהוא מצד המשפיע, שבחר בכנסת ישראל, ורצה ליתן להם התורה הקדומה שבעצמותו ממש, ואז דוקא יכולה כל נשמה פרטית לקרוא באותיות תורה שבכתב ושבעל פה, לידבק נפשו באות המיוחד, לשרש נשמתו למעלה בעצמות.
ואחר קריאתו, שקבל שפע חיות נשמתו מאותיות התורה, מברך אשר נתן לנו כו', שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו, והוא מ"ש וחיי עולם כבר נטע בתוכנו, שזהו ענין קבלת התורה שנתקבל בהם להיות בחינת כלי, בית קיבול ממש לתורה, שזהו מצד שרש בחינת המקבל - שיכול להיות כלי קבול.
ועל אף שגם זה שנעשה בחינת כלי בית קבול הוא בא מכח המשפיע שנטע בתוכנו כו', וע"כ מברך שנית נותן התורה - שהוא זה שעושה זאת שיוכל לבא במקבלים, מכל מקום שונה נתינה זו שהיא במקבל, מאשר נתינה ראשונה הוא עצם השפע דתורה.