יהודה יהושע צדקה
| רבי יהודה יהושע צדקה | |
|---|---|
[[קובץ: ראש ישיבת "פורת יוסף" | |
| לידה | ג' בשבט תר"ע |
| פטירה | י"ב בחשוון תשנ"ב |
| מקום פעילות | י |
| השתייכות | עדות המזרח |
| רבותיו | רבי עזרא עטייה |
| תלמידיו | הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה יוסף, ועוד. |
| חיבוריו | "קול יהודה" |
הרב יהודה יהושע צדקה (ג' בשבט תר"ע - י"ב בחשוון תשנ"ב) היה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה בירושלים, עמד בקשרים עם הרבי ועם חסידות חב"ד.
תולדות חיים
נולד בג' בשבט שנת תר"ע בירושלים לרב שאול ולמרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים מבגדד הבן איש חי. נקרא "יהודה" על שם סבו רבי יהודה סומך מבגדד ואת השם "יהושע" הוסיפו לו על פי חלום של אמו. בילדותו למד בתלמוד תורה "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף".
בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.
במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת תרצ"ז מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת תש"ל מונה לראש הישיבה.
בשנת תשל"ט נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר לבית מימון סודרי - שמש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים. נפטרה ביום י"ד באדר תשס"ז.
הרב צדקה היה גאון בנגלה ובנסתר, עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם עובד ה' בתפילה בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.
במוצאי שבת י"ב בחשוון שנת תשנ"ב, נפטר.
קשריו עם הרבי
הרב צדקה העריץ את הרבי כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "מיהו יהודי" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"[1]. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד בירושלים; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, בסיומי הרמב"ם, בתהלוכות ל"ג בעומר לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי הליקוטי שיחות של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם[2].
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת תשמ"ב, שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי.
בכ"ג באדר ב' שנת תשמ"ד שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי.
הרב צדקה תמך בתקנת לימוד הרמב"ם של הרבי. לקראת סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה כתב: "חזקו ואמצו, זכות הרמב"ם תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל". בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים אמר בנאומו שמאז ימי הרמב"ם, מעטים הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו סיום הרמב"ם. הרב צדקה השתתף גם בסיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו בירושלים[3].
בשנת תשמ"ו נערכה בעיר נתיבות חגיגת סיום ספר תורה לזכרו של הבאבא סאלי. במהלך החגיגה בירך את הקהל שזכותו של הבאבא סאלי ושל יבדלח"ט הרבי תעמוד לעם ישראל.
בראש חודש כסלו שנת תשמ"ח נערכה בירושלים חגיגת עשור לראש חודש כסלו תשל"ח, הרב צדקה שלח מכתב למעמד.
ביום ט"ו בכסלו שנת תשמ"ח נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב מנחם בן ציון וילהלם שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.
בשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא שניאורסון, שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי. ביום כ"ז בשבט במהלך ה"שבעה" על רבנית, נערך כינוס "הקהל" של רבני ארץ הקודש בירושלים, בו נאם הרב צדקה.
מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי הרב וילהלם מכתב אל הרבי.
בשנת תנש"א כתב מאמר תורני עבור שבועון כפר חב"ד[4], בו כתב גם על סדרת הלקוטי שיחות. בספרו "קול יהודה" כשהוא מציין לדברי הרבי וכותב: "עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה".
ביום ו' בחשוון תשנ"ב בעת ביקור תלמידו ואחיינו, הרב מרדכי אליהו, אצל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: "יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה".
משפחתו
נשא בזיווג ראשון לאשה את הרבנית פהימה לבית בטאט.
- בניו
- הרב משה צדקה מירושלים - ממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף גאולה, מתגורר בשכונת שמואל הנביא ירושלים.
- הרב דוד צדקה - רבה של פרדס חנה - כרכור.
- הרב אליהו צדקה - ראש כולל "דורשי תורה" ברמת גן.
- הרב שאול צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
- הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
- חתניו
- הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית.
- הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש כולל בירושלים.
בזיווג שני נשא לאשה את הרבנית תמר אסודרי בתו של המשמש הקודש בישיבת פורת יוסף בירושלים העתיקה רבי מיימון אסודרי.
ספריו
- "קול יהודה" - דרושים על פרשות השבוע, חידושים על הש"ס ומאמרים.
- הגדה של פסח קול יהודה במבוא.
לקריאה נוספת
א. ספר הגדה של פסח - קול יהודה עם מבוא (מהדורת חדד).
- ב. תיעוד נדיר: הרב יהודה צדקה בתמונות נדירות באתר כיכר השבת.
- ג. וזאת ליהודה (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.
- ד. מליצי יושר - ספר אנציקלופדיה (עמ' 82, ואילך), תשס"ב-תשס"ג, באוצר החכמה מאת ר' אברהם א. סופר מירושלים (שאר בשר להרב יהודה צדקה) ב"ר יעקב ח. סופר מירושלים.
- ה. קול יהודה - הקדמת רבי יהודה צדקא, באוצר החכמה, הספריה הלאומית.
- ו. נר יהודה - ספר מאת ר' יעקב ח. סופר מירושלים (שאר בשר להרב יהודה צדקה) ב"ר יצחק ש. סופר מירושלים, בקונטרס "יהודה יעלה", נר יהודה, תשנ"ב, באוצר החכמה.
- ז. קונטרס אלון בכות - עם עובדות והנהגות.
- ח. האיר המזרח - ספר מאת ר' גדעון גילקרוב מירושלים.
- ט. ר' שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 113-117.
י. אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של הרב צדקה
הערות שוליים
- ↑ יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ושמואל אלעזר הלפרין.
- ↑ את הקונטרסים הביא לו הרב מנחם בן ציון וילהלם מירושלים.
- ↑ נאומו הודפס בספר "מקדש מלך" ע' 39.
- ↑ גיליון מחודש אייר