פורים תשי"ג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך
הרבי בהתוועדות פורים תשי"ג

התוועדות פורים תשי"ג. התוועדות זו זכורה במיוחד בשל דברים שאמר הרבי, שנקשרו למותו של סטאלין שהתרחש באותו יום בו נאמרו הדברים.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ג ברית המועצות העלילה על רופאי שלטון הקומוניסטי, שישנם 9 רופאים (שמתוכם 6 יהודיים) שניסו להרעיל את ראשי השלטון הקומוניסטי, והם נעצרו ונידונו למשפט. כך התחילה פרשיית העלילת דם - "עלילת הרופאים". בכל התקשורת של ברית המועצות פרסמו על המשפט, והפרשנים קראו לציבור להיזהר מפני "אויבי העם", והגבירו את הערונות מפני "מחבלים בדמות הרופאים". בעקבות העלילה התחיל גל אנטישמיות ענק בכל רחבי ברית המועצות. כל התושבי ברית המועצות האמינו לעלילה והסתה נגד עם יהודי ברית המועצות ויהודי העולם כולו, ובמיוחד יהודי ארץ ישראל שם קמה מדינה חדשה רק לפני כמה שנים אחדים.

סדר ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי אמר מאמר דא"ח שהתחיל במילים "ויהי אומן את הדסה", ולאחר מכן המשיך בשיחות קודשו כהרגלו בקודש. במהלך ההתוועדות אמר הרבי אחת עשרה שיחות קודש. אולם בשעה 2 לפנות בוקר, פני קודשו של הרבי נהפכו לרצינויות ודבקות. החסידים זיהו שהרבי יגיד מאמר נוסף, דבר פלא כשלעצמו שכן לפני כן אף פעם לא נאמרו בהתווועדות אחת שני מאמרים. לפני אמירת המאמר הקדים הרבי את הסיפור הידוע על הבחירות שהתקיימו לאחר נפילת הצאר ברוסיה, כאשר אדמו"ר הרש"ב הורה ללכת לבחור. אחד החסידים שלא ידע מהוויות העולם הלך לבחור כפי שצווה. כשהגיע למקום אסיפת הבחירות, שמע את כולם צועקים הו-רה (ברוסית) וגם הוא צעק בכל כוחו, כשהוא מתכוון "הוא-רע".

בספרו זאת תיאר הרבי איך עשה בדיוק אותו חסיד - הוא עצם את עיניו, הרים את שתי ידיו כלפי מעלה והכריז שלוש פעמים "הוא-רע הוא-רע הוא-רע"[1]. אחרי שסיים הרבי לספר את הסיפור, הסתובב לימינו וסיפר שוב את כל הסיפור, כששוב הוא עוצם את עיניו הקדושות, מניף את שתי ידיו ביחד כלפי מעלה ומכריז שלוש פעמים "הו-רה, הו-רה, הו-רה"… אחר כך הסתובב הרבי לצד שמאלו, ושוב סיפר את כל הסיפור, ושוב הראה בדיוק איך עשה החסיד. ושוב הסתובב הרבי לאחוריו, לעבר זקני החסידים שישבו שם, ושוב סיפר את הסיפור, ושוב הראה בדיוק איך עשה החסיד… ציבור הנוכחים בהתוועדות היה נסער ונרגש, וכמובן – מופתע. אבל חסידים – שפיקחים הם – מיד הבינו שיש דברים בגו, והדברים שמימיים, נעלמים ונסתרים. ואז, מתוך התעוררות גדולה, קמו כולם על רגליהם והכריזו יחד בהתרגשות שלוש פעמים: "הו-רע, הו-רע, הו-רע"… ולאחר מכן השעין ראשו הקדוש על ידיו, כעבור דקות ארוכות הרים הרבי את ראשו והחל באמירת המאמר השני, ד"ה "על כן קראו לימים האלה פורים" (הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, וי"ל בקונטרס פורים תנש"א).

לאחר ההתוועדות דיברו החסידים ביניהם על הפלא שבאמירת המאמר השני, ובייחוד על הסיפור שקדם למאמר, וכולם הבינו שבוודאי הדבר קשור באירוע חשוב ברוסיה – אך יותר מכך איש לא ידע.

פורים במוסקבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותו השעה התאספף החסיד ר' אהרן חזן יחד עם עוד עשרים וחמישה אנשים, לסעודת פורים, אף במצב שכזה. מצב הרוח בסעודה היה קודר מאוד. השמשות בחלונות הבית היו שבורות; הן נופצו לילה קודם לכן על ידי השכן הגוי. במקום לשמוח בשמחת פורים, דיברו המסובים על צרותיהם של יהודים בעבר, מעין אלה שהם עדים להן באותה שעה. הרב חזן עצמו נשא דברי עידוד וביטחון. כשסיים את דבריו, קמו לפתע מהשולחן שניים מהילדים הקטנים, שמו יד על כתף והחלו לרקוד ולשיר! עובדה זו הפליאה את הנוכחים ורוממה את רוחם. אחד מהמסובים לא התאפק ואמר בהתרגשות: "אם ילדים קטנים רוקדים ושרים – סימן הוא לנס גדול שיקרה לנו!"

מותו של טסאלין[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשבוע לאחר חג הפורים, הודיעו בכל כלי התקשורת בברית המועצות של רוסיה, שסטאלין מת מדום לב, לפני שבוע.

ההנהגה החדשה של ברית המועצות הוקיעה את כל מעשי הזוועה של סטאלין ובהם 'משפט הרופאים'. כעבור זמן קצר הנחתה הממשלה החדשה את העיתון 'פראוודה' לפרסם כי כל הסיפור על פרשת הריגול לא היה אלא עלילה שביים סטאלין עצמו. העצורים שוחררו והסיפור נגמר. בעקבות מותו של השליט העריץ, השתנה המצב ברוסיה בצורה משמעותית מאוד, אסירים 'פוליטיים' רבים שוחררו, ובהם חסידים רבים שהוגלו למחנות סיביר הרחוקים. כך תמה תקופה נוראה בחיי יהודי רוסיה.

אך החסידים ידעו היטב: הכל החל בהתוועדות פורים אצל הרבי.

ב'פתח דבר' למאמר, שהוגהה על ידי הרבי בשנת ה'תנש"א נכתב:

"המאמר השני* שנאמר בהתוועדות דפורים בשנה ההיא, שאמירתו הייתה קשורה, כנראה, עם המאורעות שאירעו בתקופה ההיא עד למפלתו של המושל דמדינה ההיא שהי' צורר ישראל, כפי שהבינו בשעתו מהסיפור שסיפר הרבי - כהקדמה ובסמיכות לאמירת מאמר זה - על דבר הוראת אדמו"ר (הרש"ב) בתקופת המהפיכה לאחרי מפלתו של הקיסר".

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על פי היומנים - כך עשה הרבי מלך המשיח שליט"א שלוש פעמים, כשבכל פעם פנה הרבי לצד אחר של האולם.