התפילה ב-770

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

סדרי התפלה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

מעלת התפילות במקום

תפלת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.

התפילה בחסידות חב"ד בכלל הינה חוט השדרה של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד 770 במיוחד.

כשנכנס אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת הזאל הקטן ואמר: יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג). באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד.

770 הוא בית הכנסת של הרבי בעשר שנים האחרונות של דור השישי ובדור השביעי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית המקדש שלנו" בזמן הגלות.

בשל כך, הרבי ייחס להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

סדר התפלה ב-770

סדר התפלה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפלה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפילה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ולבתי חב"ד ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה.

להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.

החל מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפלה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה.

השתתפות הרבי בתפלות

הרבי, תשמ"ה. יוצא לזאל הקטן לשמוע את קריאת התורה בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה

מקומו של הרבי

מקומם הקבוע של רבותינו נשיאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת^{[דרוש מקור: לעיין בספר התולדות אדהרש"ב שם מספר אדמו"ר הריי"צ על השינוי בתרנ"ד]}.

הרבי הריי"צ בשל מצבו הבריאותי מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו בדירתו. כאשר היה מגיע להתפלל בזאל הקטן היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו.

בימי החול בשנים בהם התפלל הרבי בזאל הקטן את תפילות מנחה וערבית, היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם בקריאת התורה שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. בשבתות וימים טובים נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל הזאל הגדול, הרבי החל להתפלל שם את תפילות השבתות, הימים טובים והצומות, בעוד שאת התפילות בימי החול ובמוצאי שבת המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן.

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד.

השתתפות הרבי בתפלות

עד תשמ"ח שנת האבילות על הרבנית חיה מושקא, הרבי התפלל עם הקהל תפלות מנחה וערבית בימי חול, ושחרית בשבת ויום טוב. לבד מימי יארצייט וערב ראש השנה.

בשנת האבילות אחרי פטירת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון בכ' מנחם אב תש"ד התפלל הרבי לפני העמוד וקרא בתורה במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן.

בתשמ"ח התפלל עם הציבור כל יום בשעה עשר בבוקר, ומכאן התחילה הסדר של תפלה בימי חול בשעה עשר.

הזכות להתפלל במחיצת הרבי

בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות^{[דרוש מקור]}, דוגמא להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

מנהג 770

בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפלה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים, ואף במכתב קרא להנהגה זו "נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו" והוסיף ש"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר":

כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג בהגבהת התורה שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב שלמה יוסף זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד:

במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

תפלה בימי חול

• תפלת שחרית הרשמית הנקראת המנין של הרבי מתקיימת בשעה 10 בבוקר (במשך כל השעות מתקיימים מנינים קטנים ברחבי בית הכנסת).

בתחילת התפלה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ו"אך צדיקים".

לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.

לאחר מכן מוכרז היום יום, וקטע בעניני גאולה ומשיח.

בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

• תפלת מנחה מתקיימת בשעה 3:15

בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

תפלת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: א' מחב"ד.

• תפלת ערבית מתקיימת בחורף בשעה 6:45 , ובקייץ בשעה 9:30.

תפלת שבת

בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות לזאל הגדול.

קבלת שבת

קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.

הרב שלמה לייב אברמוביץ, בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות הכרזת יחי,

לעיתים הרבי עודד את השירה בכך בתנועות בידו הקדושה.

כיום נוהגים לרקוד כ 7 דקות יחי אחר לכה דודי.

ביציאה מתפלת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.

שבת שחרית

התפלה מתחילה בשעה 10, לבד משבת מברכים שתהלים מתחיל ב 8:30 והתפלה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:

• האדרת והאמונה, על פי בקשת ר' זלמן יפה מהרבי
• א-ל אדון.
• בקדושה שחרית בקטע המתחיל "ממקומך"

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את היום יום של אותו היום.

תפלת המנחה

התפלה מתחיל בין 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקייץ מייד אחרי התפלה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפלה מתקיים סדר ניגונים • חזרת דא"ח

עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

בעלי תפלה

• הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
• הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
• הרב מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס) ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"
• הרב שלמה לייב אברמוביץ, קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של יחי אדוננו שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
• הרב לוי גאייר

בימים נוראים

בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "אבינו מלכנו". לבד אם חל בשבת.

קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

בעלי תפלה בימים נוראים

• הרב שניאור זלמן דוכמן

• הרב יוסף וינברג, במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים

• הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן

• הרב מרדכי צבי ברקוביץ

• הרב אלעזר קעניג, בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס

• הרב שמואל זלמנוב

חיבר את מנגנת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו

• הרב מרדכי דב טלישבסקי

• הרב משה טלישבסקי, היה מתפלל בשבתות

ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.

• הרב אליהו איידלמן

הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,

ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".

• הרב יעקב הרצוג.

מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.

• הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.

בשמני עצרת שמחת תורה

בליל שמיני עצרת אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הוראת.

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:

• כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "ניגון אנא עבדא".

בעלי תפלה

• הרב קזנרובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
• הרב ישראל דוכמן (בן ר' זלמן), שמחת תורה

קריאת התורה

ערך מורחב – ספרי תורה ב-770

בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.

סדר נשיאת כפיים בבית הכנסת

המנהג בבית המדרש לנשוא כפיים כמו שכתב אדמו"ר הזקן בסידור "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים".

בשעת נשיאת אפיים נהג הרבי לרדת מהבימה של מקום התפלה. והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את ישראל.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם, הרבי נוהג לומר להם "ישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש, שבה נוהגים לישא כפיים בכל שבת, חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב, כי ככה המנהג ב-770.

חשיבות נשיאת כפיים ב-770

במכתב כ"ה תשרי תש"ח, כותב הרב לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא במקום בבית כנסת שנמצא בו הכהן, הנה המשנה מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית באין ערוך מנשיאת כפי מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה ביטול גבוה יותר אצל הכהן וממשיך אור אלוקי גדול יותר.

על דרך זה אומר הרבי ובתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל הרבי, ובמילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש סתם, אלא זהו על דרך נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.