עלילת הרופאים

עלילת הרופאים הייתה עלילת דם נגד רופאים יהודיים בברית המועצות.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת שנת תשי"ג נערך בפראג משפט ראווה לארבעה עשר נאשמים, מתוכם אחד עשר יהודים.

במהלך המשפט הודגשה עובדת היותם של רוב הנאשמים יהודיים.

משפט זה היווה את הבסיס לעלילת הרופאים שהחלה כחודש לאחר מכן.

העלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ו טבת תשי"ג פרסמו כלי התקשורת בברית המועצות על מעצר של תשעה רופאים, מתוכם ששה יהודים, שהואשמו בניסיון להרעיל את ראשי השלטון הקומוניסטי, ובחברות בארגון הג'וינט.

נטען גם שהם הרעילו כבר שתיים מראשי השלטון.

אחד מהרופאים שהואשמו היה רופאו האישי של סטלין, פרופסור מירון ופסי.

בעקבות העלילה החל גל אנטישמי ברחבי ברית המועצות.

לאחר תחילתו של הגל האנטישמי, פרסם סטלין כי בשביל להגן על יהודי ברית המועצות, הוא מתכנן לפנות את כל היהודים למחוז היהודי האוטונומי בבירוביג'ן ולקזחסטן. כשכוונתו האמיתית היתה לאכלס את כל היהודים בתת תנאים ח"ו וח"ו. הוא אף התחיל בבניית מאות הצריפים.

מותו של סטלין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסיום התוועדות חג הפורים תשי"ג סיפר הרבי על הבחירות שהתקיימו לאחר נפילת הצאר ברוסיה, כאשר הרבי הרש"ב הורה ללכת לבחור. אחד החסידים הגיע לאסיפת בחירות, ושמע את הקהל צועק "הורה" (הידד), והחל גם הוא לצעוק "הוא-רע".

בספרו זאת תיאר הרבי איך עשה בדיוק אותו חסיד - הוא עצם את עיניו, הרים את שתי ידיו כלפי מעלה והכריז שלוש פעמים "הוא-רע". לאחר מכן השעין הרבי את ראשו הקדוש על ידיו, וכעבור דקות ארוכות הרים הרבי את ראשו והחל באמירת מאמר, השני לאותה התוועדות.

כשבוע לאחר חג הפורים, הודיעו בכלי התקשורת של ברית המועצות שסטלין מת כשבוע קודם לכן משבץ.