חב"דפדיה

בריאות ורפואה

גרסה מ־01:02, 23 ביוני 2024 מאת להתראות (שיחה | תרומות) (מי שברך לרפואה)
איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר
איברי הגוף
בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא
גפיים
כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים
ראו גם
אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית)

רפואה היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את מידת התפארת, ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת[1].

כמשל בעבודת השם

דרך רפואת הנפש ממצב לא טוב שבו היא נתונה בעבודת השם היא כדרך רפואת הגוף. ראשית יש לאתר את שורש ומקור הבעיה: אם הוא מצד שחומר הגוף עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו הנוטים לעניינים רעים שונים, או שמקור החולי הוא רגילות, מפני חינוך לא טוב על פיו גדל, או השפעת הסביבה הרגילה אותו למידות רעות.

עד שלא יתברר מקור וסיבת המחלה, אי אפשר להתחיל ברפואתו, אלא להתחיל להתרגל שכל מעשיו יהיו בדרך הנכונה, על ידי עשיית טוב בקיום המצות, בקביעת עתים לתורה, התרגלות למדות טובות, ובסור מרע.

אך בעיקר נחוצים שני עניינים שעל האדם לעורר בתוכו:

  • הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפאות ממנה.
  • הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו[2].

עצות רוחניות והדרכות למחלות שונות

 
מענה הרבי לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו‪:‬‬ ‫אזכיר על הציון. מהנכון ביותר קביעות עתים במאור שבתורה (הנקראת אדם‪ .‬לקוטי תורה במדבר‬ ‫יג‪ ,‬א)‪ ,‬זוהי פנימיות התורה (ירושלמי חגיגה פרק א' סוף הלכה ז')‪ ,‬ומדה כנגד מדה –‬ ‫מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד‪.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

להלן כמה מעצות הרבי בעניני רפואה:

  • עצה כללית - להתייעץ עם רופא ידיד מומחה, או להתייעץ עם כמה ולעשות כדעת הרוב.
  • סגולה כללית - לימוד הרמב"ם[3].
  • סכיזופרניה - דיוק בהנחת תפילין על ידי החולה ובני משפחתו[4].
  • בעיות רפואיות בעיניים -ההוספה בלימוד החסידות, שמוסיפה מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים[5], וכן להזהר בקידוש ובהבדלה שזה נוגע למאור עיניו של אדם וכן בתוספת אומץ בענינים של כבוד התורה ולומדיה[6].
  • בעיות ברגליים - הוספה באמונה בה' הנקראת בחסידות בחינת רגליים[7].
  • דכאון - לאדם ששקע בדכאון המליץ הרבי להוציא אותו אל מחוץ לעיסוקו העצמי במקומו ובסדר יום שלו, ולהשפיע עליו שיתרום מעצמו למטרות התנדבותיות ולעסוק בפעילות[8].
  • שמיעה - לאדם שסבל מבעיות שמיעה, כתב הרבי שיוסיף בקבלת עול והדבר ישפיע באופן רוחני גם על השמיעה הגשמית[9].

מי שברך לרפואה

מנהג ישראל להזכיר חולים לרפואה במעמד עשרה מישראל בשעת התפילה, או בקיום מצווה. הזמן העיקרי המוקדש לכך הוא לאחר קריאת התורה בימי שני וחמישי ובשבת קודש, ובסידורים מופיע נוסח כללי לבקשת ברכה על החולים (נוסח נפרד בלשון זכר ונוסח אחר בלשון נקבה), וכן ברכה מיוחדת ליולדת[10]. בשעת הברית יש נוסח מיוחד לברכה עבור הרך הנימול ואמו[11].

בנוסח ה'מי שברך' מתחייבים לצדקה לזכות החולה (ובשעת הברית, מתחייבים לצדקה לביקור חולים דווקא).

נוהגים להזכיר בברכה לרפואה את שם האם דווקא (בשונה מקריאה לתורה שקוראים בשם האב), בספרים הקדושים מופיעים לכך מספר טעמים:

  • לומדים זאת מלשון הפסוק בתהילים, כשדוד המלך מבקש "והושיעה לבן אמתך"[12][13].
  • יש לכך רמז בתפילת משה רבינו על אחותו, שאמר "א-ל נא רפא נא לה", שהתיבות 'רפא נא' (332) הם בגימטריא 'מרים-יוכבד', שמה ושם אמה[14].
  • זהותה של האמא וודאית (לעומת זהותו של האב שעלולה לעיתים להיות מוטלת בספק)[15].
  • להזכיר בכך את זכותו כיהודי, אשר היהדות מגיעה באמצעות האמא דווקא (וזו הסיבה שבתפילה עבור נוכרי, מזכירים אכן את שמו ושם אביו).
  • להימנע מקטרוג על החולה, כיון שמטבע הדברים נשים נכשלות בחטא פחות מהגברים, ואם יזכירו שם האב עלול להתעורר קטרוג, מה שאין כן בהזכרת שם האם[16].
  • התפילה היא על הבשר והדם שמגיעים לעובר מהאמא, ולכן לאדם חי שמבקשים רחמים על גופו מזכירים את שם האמא, לעומת זאת לאחר שנפטר והבשר והדם הופכים לרימה ותולעה, נשארים רק עצמותיו שהם מאביו, ולכן מזכירים אז את שם האב[17].

במידה ואין יודעים את שם האם, ניתן לומר שהחולה צאצא של 'שרה' כשהכוונה לשרה אימנו.

בשל כך ששבת אינה זמן שמתאים להצטער על החולה ובשל כך שבשבת נאסרה בקשת צרכיו, ההלכה שנפסקה היא שיש להזכיר לברכה בציבור בשבת רק שמות של חולים שיש בהם סכנת חיים[18].

ראו גם

לקריאה נוספת

 
כריכת הספר 'בריאות הגוף, המוח והרוח'

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "או שמבקש שפע הרפואה ומכון בספירת החכמה או בינה - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת". אמרי בינה, פתח השער ח, ד
  2. ↑ היום יום ט"ז סיוון
  3. ↑ הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'. שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25.
  4. ↑ שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"א עמוד 3, בכתב יד קודש.
  5. ↑ המאור שבתורה משפיע על מאור עיניו של האדם. מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.
  6. ↑ ממכתב כ' כסלו, תשי"ג.
  7. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 246, על פי אגרת הקודש ס"א ולקוטי תורה דיבור המתחיל יחיינו מיומיים.
  8. ↑ אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ג.
  9. ↑ מכתב הרבי (התפרסם כהוספה לקובץ 'ועד הנחות בלשון הקודש' פרשת משפטים תשפ"ב).
  10. ↑ [www.oived.com/SiddurComplete.pdf סידור תהלת ה' עמוד צד (187)] (ברכה ליולדת - בעמוד 186).
  11. ↑ סדר ברית מילה עמוד 4.
  12. ↑ תהלים קטז.
  13. ↑ זוהר ח"א לך לך סד. פד, א. וראו גם מסכת שבת סו, ב.
  14. ↑ דגל מחנה אפרים סוף פרשת בהעלותך.
  15. ↑ מהרש"ל גיטין סט. פרי חדש ושערי תשובה שולחן ערוך אורח חיים ריש סימן קי"ט.
  16. ↑ בן יהוידע.
  17. ↑ מקור חסד על ספר חסידים סימן רמב.
  18. ↑ פינת הלכה ומנהג, שיחת השבוע 1639 (וראו גם בגליון 1485).
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בריאות_ורפואה&oldid=694844"