חסידות קרלין
חסידות קרלין נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד המגיד ממזריטש. היא אחת החצרות הוותיקות בתנועת החסידות. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת קרלין-סטולין, בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום פינסק-קרלין ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד.
תולדות חסידות קרלין
רבי שלמה מקרלין, נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כאדמו"ר לחסידות קרלין עשרים שנה.
| ערכים מורחבים – אהרן הגדול מקרלין, שלמה מקרלין |
רבי אשר מקרלין, בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי אשר הראשון את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה סטולין בדרום בלארוס, ובשנת תק"ע שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-כ"ו בתשרי תקפ"ז.
את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי אברהם אלימלך מקרלין. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש לתורה ולפרקי אבות ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-י"ז בסיוון בשנת תרל"ב.
לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי אשר פרלוב מסטולין שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת תרל"ג בט"ו באב. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל, שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו בראש השנה תרפ"ב.
רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי משה כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי אברהם אלימלך כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק.
השואה והשפעתה על החסידות
לפני השואה היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, בצפת היה בית כנסת שאותו בנה הרב דוד בידרמן מלעלוב גם בעיר טבריה שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם בית כנסת ששימש מקודם לדירה להרב מנחם מנדל מויטבסק שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו בירושלים ותל אביב. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי אברהם אלימלך מקרלין, מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו ישיבות בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב יהושע העשיל הלטובסקי כראש ישיבה, אולם בשנת ת"ש הוקם ישיבה שנייה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב משה הולצברג לראש ישיבה, ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין.
בשואה נספו האדמו"רים ושאר האחים, האח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמו"רי קרלין יותר מחמשת אחיו.
רבי יוחנן מקרלין
רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר השואה עלה לארץ ישראל ב-כ"ג באייר תש"ו. בשנת תש"ח עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. הוא רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת שתפעל תחת מרותו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "בית ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.
בשנת תשי"ד ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר ראש השנה תשט"ו, אז שב לארצות הברית ונפטר שם בכ"א בכסלו תשט"ז והוא בן 56. רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה בארצות הברית ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים:
- רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין.
- רבי יוחנן שוחט מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך שוחט מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו"רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו"ר, ונקרא בשם האדמו"ר מלוצק שבחסידות קרלין.
המשך השושלת
אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו"ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו"ר. בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'.
חב"ד וקרלין
הרבי הריי"צ והינוקא מסטולין
ר' זעליג סלונים סיפר, שהיה באוטווצק אצל הרבי הריי"צ, וראה את אחד מבניו של הינוקא מסטולין (אדמו"ר ר' ישראל) מגיע לאדמו"ר הריי"צ. כאשר יצא מהיחידות, ביקש מאדמו"ר הריי"צ שיברך את חסידיו שבאו איתו.
כעבור כמה שנים שוב פגש ר' זעליג את האדמו"ר הנ"ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות היחידות אצל הרבי הריי"צ, וסיפר שלאחר הסתלקות הרבי הרש"ב, אמר אביו הינוקא שיסעו לרבי הריי"צ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שפעם נסע הינוקא בעצמו להרים, וגם הרבי הריי"צ היה שם, וזה היה טרם נשיאותו. וכאשר ראה הינוקא את הדרת פניו של הרבי הריי"צ - נזדעזע כולו.
הרבי ורבי ברוך מקרלין
בשנת תשמ"ח ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית חיה מושקא. תיאור הפגישה באתר הגאולה: הרבי פתח ואמר שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא ואמר שזו הפתיחה שלי. האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית היתה. בתחילה הרבי ענה לו שהוא לא רגיל לספור אבל היות ושאל אמר שבאדר היא תהי' בת פ"ז. הוא שאל ממה קרה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל שוב והרבי אמר שזה היה ענין פנימי, ובכלל ההסתלקות של צדיקים זה ענין פנימי למעלה וכו'.
שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד סיום הרמב"ם תשס"ג.[1]
בשנת תשס"ו בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו"ר מקרלין-סטולין ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של המשפיע ר' שמואל לויטין שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד הרמב"ם הולך ומתחזק.[2]
מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, "בכל זאת, על פי מה שנאמר 'חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור"[3].
גלריית תמונות
-
רבי ישראל מסטולין
-
רבי אשר מסטולין
-
רבי יעקב חיים מדיטרויט
-
רבי משה מסטולין
-
רבי אברהם אלימלך מקרלין
-
רבי יוחנן מלוצק - ארץ ישראל - ארצות הברית
-
רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מסטולין קרלין
ראו גם
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ בסיום הרמב"ם
- ↑ בית משיח 527
- ↑ אגרות קודש חלק י"ט עמוד ח
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |