פורטל:חסידות חב"ד/ערך נבחר/גלריה
אוסף ערכים נבחרים של פורטל חסידות חב"ד
לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
השיחה הידועה היא שיחה שנשא הרבי בכ"ח ניסן תנש"א, בה הביע את צערו על האדישות בנושא הבאת המשיח, והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: "הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש". מאוחר יותר כינה הרבי את שיחה זו בתואר "השיחה הידועה", מאז נפוץ בין חסידי חב"ד שם זה ככינוי לשיחה.
השיחה גרמה להתעוררות רבה בקרב החסידים בנושא הבאת הגאולה, ומשמשת עד היום נושא בולט בשיח החב"די מהבטים שונים של דיון משמעותה והדרך למימוש תביעתה. יוזמות ופעולות רבות בקשר לזירוז הגאולה נעשו בעקבותיה, וחלקם זכו להתייחסויות חיוביות ועידודים מהרבי.
את השיחה פתח הרבי בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: שנת תנש"א - ראשי תיבות "תהא שנת אראנו נפלאות", הרומז לנפלאות שיתרחשו בגאולה; בשנה זו עצמה בחודש ניסן - שעליו אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום כ"ז בחודש שהוא שלוש פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל כ"ח בחודש - מלשון כח, חוזק ותקיפות; י"ב לעומר - כמספר השבטים; ליל י"ג לעומר - בגימטריא "אחד", רמז לאחדות ה' שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.
לאחר מכן המשיך הרבי ואמר (קטעים אלו של השיחה נאמרו על ידי הרבי בהתרגשות רבה, כאשר קולו גובר והסטענדר שעליו נשען התנענע. להלן מתוך הנוסח הסופי של השיחה שנערך והוגה על ידי הרבי.):
"על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה - מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל! ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!! גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!! מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, לא הועיל, והראי', שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני עבודת השם. הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש! .. ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם. ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש."
בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "לא הועיל", אמר הרבי ש"אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה להבל ולריק".
2
נסיעה לרבי היא אחת מדרכי ההתקשרות העיקריות של חסיד לרבי. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.
כל השנים עיקר הנסיעה היתה לחודש תשרי, חודש החגים ובדור השביעי אלפי אורחים שוהים בבית חיינו מידי חודש תשרי ומתפללים ומתוועדים ב-770, ולאירוח דואג ארגון אש"ל הכנסת אורחים.
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של הבעל שם טוב, בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים", כלשונו של אדמו"ר הריי"צ.
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר הפנימי והנפשי בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ההתקשרות (מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ההלכתי ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו בחגי ישראל ובמועדיו, אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.).
הרבי אף התבטא כי "כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה".
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי ש"אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל" ו"זוהי הנתינת כח להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה, כשנמצאים איש איש במקומו".
עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.
3
מאז בואו של הרבי לארצות הברית בשנת תש"א, החל בהוראת חמיו הרבי הריי"צ להתוועד עם החסידים ב770 מידי שבת מברכים. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת תש"י היו השיחות שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות מועלות על הכתב על ידי כמה מתלמידי הישיבה ב770, וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת. וכך המשיך הדבר גם אחרי קבלת הנשיאות. לקראת חג השבועות תשי"ח, פנו צעירי אגודת חב"ד וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, כדי לספק חומר עבור החסידים לחזרת חסידות בבתי כנסיות בניו יורק. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות תשי"ט. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים לחתונת הרבי והרבנית הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי.
בשנת תשכ"ג, שנת המאה חמישים (שנת הק"ן) להסתלקות אדמו"ר הזקן, התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל משבת בראשית תשכ"ג ועד לשמחת תורה תשכ"ד, וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.
ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי צא"ח בארצות הברית. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר.
לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון, בשנת תשכ"ה, התוועד הרבי מידי שבת והקדיש בכל פעם שיחה מיוחדת לביאור פירוש רש"י הראשון והאחרון של הפרשה. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי מגיה את ההנחה המלאה מההתוועדות.
השיחות מסודרות לפי פרשיות השבוע, וכל אחת מקיפה לעומק נושא אחד מתוך הפרשה ומעגל השנה, כולל חגי ומועדי ישראל, ותאריכים חסידיים מיוחדים.
בשנת תש"ל, כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.
בשנת תשל"ב, בעקבות התעסקותו של ר' יואל כהן בכתיבת ספר הערכים לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת תשל"ג ניגשו יחד חברי הוועד להפצת שיחות בשעת חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת תשל"ו, עם הפסקה קצרה בשנת תשל"ה, ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של פרשת ויקהל תשנ"ב.
משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים הכרך האחרון הודפס בשנת תשס"א.
מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את השיחות המוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד יו"ד שבט תשפ"א.
4
בסעודת חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, ביום ראשון ט"ו באלול תרנ"ז - הודיע אדמו"ר הרש"ב שברצונו למסור לקהל הודעה חשובה הקשורה לכל רבותינו נשיאינו בח"י אלול. מאוחר יותר באותו היום כינס הרבי הרש"ב ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של אנ"ש שהיו באותו זמן בליובאוויטש לרגל שמחת החתונה. הרבי פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד ישיבה לבחורים יודעי תורה שיתעסקו בלימוד החסידות מתוך יראת שמים.
ביום שלישי י"ז באלול תרנ"ז בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשר התלמידים הראשונים שנתקבלו לישיבה. הרבי מסר אותם לרב החסיד שמואל גרונם אסתרמן - שילמד אותם חסידות על פי הסדר שסידר.
הישיבה התייסדה כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי רוסיה, תנועת השכלה והציונות,
שמה של הישיבה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדה: זיקק וזיכוך המידות, חיזוק עבודה פנימית רוחנית, ועיצוב אופי שלם, ו'תמים'.
במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "תומכי תמימים" בערים רבות בכל אזורי רוסיה, כמו כותאיס שבגרוזיה, ערים באוזבקיסטן, באסיה התיכונה הרוסית.
5
עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול לנשיא הדור. והכוונה בזה היא הן לעבודת הנשמה בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת הנשמה עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.
עבודת הנשמה בעולם היא עבודת הבירורים. עניינה הוא, לברר את ענייני העולם שמצד עצמם הם קליפה - חשים עצמם למציאות נפרדת מאלוקות. עבודת האדם היא לברר ולקדש את העולם וזאת על ידי ההשתמשות בעניני העולם לשם שמים כך שחודר במציאות העולם שכל מציאותם היא למלאות רצון ה'. אמנם עבודה זו דורשת מהאדם התבטלות לנשיא הדור, וזאת בכדי שהבירור יעשה כדרוש ובשלימות. כדי שהנשמה שמצד עצמה מובדלת מהעולם תוכל לרדת לעולם ושהיא לא תתעלם שם, אלא תתגבר עליו ותברר אותו, עליה לקבל כוחות מחודשים שמגיעים אליה על ידי התבטלותה לנשיא הדור.
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.
ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה בירור ראשון וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה 'ביטול היש' ולא הגיע עדיין ל'ביטול במציאות') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - בירור שני והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של נשמה גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.
וסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת הנשמה בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.
הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות רבותינו נשיאינו, כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של הרבי הריי"צ בקט ממכתבו שהובא בלוח היום יום שערך הרבי:
6
דבר מלכות הוא שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה (לעת עתה) בה שמענו שיחות מהרבי, החל משבת פרשת ויקרא, א' בניסן תנש"א ועד לשבת פרשת ויקהל, כ"ה באדר א' תשנ"ב.
אף על פי שבחב"ד מקובל לכנות באופן כללי את דברי התורה של אדמו"רי חב"ד בשם 'דבר מלכות', שיחות אלו מיוחדות בכך שהן הודפסו באופן תקדימי תחת הכותרת 'דבר מלכות', כאשר ההדפסה נעשית באופן רשמי עם חותמת ההו"ל הרשמית קה"ת ובאישור הרבי.
בשנת תנש"א, בעקבות שיחותיו של הרבי בעניין מעלתן של ישראל, החל הרב טוביה פלס להוציא לאור קבצים בשם "דבר מלכות" ובהם השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי בשבת האחרונה, בתוספת מאמרים, אגרות קודש ועוד. השיחה הראשונה שהרב פלס הדפיס בשם זה הייתה שיחת שבת פרשת ויחי י"ב בטבת ועשרה בטבת תנש"א.
לאחר מספר שבועות שבהם יצא לאור הדבר מלכות באותה צורה בה הודפסו השיחות בשבועון כפר חב"ד, ובהמשך לדו"ח שהכניס הרב טוביה פלס לרבי, הורה הרבי לגשת להנהלת הוצאת הספרים קה"ת כדי שהדבר מלכות יצא באופן רשמי, עם דף השער במסגרת אוצר החסידים "שלשלת האור – היכל תשיעי, שער שלישי".
לאחר כ"ז באדר תשנ"ב, המשיך הרב טוביה פלס בהוצאת החוברות, כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו. מאוחר יותר הוא הפסיק את ההדפסה, מסיבות שונות, והרב חיים לוי יצחק גינזבורג נטל את היוזמה להפצת השיחות. מאז מודפסות השיחות בכל שבוע על ידי מכון "אור החסידות" בבני ברק, ומופצות ברחבי הארץ.
נחת רוחו הגדולה של הרבי מהחוברות באה לידי ביטוי בכמה וכמה התייחסויות מהרבי. במהלך חלוקת דולרים רבות, כשהרב פלס עבר לפני הרבי, העניק לו הרבי דולר נוסף בשביל ה"דבר מלכות" כשנוקב בשם זה. באחת השבתות ירד הרבי להתוועדות עם חוברת 'דבר מלכות' בתוך סידורו.
שיחות אלו נלמדות בהתלהבות רבה אצל אנ"ש והתמימים בעקבות כך שבהם מורה לנו הרבי את הדרך כיצד לחיות בתקופה זאת אשר מצד אחד עדין נמצאים בגלות, ומצד שני זמן מסוגל לגאולה והרגעים האחרונים קודם התגלותו של מלך המשיח.
שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מביניהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מכינוס השלוחים העולמי בשנת תשנ"ב אז אמר הרבי כי השליחות היחידה שנותרה היא קבלת פני משיח צדקנו ועוד.
כמו כן נמצאים חידושים בתוכן השיחות, לדוגמה בשיחה מפרשת אמור מבאר הרבי שבדורנו ישנה אפשרות לכל יהודי להיות צדיק, בשיחה מפרשת לך לך מבאר שבדורנו ניתן ללמוד תורה באופן של "ג' מוחין בעצם", בשיחה מי"ט כסלו - יחידות כללית אומר הרבי שכעת אנו נמצאים בימות המשיח ובשיחה מפרשת תולדות אומר הרבי ש"התגלות מציאותו" של המשיח כבר ישנה.
דבר נוסף המגביר את החיות סביב לימוד שיחות אלו נעוצה בכך שאלו הם השיחות האחרונות שזכינו לשמוע מפיו של הרבי, כפי שהרבי עצמו הורה בתקופה שקודם קבלת הנשיאות בצורה רישמית, ללמוד את השיחות והמאמרים האחרונים ששמעו מאדמו"ר הריי"צ מפני שבהם ישנם "התשובות לכל השאלות".
בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות לאור מדי שבוע חוברות על ידי מוסדות שונים להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות".
7
משפיע הוא חסיד - המשתייך בדרך כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד בבד, בהתוועדויות חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי חסידות. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.
לרוב מתייחס התואר "משפיע" לרב בתומכי תמימים האחראי על לימודי השקפה ואמונה בחסידות אך לא בהכרח. הרבי הורה למנות משפיע אישי - "עשה לך רב" - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה.
המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל התוועדות החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה ניגונים כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור.
8
התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעדת חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע).
גם הרבי נוהג לקיים התוועדויות בהן אומר שיחות ומאמרים
ההתוועדות היא גם אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי, אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל.
בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.
במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא שיחה לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את מאמרי החסידות שלו.
9
770 - מרכז חב"ד העולמי (שם רשמי: בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש. כינוי: סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי) הוא בית המדרש של הרבי ומרכז חסידות חב"ד והשלוחים. 770 הוא מקום התפילה וההתוועדות של הרבי ובו הרבי אומר שיחות ומאמרים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ליחידויות ומקיים בו את מעמד חלוקת הדולרים.
הרבי מכנה את המקום "בית משולש", כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד "בית תורה" "בית עבודה" ו"בית גמילות חסדים". עם היכנסו של אדמו"ר מוהריי"צ לבניין יסד בו את ישיבת תומכי תמימים, את בית הכנסת ופתח קרן גמ"ח. ובעת חנוכת הבית אמר מאמר חסידות המתחיל במאמר חז"ל "על שלושה דברים העולם עומד".
המקום מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד וליהודים מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר בחודש תשרי ובתאריכים בהם מתקיימים מאורעות חב"דיים. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת 'אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי' בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבעיר ניו יורק.