אהרן מקרלין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אהרן הגדול מקרלין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן מקרלין
לידה תצ"ו
פטירה י"ט ניסן תקל"ב
מקום פעילות פולסיה, ליטא
תחומי עיסוק אדמו"ר, דרשן

ר' אהרן מקרלין (מכונה רבי אהרן הגדול) היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, ומחביריו של אדמו"ר הזקן, ומייסד חסידות קרלין.

אביו[עריכה]

רבי אהרן נולד בשנת תצ"ו לאביו רבי יעקב שמש[1], צדיק נסתר וחסיד של הבעש"ט. כאשר באה אמו של ר' אהרן אל הבעש"ט לקבל ברכה לבן, הבעש"ט בירכה ולאחר שנה נולד בנם. בהגיעו לגיל שנתיים באו עמו לבעש"ט ולקחו ונשקו ובחזרתם לבית הילד נפטר, כשחזרו לבעש"ט הוא סיפר להם על בן מלך שהתחנך מגיל שנתיים בידי יהודי ונתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד לעולם הזה על מנת לתקן את השנים בהן התחנך בידיים לא יהודיות והם זכו לגדל נשמה קדושה במשך שנתיים. לאחר מכן נתן להם הבעש"ט הוראות כיצד לנהוג ולאחר שנתיים נולד בנם ר' אהרן[2].

במעזריטש[עריכה]

ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שהמגיד ממעזריטש שלח את רבי זושא מאניפולי לקרבו[3].

כל אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה[4].

את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל אדמו"ר הזקן לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת[5].

ולחתנו רבי שלום שכנא אלטשולר אמר, לו יצוייר שהיה לאדם אלף אלפי אלפים עיירות ביבשה ואלף אלפי ספינות בים טעונות באבנים טובות ומרגליות, ואם יבואו ויגידו לו שבין לילה נאבד לו כרגע הרי היה לזה השתוממות כשעה חדא, כך היה לו לר' אהרן הגדול השתוממות מהקב"ה בכל שעה ורגע בכל יום, מלבד בשעת קריאת שמע ותפילה[6].

וכן אמר, הלואי והיה לנו היראה בהיחוד בפסוק ראשון של קריאת שמע כאותה היראה שהיה לו בעת שהביט בחלון[7].

ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל[8] "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו)[9].

פעם בהיותו במזריטש, אמר ר' אהרן בלחש את שיר השירים, כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון[10].

רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת למגיד ממעזריטש אמר לרבי אהרן בבואו אליו: "אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי[11].

עם אדמו"ר הזקן[עריכה]

כשבא אדמו"ר הזקן אל המגיד ממעזריטש ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי"ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב[12].

פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים"[13].

אדמו"ר הזקן כתב כי מעולם לא ביקר אצלו[14].

יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' יששכר בער מליובאוויטש ואדמו"ר הזקן ייסד את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.

בעקבות סכסוך נפרד הוואלפער מר' אהרן, תחילה היה למתנגד ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.

פטירתו[עריכה]

נפטר עוד בחיי המגיד ממעזריטש ביום ה' דחג הפסח, תקל"ב.

אמר שהוא לא יכנס לגן עדן עד שיבוא משיח לעולם, אך הטעו אותו מלמעלה והרחיבו את כותל הגן עדן, ובמילא נשאר בגן עדן[15].

זמן קצר לאחר פטירתו התבטא אדמו"ר הזקן כי המגלה עמוקות והב"ח מקנאים בגן עדן שלו[16].

פעם אמר שאם תארע אחרי מותו איזו גזירה ויבואו לבקש על קברו הוא ישתדל למעלה לשנות את הגזירה. פעם אחת אירע כן והתפללו על קברו, אך לא נשתנה מאומה לטובה. לאחר מכן בא בחלום לאחד המתפללים ואמר לו, שאין זה מפני שלא ידע על הגזרה, אלא אף שידע והיה יכול לפעול לשנותה, בכל זאת כיון שהאמת היא שגם גזירה רעה הבאה מלמעלה היא חסד וטוב מעלמא דאתכסיא, אלא שאינו גלוי ונראה, הנה אחרי שראה את הטוב שברע הוא כבר אינו יכול לבקש שישנו את הגזירה[17].

מתורתו[עריכה]

הרבי הזכיר פעם ביחידות את פתגמו: עצבות איננה עבירה, אך הצרות הגדולות ביותר עלולות לבוא מחמתה[18].

המשל הידוע מתורה אור אודות הגבהת התחתון, שכאשר באים להגביה איזה דבר מן הארץ צריכים לתהחיל להרימו מהקורה היותר תחתונה, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים – מובא גם בשם רבי אהרן, ולפ"ז פירש מה שאמר דוד המלך בתהלים (ל, ב) "ארוממך ה' כי דליתני", אני יכול להרים כל הבנין של הבית מפני שאני דליתני, דלית מסכנא כהאי דל ואני למטה מאוד, ולכן כשאני מרים מרים כל הבנין. וכן על ידי תשובה מעלים את כל העולם[19].

כל אחד ואחד צריך להאמין בבעל שם טוב בשלושה דברים: 1. שאליהו הנביא לא זז מארבע אמותיו. 2. שאליהו עמד לפניו כעבדא קמיה מריה. 3. שאילו היה בימי האבות גם אז היה נחשב לדבר מסוים[20].

הניגון והיא שעמדה שלימד הרבי בשנת תשט"ו מיוחס אליו בקרב חסידי קרלין.

וכן הניגון על אחת מיוחס לחסידיו.

משפחתו[עריכה]

לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי אשר מסטאלין, חיה שרה, רבקה.

  • רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי שלמה מקרלין, היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כשהלשינו על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר [21].

יש אומרים שבילדותו גדל אצל אדמו"ר הזקן בעקבות פטירת אביו[22].

מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר האמצעי. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ[23].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
-
אדמו"רי קרלין
? - ?
הבא:
האדמו"ר רבי שלמה מקרלין

הערות שוליים

  1. האימרה בתורה אור (תצוה פב, ב) "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של הבעש"ט אל רבי יעקב שמש. הבעש"ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין (ספר השיחות תש"א עמ' 152).
  2. שיחות לנוער תמוז תש"ג עמ' 6. ספר התולדות הבעש"ט ח"א עמ' 419 ואילך. אוצר סיפורי חב"ד ח"א עמ' 93. רשימות דברים עמ' 199.
  3. היכל הבעש"ט גליון יב עמ' קמ.
  4. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 287.
  5. בית רבי פכ"ה.
  6. ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.
  7. ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג.
  8. גיטין נו, א
  9. מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...)
  10. בית רבי פכ"ה. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 293.
  11. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 302.
  12. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 289.
  13. ברכת אהרן (הויזמאן) עמ' ג-ד.
  14. אגרות קודש אגרת נח אות כג.
  15. רמ"ח אותיות אות קמג. למען ידעו עמ' 300 אות קפט. וראה תורת מנחם ח"א עמ' 12.
  16. שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 41. באוצר סיפורי חב"ד חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שהמגיד ממעזריטש אמר זאת על בנו רבי אשר מסטולין
  17. רמ"ח אותיות אות קמד. למען ידעו עמ' 222 אות לה.
  18. יחידות הרב דובער יוניק עש"ק ויחי תשי"ד. וראה הנסמן בענין פתגם זה ברשימות דברים עמ' 58
  19. עבודת ישראל דברים לט"ו באב ד"ה ואיתא שם, ליקוטים תהלים שם.
  20. רמ"ח אותיות אות ו. למען ידעו עמ' 220 אות לא. לקוטי סיפורים מדור הבעש"ט אות כג, ומדור אדה"ז אות א. רשימות דברים עמ' 60 וש"נ.
  21. ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל
  22. שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 41.
  23. אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו