חלוקת דולרים
חלוקת דולרים הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם לצדקה. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי התוועדויות שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת תשמ"ו החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מידי יום ראשון, כשלעיתים אף חילק פעמים נוספות לאורך השבוע.
המעמד בימי ראשון נמשך מידי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה היווה תחליף ליחידות פרטית.
היסטוריה
מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|
|---|
|
"וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה הקב"ה יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת יחידה שבנפש, שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות הצדקה (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'" |
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו[1].
ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה בהתוועדות ח"י אלול תשל"ד, בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'טנקיסטים' הפועלים להפצת מבצעי המצוות באמצעות טנק המבצעים. נוהג זה התבסס במהלך שנת תשל"ה בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע[2].
במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת תשמ"א לקבל קהל ליחידות פרטית[3], מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"ב הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה היחידות כללית שהייתה בזמנים קבועים.
בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל י' שבט תש"מ, חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של הרבי הריי"צ, כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.
בחודש אלול של שנת תשד"מ החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-770 מביתו בשעה עשר בבוקר, להיכנס לחדרו, ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ניקל, בחורף תשמ"ה הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך[4].
בהתוועדות י' שבט תשמ"ו, לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם הסירטוק הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי[5] והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.
חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד י"א ניסן תשמ"ו (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי למקווה (כמנהגו בכל יום שהלך לאוהל), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת תשל"א) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.
כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו הרבי הריי"צ נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית לשליחות מצווה לתת את הדולר או חילופו לצדקה, בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".
הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ליחידות פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה[6].
בכ"ו תשרי בשנת תשנ"ד התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.
בשנת תשס"ה החלו כמה מן התמימים והחסידים לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק הרבי לפני ג' תמוז, כמסתעף מהאמונה בנצחיות חייו של הרבי ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה[7]. עם זאת יש שהתנגדו לביצוע החלוקה[8], מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות. מעודדי החלוקה ענו בתגובה[9]. כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו[10].
סדר החלוקה
החלוקה התבצעה בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר בזאל הגדול דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך גן עדן התחתון ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד המזכיר הרב בנימין קליין שהעביר את הדולרים למזכיר הרב יהודה לייב גרונר שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל.
לצד ימין של הרבי (לכיוון גן עדן התחתון) עמד הרב מאיר הרליג, שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים[11], אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב חיים ברוך הלברשטם עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.
סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם[12], בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.
בסוף החלוקה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס לחדרו.
בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת הרבנית (מכ"ב שבט תשמ"ח ועד אמצע שנת תשמ"ט) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.
חלוקות מיוחדות
עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת הרבנית בשנת תשמ"ח והתעצם בשנים תש"נ-תשנ"ב) לשאת שיחה לאחר תפילת ערבית בזאל הגדול, נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת הצדקה ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ גן ישראל לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום כ' מנחם אב, לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).
בסיום מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770 שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).
יום למחרת יום הכיפורים של שנת תנש"ב, עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע לאוהל, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.
ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: ערב ראש השנה תשמ"ט לאחר מעמד קבלת פ"נים. הושענא רבה תשנ"ב לאחר חלוקת לעקאח. יום ראשון י"ז כסלו תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את קונטרס דרושי חתונה בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, א' טבת תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "דמי חנוכה". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את תפילת מנחה בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.
הרבי חלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום יחידות כללית, יחידות לגבירים ועוד.
 |
|---|
|
לקריאה נוספת
- זורע צדקות - מצמיח ישועות - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, תשנ"ג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7.
- ↑ וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים י"א ניסן תשמ"ג
- ↑ בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע
- ↑ יש לציין את חלוקת ערב ראש השנה תשמ"ו (כ"ט אלול תשמ"ה) שערכה כחצי שעה
- ↑ עד שנת תש"נ היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות
- ↑ מעמד חלוקת דולרים • ד' אייר תשע"ז
- ↑ התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.
- ↑ ראה ראיון עם הרב מאיר ווילישאנסקי, בתוך מוסף 'ד' אמות', בית משיחתשרי תשע"ח.
- ↑ ויקהלו אל המלך חלק א' עמ' 9
- ↑ ויקהלו אל המלך חלק ב'.
- ↑ כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג
- ↑ הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).