יצחק טוביה וייס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עם הרבי
הרב ווייס

הרב יצחק טוביה וויס (ט"ו אלול ה'תרפ"ו - ב' מנחם אב תשפ"ב) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת "חכמת התורה".

תולדות חיים[עריכה]

נולד בפזינוק שעל יד העיר ברטיסלאבה (פרשבורג), בירת סלובקיה לאביו רבי שלמה וייס. בשנת תרצ"ט ניצל בקינדר-טרנספורט[1] והיגר ללונדון לבדו, כאשר בני משפחתו נותרים בסלובקיה. בלונדון למד בישיבת תורת אמת של הרב משה שניידר. לאחר נישואיו למד בכולל הרבנים בגייטסהד, ובהמשך אף התמנה לראש הכולל. זמן מה לאחר מכן שב להתגורר בלונדון, לימד באחת מן הישיבות בעיר ומונה לרב בית הכנסת "עץ חיים" בעיר.

בשנת ה'תשכ"ז עבר לאנטוורפן שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק, ובהמשך דיין בית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר.

החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית בי"ד בתמוז ה'תשס"ג לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי ישראל משה דושינסקיא. בית מדרשו היה בתחילה בבית הכנסת "גאלנטא" בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן הושכר עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים העומד תחת נשיאתו והוא מוסר בו שיעור מדי שבוע.

בשנת ה'תשע"ב פתחו עסקני תפארת ירושלים ישיבה לבני ירושלים בשם "פאר התורה", והעמידו בראשה את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, הוחלפה הנהלת הישיבה, והיא החלה להיקרא "חכמת התורה". הרב וייס נשאר בה בתפקיד ראש ישיבה.

הרב וייס נשא את אלמנתו של הרב אוריאל צימר בזיווג שני.

נפטר בליל שבת קודש, ב' מנחם אב תשפ"ב.

קשריו עם הרבי[עריכה]

הרב וייס ביקר כמה פעמים אצל הרבי.

בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, בחלוקת הדולרים לשליחות מצווה - יום לפני כ"ז אדר תשנ"ב, נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים רבים על ממלכתו". כמו כן זכה לקבל מכתבים מהרבי.

בתקופת שהותו בלונדון, הייתה לגאב"ד קביעות בלימוד ספר התניא עם המשפיע ר' מענדל פוטרפס. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, סיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה הייתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' ירחמיאל בנימינסון, ר' יוסף גולדברג, ר' בנציון שמטוב ועוד.

בשנת תש"ע ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: החוזר הרב יואל כהן, הרב אברהם מנדל ווכטר, הרב אהרן שפירא גאב"ד פרדס כץ בבני ברק, הרב יעקב גלבשטיין והרב שמעון רבינוביץ. כמו כן בעודו גר באנטווערפן עמד בקשרים טובים עם שלוחי הרבי באנטווערפן.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • התוועדות עם הגאב"ד, גיליון כפר חב"ד מס' 1593.
  • ציון במר תבכה, שבועון כפר חב"ד גליון 1970, עמוד 26
  • קונטרס "זכרונות ועובדות" לדמותו (מנחם אב תשפ"ב, מאת, הרב טוביה הלוי פלק בן לתלמידו הרב יצחק זקל הלוי פלק).

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 155-157.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. משלוחי הילדים, רכבות מיוחדות שנסעו לעיר לונדון כשעליהם ילדים יהודיין שברחו מאימת הנאצים