אוהל אדמו"ר הריי"צ

פנים ציון אדמו"ר הריי"צ

הרבי בכניסה לאוהל מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ

ציון אדמו"ר הריי"צ (מכונה האוהל) הינו מקום
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.

הוועד לבנין האוהל

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.

מכתב תודה שקיבל הרב יצחק יעקב קאוואלסקי בחודש תשרי תשי"א. המכתב נחתם על ידי הועד בו הוא מודה על תרומה של 18 דולר לטובת בניית האוהל

בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.

יו"ר הועד היה הרב שמואל לויטין וחבריו היו: הרב ניסן טלושקין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב אליהו סימפסון, הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב משה דובער ריבקין, הרב ירחמיאל בנימינסון והרב משה לייב רודשטיין.

האוהל

הרבי נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד חלוקת הדולרים, בימי שני וחמישי), בערבי ראש חודש ובימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא הרבי את הפ"נים ורבים מהמכתבים שקיבל.

כן פקד הרבי את האוהל בהושענא רבה תש"נ, וערבי שבתות.

האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.

במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את הרבי בעת ששהה במקום, החדר נשרף בחודש אדר שני תשנ"ב.

בשנת תשנ"ד נבנה בסמוך בית אהל חב"ד ליובאוויטש לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' חיים ברוך הלברשטם, לאחריו עבר לניהול ר' אבא רפסון.

רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, ג' תמוז, בערב ראש השנה ובערב ראש חודש.

הרבי והאוהל

במקרים רבים כתב הרבי בתגובה לבקשות ברכה ועוד, שהוא יזכיר את העניין בעת שהותו ב'אוהל' בלשון: "אזכיר על הציון". על מעלת האוהל וההשתטחות בו דיבר הרבי רבות ומהם: בשיחת יו"ד שבט תשי"ד ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו בארץ ישראל. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".

באחת השיחות אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה".

הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.

הרב שלמה גורן סיפר שהרבי אמר לו שמהאוהל ל-770 יש מעין פרוזדור ולכן נסיעותיו לאוהל אינם נחשבות כיציאה מ770, כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.

עם זאת, ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא להפוך את המקום ל'מקום קבוע'. הרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפילו ברז לנטילת ידיים, אלא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770, כמו כן הרבי שלל הצעות של הקמת מבנים או בתי תפילה ליד האוהל^{[דרוש מקור]}.

בחודש מנחם אב תשנ"ג, שאל אחד הרופאים את הרבי האם כשישתפר המצב ימשיך לנסוע לאוהל, והרבי השיב בחיוב.

מנהגי ההשתטחות

מכתב הרבי בו כותב: "יש להבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דמבקרים בבית הקברות בשבת קודש"

את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.

א. נוקשים בדלת האוהל שלוש פעמים בטרם הכניסה.

ב. באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.

ג. נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.

ד. אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).

ה. נהוג לקרוע את המכתב ולהניחו על הציון.

ו. אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל, כשנכנסים לאוהל בלילה לא אוכלים מהשקיעה. אך שותים (בדווקא).

ועל דרך זה הורה הרבי למזכירו ר' בנימין קליין.

אזכיר על הציון

"אזכיר עה"צ [=על הציון]" בכתב יד קודשו של הרבי במענה לבקשת ברכה שבמכתב

המענה הרגיל ביותר של הרבי לבקשות ידיעות ושאלות שקיבל היה שיזכיר זאת על הציון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. במענות קודש היה הנוסח בדרך כלל: "אזכיר על הציון", כשלעיתים מוסיף "בלי נדר". באגרות קודש היה כותב תוכן זה בלשונות שונים בתוכן זה. גם בחלוקת הדולרים ענה הרבי כמה פעמים בתשובה לבקשות ברכה שמנהגו להזכיר הכל על הציון, ושמכבר הודיע שזוהי תשובתו ותגובתו למכתבי הפונים.

לפעמים, ובמיוחד בשנים הראשונות, היה הרבי מבשר בתשובתו לכותב המכתב שהוא אכן הזכיר אותו על הציון ולעיתים אף פירט את התאריך המדוייק בו הייתה ההזכרה. אולם ברוב הפעמים היה מסתפק בהודעתו על כך מראש שיזכיר על הציון, ובשנים המאוחרות הודיע על כך כמה פעמים באופן כללי בשיחות הקודש.

משמעות התשובה

מסופר כי לאחר שענה הרבי ליהודי מקראון הייטס שהיה זקוק לברכה לביתו שחלתה, בנוסה זה, פנה היהודי למשב"ק שלום בער גנזבורג ודרש שהרבי יבטיח שהיא תבריא. כאשר העביר גנזבורג את הדברים לרבי, השיב הרבי: "אזכיר על הציון היא אינה ברכה? תאמר לו שהיא תהיה כלה יפה".

כך גם בתקופה שישיבת תומכי תמימים קריית גת הייתה נתונה בחובות גדולים והנהלתה עמדה תחת לחצים שיתפה הנהלת הישיבה את הרבי בכל הצעדים ותמיד התשובה הייתה: "אזכיר על הציון". בשלב מסויים חש ראש הישיבה הרב משה הבלין חלישות הדעת וכתב לרבי שאינו מרגיש עידוד מצד הרבי למצבם. בתגובה כתב הרבי: "עניתי כבר כמה וכמה פעמים 'אזכיר על הציון'. ישאל רבני אנ"ש, היש עידוד גדול מזה?".

בחורף תש"נ ענה הרבי לאחד מאנ"ש שהתעתד לנסוע עם רעייתו לרוסיה וציין שעדיין לא קיבל שום ברכה מהרבי לנסיעה וגם כשעבר בחלוקת הדולרים ביום ראשון לא קיבל ברכה על כך: "כמה פעמים צריכים לומר לו שאזכיר עה"צ שלדעתו יהיה זה ברכה?".

בערב יום כיפור תנש"א כתב הרבי לרב מנחם מענדל גרונר, במענה למכתבו בו כתב שמהסס אודות להתנהלות מסויימת שננקטה בקשר לישיבת תומכי תמימים קרית גת - התנהלות שדווח עליה לרבי כשהרבי משיב רק ב"אזכיר על הציון") - האם אכן זה לרצונו של הרבי כשהוא כותב שאם זה לא לרצון אזי אין לו כל חלק בזה (תוכן): "כמדומה שכבר עניתי, אזכיר על הציון, ומה זאת אומרת אזכיר על הציון? שמבקשים ברכה".

עם זאת במענה מקיץ תש"נ בקשר לשליח הרב שבתי סלבטיצקי, שהיו שרצו להשיג את גבולו כשמי שהשיג את גבולו הבין ממענה הרבי "אזכיר עה"צ" שיש לו הסכמה – הרבי סימן את המילים "שיש לו הסכמה", וכתב: "זה ארבעים שנה שאני עונה אזכיר על הציון, והפירוש בזה, אזכיר עה"צ ותו לא!!".

הזכרה בציון גם בלא קריאת כל המכתב

בשנים המאוחרות, בשתי הזדמנויות בהם הגיעו יחדיו ריבוי עצום של מכתבים, הודיע הרבי בשיחה שלא יהיה לו פנאי לקרוא את כל המכתבים אלא רק יניחם וימסרם על הציון.

במענה מחודש חשוון תשמ"ז על הדו"ח מכינוס השלוחים בדרום אמריקה כתב הרבי שגם באופן כזה זוהי הזכרה על הציון וביאר זאת במשל ממחשב: "נתקבל ותשואות חן ואזכיר על הציון. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר בשלימותה ובכל הפרטים כפסק דין תורת אמת. להקל ההבנה גם לאלו וכו' הראו דוקא בזמנינו דוגמא בולטת ושעל פיה עושים בפועל ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו בדומם – ביכולת בני אדם לפעול כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע כמימרא יודעים כל המסקנות ופסק דין לפועל ממש. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה כפשוט ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, להבדיל באין ערוך".

הזכרה בציון גם בלי לצאת מ-770

הרב שלום מענדל סימפסון מזכיר הרבי סיפר שפעם צלצל אחד מאנ"ש למזכירות וביקש שאכניס לרבי בקשת ברכה דחופה לחולה, ומיד לאחר שהכניס הוא את הפתק הוציא הרבי מענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה שעות, קיבל המזכיר טלפון נוסף עם עדכון שמצבו של החולה השתפר. שוב הכניס הוא פתק לרבי, ולהפתעתו קיבלתי את המענה הבא: "אזכירו עוד הפעם על הציון". זאת למרות שמאז המענה הקודם לא יצא הרבי מחדרו, מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון, וכפי שהסיק המזכיר בספרו זאת: "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון". קיימים סיפורים דומים נוספים המבטאים תוכן זה.

גם לאחרי כ"ז אדר ראשון תשנ"ב השיב הרבי בנוסח: "אזכיר על הציון".

ראו גם

• אוהל (קבר הצדיק)

לקריאה נוספת

• התקשרות אמיתית לנשיא הדור, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1893 עמוד 36
• וישאירום שם ברשותו, סקירה על הביטוי השגור אצל הרבי 'אזכיר על הציון', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 37

קישורים חיצוניים

• וידאו מהרבי באוהל (12:45)
• כשהרבי ביקר באוהל...
• כך נבנה החדרון עבור הרבי באהל הקדוש • כתבה מרתקת
• ככה נבנה האוהל: הבנייה התעכבה, עד שהחסידים הקימו ועד
• רבי לילדים: נְסִיעָה לָאֹהֶל
• הרבי מעתיר בתפילה באוהל הק', גלריה