תקנת לימוד הרמב"ם

תקנות הרבי
תקנות לימוד
	לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
	סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

תקנת לימוד הרמב"ם היא תקנה ללימוד יומי בספר משנה תורה לרמב"ם. הרבי ייסד את התקנה באחרון של פסח בשנת תשד"מ. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל התורה שבעל פה, גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.

הרבי בפתח הסוכה עם ספר הרמב"ם במהדורת "רמב"ם לעם" בידו

השתלשלות התקנה

הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו

רבנים ואדמו"רים בסיום הרמב"ם, תשע"ב. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב וואזנר (נואם), האדמו"ר ממחנובקה-בעלז, האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, האדמו"ר מבויאן

בהתוועדות שבת פרשת וישב, כ' כסלו תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם. ההוראה לא יושמה מידית, אך התלמידים השלוחים בבישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין י' שבט יום קבלת הנשיאות של הרבי עד ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן ויום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. בחודש אדר א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".

בהתוועדות י"א ניסן תשד"מ, ערך הרבי סיום על הרמב"ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות אחרון-של-פסח העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת תשמ"ה (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). דברים ברוח זו אמר הרבי גם ביחידות הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי הוועד להפצת שיחות ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור^[1].

מסלולי הלימוד

התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:

שלשה פרקים ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).
פרק ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).
לימוד ספר המצוות לרמב"ם (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.

עיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.^[2] (וכן משמע להדיא בחסידות^[3], שכאשר הלימוד הוא ב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. שנאמר גרסה נפשי לתאווה").

לדעת הרב יוסף ישעיה ברוין, עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד^[4].

זמן הלימוד

לגבי זמן הלימוד אומר הרבי^[5] שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.

כאשר הנהלת הישיבה בקריית גת שאלו פעם את הרבי האם לעשות 'סדר' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם, תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ם של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי^[6].

מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה

"רמב"ם השלם" שבהוצאת מכון חזק

"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת מכון חזק

" מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא"

בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.

רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת שי למורא.
משנה תורה השלם בהוצאת חזק, עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת השולחן ערוך ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב פרץ אוריאל בלוי
רמב"ם בכרך אחד בהוצאת מפעל משנה תורה בנוסח הרב יוסף קאפח.
רמב"ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב יוסף קאפח.
רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון הרמב"ם השלם.
רמב"ם עם ביאור של הרב עדין אבן ישראל, בהוצאת המכון שלו.
רמב"ם עם תרגום לאנגלית בהוצאת מאזנים.
ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת מכון חזק.

כמו כן מודפס הרמב"ם בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת תשע"ד בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.

החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת תש"פ יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

החל משנת תשע"ה החל ועד תלמידי התמימים להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.

החל משנת תשע"ט החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת פרדס המלך, המתעתדת להקיף את כל ביאורי הרבי על ספר הי"ד החזקה.

בסיום הרמב"ם הארבעים (ג' תמוז) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את כל ביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א בקיצור על משנה תורה.

תועלת הלימוד

הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'^[7].

ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי

לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.

מטה הרמב"ם היומי

בשנת תשמ"ח, עם סיום המחזור השלישי בלימוד הרמב"ם היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל ונוהל על ידי הרב נפתלי רוט והרב ישראל הלפרין. תקופה מסוימת היה גם הרב זמרוני ציק חבר במטה.

כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב נחום גולדשמיד.

הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה

סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה'

בשנת תשע"ב הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב חיים סבתו בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב משה שילת. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.

הארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.

כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, ופעולות דומות.

במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת תש"פ לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100,000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.

בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:

מגזין לנשמה – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.
מסע מצוה – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.
אביטה – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.
מדיה - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.

שיננא

ערך מורחב – שיננא

ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת תש"פ על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

בין רבני המכון נמנים:

הרב חיים שמרלר - רב וראש ישיבה בחסידות צאנז
הרב משה בראנדוספר - גאב"ד היכל הוראה, ומחבר שו"ת 'היכל הוראה', ובנו של הרה"ג רבי משה בראנדוספר ז"ל - חבר הבד"ץ עדה החרדית
הרב זושא הורביץ - אב"ד קהילות החסידים באלעד
הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה
הרב דוד קדוש - ר"מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'

מחזורי הלימוד

מסלול ג' פרקים ליום

מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה
מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו
מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח
מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט
מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א
מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ב
מחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"ב - ו' אלול תשנ"ב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-10: ז' אלול תשנ"ב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג
מחזור ה-11: כ"ג מנחם אב תשנ"ג - ו' מנחם אב תשנ"ד
מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ה (יחד עם סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"ה - ד' סיון תשנ"ו
מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ז
מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט
מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס
מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-19: י"ז טבת תשס"א - א' טבת תשס"ב
מחזור ה-20: ב' טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"ג
מחזור ה-21: ט"ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה
מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה
מחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"ו תמוז תשס"ז
מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח
מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע
מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א
מחזור ה-30: כ"ד אדר ב' תשע"א - ח' אדר תשע"ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג
מחזור ה-32: כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד
מחזור ה-33: ט' שבט תשע"ד - כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-34: כ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו
מחזור ה-35: ז' כסלו תשע"ו - כ' תשרי תשע"ז
מחזור ה-36: כ"א בתשרי תשע"ז – ו' בתשרי תשע"ח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ח - כ' אלול תשע"ח
מחזור ה-38: כ"א באלול תשע"ח – ד' מנחם-אב תשע"ט
מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-40: י"ח בתמוז תש"פ – ג' בתמוז תשפ"א
מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב
מחזור ה-42: י"ח באייר תשפ"ב – א' באייר תשפ"ג (יחד עם סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)
מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד
מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל' שבט תשפ"ה

מסלול פרק אחד ליום

מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז
מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד חשון תש"נ
מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' אלול תשנ"ב
מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)
מחזור ה-5: כ"א סיון תשנ"ה - ד' ניסן תשנ"ח
מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ח - ט"ז טבת תשס"א
מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"ט תשרי תשס"ד
מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"ד - י"ג אב תשס"ו
מחזור ה-9: י"ד אב תשס"ו - כ"ו אייר תשס"ט (שנת הקהל)
מחזור ה-10: כ"ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב
מחזור ה-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ב כסלו תשע"ה
מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"ה - ו' בתשרי תשע"ח
מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ח - י"ז בתמוז תש"פ
מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - א' באייר תשפ"ג (שנת הקהל)
מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו

מחזורים מיוחדים

מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"ם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, וזה אירע עד היום בשנים תשנ"ב, תשס"ה, תשע"ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ"א.
מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ"ה, תשס"ט, ותשפ"ג (כל שנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ"ז.

סיום הרמב"ם

ערך מורחב – סיום הרמב"ם

מעמד סיום הרמב"ם באולם 'אהלי תורה' שבקראון הייטס

בתום מחזורי לימוד הרמב"ם, על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה.

לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם גדולי ישראל מכל החוגים, שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ציון הרמב"ם בטבריה.

מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב מנחם נחום גרליצקי.

לקריאה נוספת

משנה תורה, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1866 עמוד 42 • הרמב"ם לא מתפעל ממופתים, גליון 1959 עמוד 34
אחד משלוש, מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6.
היום בו החל בפעם הראשונה לימוד הרמב"ם היומי, שניאור זלמן לווין, גיליון בית משיח מס' 1311 ע' 28–31.