פורטל:חסידות חב"ד/ערך נבחר/8

ציור של הצייר זלמן קליינמן המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה המשפיע מתוועד

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעדת חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע).

גם הרבי נוהג לקיים התוועדויות בהן אומר שיחות ומאמרים

ההתוועדות היא גם אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי, אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל.

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.

במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא שיחה לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את מאמרי החסידות שלו.